בלעדי
למרות חובות של עשרות מיליונים: מימון הבחירות למפלגות הוגדל ב-12%
העלות לקופת המדינה תגדל בכ-27.5 מיליון שקל, והמימון הכולל צפוי להגיע לרבע מיליארד שקל. זאת בזמן שחובות הסיעות לכנסת עדיין עומדים על עשרות מיליוני שקלים, ובראשם הליכוד עם 16.8 מיליון שקל
הוועדה למימון מפלגות החליטה בשבוע שעבר להגדיל את מימון המפלגות לבחירות ב-12% - מ-1.638 מיליון שקל לכל ח"כ ל-1.835 מיליון. העלות המוערכת לקופת המדינה כתוצאה מההגדלה עומדת על 27.5 מיליון שקל, כשהעלות הכוללת למימון המפלגות מוערכת בכרבע מיליארד שקל. בראש הוועדה עומד ד"ר רון שפירא וחברים בה גם פרופ' מרדכי מירוני ורו"ח יצחק פורר.
כל אחת מהמפלגות המכהנות בכנסת זכאית ליחידת מימון בחירות לכל חבר כנסת. החישוב הסופי נעשה עם פרסום תוצאות הבחירות ברשומות על ידי ועדת הבחירות המרכזית, כשבוע לאחר הבחירות. חישוב יחידת המימון לח"כ המועברת לכל מפלגה נעשה לפי ממוצע בין מספר חברי הכנסת של הסיעה בכנסת היוצאת (ה-25) לבין מספר חברי הכנסת של הסיעה בכנסת (ה-26). בנוסף, כל רשימה מקבלת יחידת מימון נוספת של 1.835 מיליון שקל. על השיטה הזו החליטו הח"כים לפני עשרות שנים, לאחר שהמפלגות הגדולות, העבודה והליכוד, ירדו בכוחן ורצו למתן את הירידה בהכנסותיהן מקבלת יחידות מימון לכל ח"כ. השיטה הזו מגנה על מפלגות שכוחן צפוי לרדת בבחירות הקרובות כפי שמסתמן מהסקרים, כמו הליכוד ויש עתיד.
מפלגות חדשות שמתמודדות לכנסת ה-26, כמו ביחד בראשות נפתלי בנט וישר לישראל בראשות גדי אינזקוט, יקבלו את מימון הבחירות לפי מספר הח"כים שיכניסו לכנסת, בתוספת יחידת מימון אחת של 1.835 מיליון שקל. מאחר שבנט מתמודד ברשימה אחת עם יש עתיד, שהיא מפלגה קיימת, אזי שתי המפלגות יקבלו בנפרד ולפי שיטת חישוב שונה את כספי מימון הבחירות.
בעת הגשת הרשימות לוועדת הבחירות המרכזית בתחילת ספטמבר, יקבלו המפלגות מקדמת מימון בחירות לפי מספר חברי הכנסת שלהן. עד כה המקדמה הגיעה לכמיליון שקל לכל חבר כנסת מכהן. מפלגות חדשות יוכלו לקבל מהכנסת מקדמת מימון של כ-10 מיליון שקל בתמורה להצגת ערבות בנקאית. זאת למקרה שלא יעברו את אחוז החסימה ולא יקבלו מימון בחירות. מפלגה חדשה שתשיג לפחות 1% מהקולות הכשרים בבחירות (אך לא תיכנס לכנסת), תקבל יחידת מימון אחת בגובה של 1.835 מיליון שקל. אם למפלגות נותר חוב, ממשים את הערבות הבנקאית.
עם כינון הכנסת החדשה, שבועיים לאחר הבחירות, הסיעות המכהנות יוכלו לקחת מהכנסת הלוואות ל-54 חודשים, שיסייעו להן לכסות את הוצאותיהן ואת החובות שצברו במערכת הבחירות. ההחזר על ההלוואות יתבצע מתוך מחצית ממימון המפלגות החודשי השוטף שמקבלת כל סיעה לכל ח"כ - מימון שעומד כיום על כ-98 אלף שקל לח"כ. מעבר לכך, כל סיעה מקבלת גם תשלום חודשי קבוע של 98 אלף שקל, ללא קשר למספר הח"כים בה. סיעות המתמודדות ברשימה משותפת - כמו יהדות התורה (אגודת ישראל ודגל התורה), ביחד (בנט 2026 ויש עתיד) או הרשימות הערביות שצפויות להתמודד יחד - מקבלות כל אחת מהן את התשלום הקבוע בנפרד, גם אם בפועל הן חלק מרשימה אחת.
עם תחילת כהונת הכנסת הנוכחית בסוף 2022, עמדו החובות על 208 מיליון שקל. כפי שנחשף בכלכליסט, היקף החובות של המפלגות המכהנות בכנסת עמד נכון לאפריל על כ־40.9 מיליון שקל. בראש הרשימה ניצבת מפלגת הליכוד עם חוב של 16.8 מיליון שקל — פער משמעותי מכל יתר המפלגות. אחריה יש עתיד עם 5.38 מיליון שקל, חוסן לישראל בראשות בני גנץ עם 3.3 מיליון שקל, ורע”מ עם כ־3 מיליון שקל. גם ישראל ביתנו (2.9 מיליון שקל), מפלגת העבודה (2.6 מיליון שקל), דגל התורה (2.4 מיליון שקל) ואגודת ישראל (2.1 מיליון שקל) מחזיקות בחובות לא מבוטלים. מפלגות נוספות עם חובות נמוכים יותר הן נעם בראשות אבי מעוז (1.1 מיליון שקל), עוצמה יהודית (כ־738 אלף שקל) ותקווה חדשה בראשות גדעון סער (כ־535 אלף שקל).
בדוח שפורסם בפברואר 2025, התריע מבקר המדינה כי "נוכח גובה החובות של הסיעות לאוצר המדינה וקצב הפירעון שלהם, מתעורר חשש כבד שלא יהיה ביכולתן של הסיעות לפרוע את ההלוואות במועד שנקבע בחוק, וגדל הסיכון כי ההלוואות לא יוחזרו לאוצר המדינה. יש לכך משנה תוקף כאשר מדובר בסיעות שיחדלו מלהתקיים לאחר הבחירות הבאות ולא יהיו זכאיות למימון ממלכתי שוטף המאפשר את השבת החובות".
למפלגות שבראשן עמד בנט בעבר נותרו חובות משמעותיים לכנסת: ימינה נותרה עם חוב של כ-17 מיליון שקל, והבית היהודי עם חוב של כ-3 מיליון שקל. בנט הקים בינתיים מפלגה חדשה, אך לפי המצב המשפטי הקיים החובות של המפלגות הקודמות אינם עוברים אוטומטית למפלגה החדשה.
על רקע החובות הללו הונחה בכנסת הצעת חוק שזכתה לכינוי "חוק בנט", ביוזמת ח"כ אביחי בוארון מהליכוד. ההצעה קובעת כי כספים שתגייס מפלגה חדשה ישמשו תחילה להחזר חובות של מפלגה קודמת שבראשה עמד אותו יו"ר, ורק לאחר מכן יוכלו לשמש את המפלגה החדשה. לפי נוסח ההצעה, היא תחול על מי שעמד בראש מפלגה אחרת בשבע השנים שקדמו להקמת המפלגה החדשה, אם מבקר המדינה קבע כי התנהלות לא תקינה הובילה את המפלגה הקודמת לחובות. ההצעה אושרה בוועדת השרים לחקיקה, אך לא קודמה בינתיים.
