המשבר הפוליטי יוביל לשיתוק תקציבי מסוכן וקמפיין בחירות מתמשך
בעקבות המשבר הקואליציוני הכנסת בדרך לשיתוק. תקציב 2025 כבר לא רלוונטי בשל הצורך בהגדלתו למימון המשך הוצאות המלחמה, ו־2026 תיפתח בלי תקציב כלל. אבל הממשלה תמשיך להזרים כספים למקורבים ולבחירות
פרישתה שלשום מהקואליציה של יהדות התורה תגרור ככל הנראה גם את עזיבתה, בימים הקרובים, של ש"ס. אך הודעה על החלטת ש"ס תימסר רק לקראת סוף השבוע. כתוצאה מכך, ממשלת נתניהו תפעל כממשלת מיעוט ללא רוב אוטומטי בכנסת.
לפי המסתמן כעת, פרישת המפלגות החרדיות אומנם לא תוביל לפיזור הכנסת עד צאתה לפגרת הקיץ ביום רביעי בעוד שבוע (23 ביולי 2025), אך היא תגרום לשיתוק תקציבי למשך שנה ושלושה חודשים לפחות, עד אמצע אוקטובר 2026. מאחר שהתקציב יאושר רק ברבע האחרון של שנת התקציב הבאה — תידרש הממשלה להכין תקציב דו־שנתי 2027-2026.
כלכליסט עושה סדר בהשלכות המשבר הפוליטי על התקציב, פעילות הממשלה והשירות הציבורי.
תקציב המדינה המעודכן לשנת 2025 אומנם אושר במרץ השנה בקריאה השנייה והשלישית, אך הוא כבר אינו רלבנטי. הוצאות הביטחון הולכות ונערמות — הן בשל התקיפה באיראן, והן בשל התמשכות והעצמת המלחמה בעזה.
לכך יש להוסיף עלות של כ־20 מיליארד שקל, אם תבוצע הצעתם של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון ישראל כ"ץ להקמתה של עיר פליטים בדרום רצועת עזה. מדובר במתחם אזרחי ענק שירכז את האוכלוסייה העזתית ויפריד בינה לבין חמאס. התוכנית זוכה לביקורת הן בישראל והן בעולם ומקורות התקציב שלה לא מוגדרים.
עם קואליציה מצומקת, הממשלה תתקשה לאשר תקציב מדינה מעודכן נוסף לשנת 2025, ולפי המסתמן תגיש חוק שיקצה "קופסה חוץ־תקציבית" למימון המשך המלחמה בשנת 2025. כך גם נהגה ב־2020 ממשלת נתניהו־גנץ כדי לממן את הטיפול במגפת הקורונה. לכן, הממשלה הנוכחית תידרש להגיש לכנסת חוק שיעגן את הקופסה התקציבית הנוספת למימון המלחמה והגדלת הגירעון השנה. לנוכח המצב השברירי בקואליציה, נראה שהחרדים — יהדות התורה וש"ס — יתבעו "דמי מעבר" בתמורה לתמיכתם בחוק הקופסה החוץ־תקציבית. איך? באמצעות העברת כספים סקטוריאליים וקואליציוניים בוועדת הכספים של הכנסת.
אומנם היו"ר הוותיק של הוועדה ח"כ משה גפני (יהדות התורה) התפטר שלשום מתפקידו, אך הוא עדיין חבר בוועדה, ויוכל להמשיך ולנווט אותה. בלעדי החרדים בוועדה אין לקואליציה הנותרת רוב, ועל כן הליכוד זקוק לאצבעות של יהדות התורה וש"ס בוועדת הכספים כמו גם במליאה.
רק בשבוע שעבר אישרה הוועדה העברת כ־140 מיליון שקל למוסדות חרדיים, כעודפי תקציב מ־2024 לשנת 2025, וכן 26.5 מיליון שקל לחינוך הדתי־הציוני, ועוד כספים למשרד ההתיישבות של אורית סטרוק.
יוצא אפוא שבזמן שהציבור נאנק לקבלת פיצויים בגין המלחמה ובגין הנזקים, הכספים הקואליציוניים ימשיכו לזרום באין מפריע למפלגות החרדיות ולהתנחלויות.
בימים רגילים, הממשלה מתבקשת לאשר במהלך יולי או לכל המאוחר בתחילת אוגוסט את תקציב המדינה לשנה הבאה. אבל כעת, בהיעדר רוב בכנסת, הדיונים על תקציב המדינה לשנה הבאה יידחו עד לקיום הבחירות לכנסת ועד להקמתה של הממשלה הבאה.
לפי הערכות, הכנסת תצא לפגרת הקיץ ביום רביעי הבא — בלא שתאשר את פיזורה. אומנם סיעת יש עתיד מנסה לחתים 61 ח"כים לצורך העלאתו בשבוע הבא של החוק לפיזור הכנסת, בטענה כי "חל שינוי בנסיבות", אך לפי המצב כעת, לא נראה שזה יקרה. כזכור, המליאה דחתה באמצע יוני את החוק לפיזור הכנסת, ועל כן יש להמתין חצי שנה עד להעלאתו מחדש — אלא אם חל שינוי בנסיבות. לדעת יש עתיד, המשך שהיית החטופים במנהרות חמאס אל מול חידלון הממשלה בהחזרתם, והמשך המלחמה בחמאס ובאיראן, מהווים שינוי בנסיבות.
עם זאת, לא נראה כי יש עתיד תצליח לגייס 61 חתימות של ח"כים בעד העלאת החוק לפיזור הכנסת לשולחן המליאה כבר בשבוע הבא, משום שהחרדים — יהדות התורה וש"ס — אינם מעוניינים בשלב זה לפזר את הכנסת.
לפי הערכות, הכנסת תחזור מפגרת הקיץ ב־23 באוקטובר 2025, ורק במהלך נובמבר 2025 יוביל נתניהו את הכנסת להתפזרות. כעת מסתמן שהבחירות ייערכו במרץ 2026. במצב כזה, תקציב המדינה לשנת 2026 לא יידון ולא יאושר על ידי הממשלה הנוכחית.
שנת התקציב 2026 תחל ללא תקציב מאושר, והדבר יגרום לכך שמשרדי הממשלה יהיו משותקים במידה רבה ויפעלו לפי תקציב חודשי (המשכי) של שנת 2025, בתוספת עליית המדד — עד לאישורו של תקציב המדינה בקריאה השנייה והשלישית.
בהנחה שהבחירות ייערכו באמצע או סוף מרץ, ממשלה חדשה תוקם לכל המוקדם בתחילת יוני 2026.
החוק מחייב את הכנסת לאשר תקציב בשנת בחירות שבה אין תקציב מאושר, בתוך 145 ימים מיום הקמתה. אם הממשלה החדשה תוקם ב־1 ביוני 2026, היא תידרש להניח את התקציב החדש על שולחן הכנסת עד 85 ימים להקמתה, כלומר עד 14 באוגוסט 2026. הכנסת תידרש לאשרו בקריאה השנייה והשלישית עד 24 באוקטובר 2026, אחרת תתפזר לבחירות.
מאחר שבסוף יולי הבא הכנסת תצא לפגרת הקיץ, נשאלת השאלה האם כנס הקיץ יוארך והפגרה תידחה, או שדיוני התקציב בוועדת הכספים יתקיימו בפגרה.
כך או כך, המשמעות קשה: משרדי הממשלה יתנהלו ברוב שנת התקציב לפי תקציב חודשי, והמשמעות היא קיצוץ בפועל בתקציבם השוטף. יתרה מכך, הם יתקשו לבצע התקשרויות חדשות, ויוכלו לעשות זאת רק באישור מיוחד.
כלומר, שנת 2026 צפויה להיות שנת שיתוק למשק: התקציב יהיה תקציב חודשי בלבד, ובהיעדר חוק הסדרים — לא יבוצעו רפורמות לעידוד הצמיחה במשק. לנוכח הגירעון הגבוה הצפוי בשנה הבאה בשל הוצאות הביטחון, הציבור הישראלי ישלם בגדול עם הנהגת תקציב בקיצוץ רחב ובהעלאת מסים.
זאת ועוד: הממשלה שתפעל כממשלת מעבר, עם פיזור הכנסת הצפוי בנובמבר, למשך 7–8 חודשים, תתקשה לקבל החלטות, ומשרדי הממשלה בעצם לא יוכלו לקדם פרויקטים לטובת האזרחים והמשק.
גם עתידם של החוקים להמשך עיגון ההפיכה המשטרית לא ברור. לקואליציה תהיה מוטיבציה לקדם אותם אך ספק אם החרדים יתמכו בהם לפני פיזור הכנסת, בלא שיקבלו בחזרה את קצבאות האברכים ואת סבסוד המעונות.
