החשש: ספירלת שכר-מחירים
החשש: ספירלת שכר-מחירים
גל ההתייקרות האחרון שסופו טרם נראה, בנוסף לשלל הגורמים המשפיעים על המשק הישראלי, בהם זעזועי היצע בשל החרם הטורקי ומתקפות החות'ים; זעזועי מט"ח (פיחות) בעקבות פגיעה בתדמית של ישראל, ירידה ביצוא, ירידה בהשקעות הזרות; זעזועים פיסקאליים אחרי העלייה בגירעון ובחוב; עלייה בציפיות לאינפלציה הן של המקומיים והן של הזרים (ראו הרחבה בעמודים אלה) - מעורר את החשש הגדול: הצתה של ספירלת שכר־מחירים. זהו המנגנון הפעיל שמסביר את טבעה של האינפלציה.
כאשר העובד הישראלי מגיע לסופרמרקט ורואה מה קרה למחירים שזינקו בצורה משמעותית מעלה, הוא פונה למעסיק שלו ודורש העלאת שכר. המעביד נוטה להסכים, שכן ראשית, מעסיקים נרתעים מתחלופת עובדים דחופה. שנית, העובדה ששוק העבודה הישראלי הדוק - האבטלה שוב מתקרבת לרמות הטבעיות או המבניות שלה ואין עודף של כוח אדם פנוי - תומכת בהסכמת המעסיקים.
אותו עובד נוטה לשתף את קרוביו ומכריו ב"בשורה" וכך נוצרים "לחצי שכר". בקרב עובדי המדינה, שאצלם יש הסכמים קיבוציים, הלחץ הוא יותר מסיבי כי הדרישה היא קולקטיבית.
ברגע שהשכר עולה, המעסיק שמונע ממטרת מקסימום רווח - מגלגל את ההתייקרות בתשומה המרכזית שלו, עבודה, למחיר הסופי של אותו מוצר או שירות שהוא מוכר, שאותו משלם הצרכן. ואז המחירים עולים. וחוזור חלילה. כך נוצר מעגל קסמים (ספירלה) שמנציח את האינפלציה ומשריש אותה בתוך הכלכלה.
