תל אביב מממנת, בני ברק צוברת עודפים: כך עובד תקציב המועצות הדתיות
שיטת המימון של המועצות הדתיות יוצרת מצב שבו תושבי הערים החילוניות מממנים את שירותי הדת של המועצות הדתיות החרדיות. ביוני הגדילה ועדת הכספים את המימון הזה ב-36 מיליון שקלים. עכשיו מתברר שהמועצות החרדיות צוברות במקביל עודפים של מיליונים רבים. המשרד לשירותי דת: "לא מדובר בעודפים"
ועדת הכספים של הכנסת אישרה ביוני החלטה שמעבירה 36 מיליון שקלים מערים חזקות, כלומר חילוניות, למימון שירותי הדת של ערים חלשות ובין היתר לערים חרדיות ומעורבות. אלא שמתברר שחלק מהיישובים שמקבלים את המימון נהנים מעודפי ענק של תקציב. כך לדוגמה למועצה הדתית בני ברק עודפי תקציב של 28 מיליון שקלים.
רוב התקציבים שמעניקה המדינה לרשויות המקומיות מוענקים בשיטה של מימון תואם (מאצ'ינג) של 25% מצד הרשויות. תקציב המועצות הדתיות הוא היחיד שמוענק על בסיס העיקרון של 40% בלבד מהמשרד לשירותי דת ו-60% מהרשות המקומית. זה אומר שעל כל שקל שהמפלגות החרדיות סוחטות למועצות הדתיות, הרשות המקומית נדרשת להוסיף שקל וחצי בלי שנשאלה.
אלא שהצעת חוק שהעביר השר לשעבר איציק כהן מש"ס שעברה ב-2008 החמירה את המצב. על פי הצעת החוק המימון הכולל של השלטון המקומי למועצות הדתיות נשאר 60% אבל חלקן של הרשויות המקומיות נע בין 25% לרשויות חלשות ל-75% לרשויות חזקות. המשמעות היא שתושבי ערים חופשיות כמו תל אביב או הרצליה מממנים את שירותי הדת של תושבי ערים חרדיות כמו בני ברק או בית שמש.
הבחנים שקובעים את אחוז ההשתתפות של כל ישוב בתקציב המועצות הדתיות נעשים מדי שנה בוועדת הכספים. ב-15 ביוני השנה אישרה ועדת הכספים ביוזמת המשרד לשירותי דת תיקון למבחנים של חלוקת הכספים שלפיהם הועברו עוד 36 מיליון מהרשויות החזקות לחלשות. זאת למרות טענות נציגת מרכז השלטון המקומי הילה זהבי הדר ש"מדובר בשיטה חולה. אנחנו דורשים שהרשויות המקומיות ישתתפו ב-25% בלבד". סה"כ סכום ההשתתפות של הרשויות המקומיות עומד על 259 מיליון.
אלא שבדיקה שערכה עמותת ישראל חופשית מגלה שלחלק מהמועצות הדתיות של רשויות חלשות יש עודפים גדולים של כספים בקופה ולמרות זאת הן מקבלות תוספת תקציב. בישראל חופשית מציינים כי כבר בדו"ח מבקר המדינה מ-2020 הוא התריע על העודפים ההולכים ומצטברים של מועצות דתיות שהגיעו ל-427 מיליון שקל.
בדיקת הארגון מגלה שהתופעה נמשכת במאזנים האחרונים של המועצות שפורסמו (סוף 2024 או אמצע 2025). לדוגמה: בני ברק – עודף של 28 מיליון שקלים, ירושלים - 16 מיליון שקלים, בית שמש – 10 מיליון שקלים, טבריה – 5 מיליון שקלים. הדבר מגדיל את השאלה למה שתושבי הערים החילוניות יממנו את שירותי הדת של המועצות הדתיות האלו. בני ברק תשלם בעקבות ההחלטה של ועדת הכספים 1.7% פחות מעלות התקציב שלה שימומנו ע"י תושבי ערים אחרות, ירושלים 0.9% פחות ובית שמש 1.6% פחות.
מנכ"ל תנועת ישראל חופשית, אורי קידר: "ממשלת המשתמטים מצאה עוד דרך לכפות על הציבור לממן שירותי דת שאינו צורך ואינו מעוניין בהם. הממשלה הבאה שתקום פה צריכה לפרק את המועצות הדתיות ולספק שירותי דת למעוניינים בכך באמצעות מחלקות עירוניות, שבהן לאף שר מש"ס ולאף עסקן מיהדות התורה אין דריסת רגל".
מהמשרד לשירותי דת נמסר בתגובה: "בניגוד לרשויות מקומיות, למועצות הדתיות אין תקציבי פיתוח ייעודיים. כל השקעה נדרשת בתשתיות, כמו שיפוצים, נגישות ושדרוג שירותים, חייבת להגיע מתוך התקציב השוטף. העודפים חחשבונאיים במאזנים הם פעמים רבות נתון על הנייר שכולל כספים שכבר "צבועים", משועבדים ומחויבים לחוזים קיימים, או נובעים מרישומים חשבונאיים שלא באמת משקפים כסף נזיל בקופה. בהתאם להנחיות חוזר מנכ"ל מ-2022, המועצות הדתיות מנצלות את העודפים הזמינים לטובת פרויקטים ארוכי טווח לשירותי הדת. לכן לא מדובר בכסף "מיותר", אלא בניהול תקציבי אחראי לפרויקטים מתמשכים לטובת הציבור.
