מחיר הבגידה
משמעות הבגידה במסגרת חלוקת רכוש בגירושין
הסטיגמה- נתחיל מהסוף וננפץ את הסטיגמה הנפוצה. ככלל, בגידה אינה מהווה סיבה לחלוקת רכוש לא שוויונית במקרה של גירושין. נכון, זה לא נעים לגלות שבן/בת הזוג בגדו בך, אך עם זאת לרוב הוא לא ייענש על כך בעת חלוקת הרכוש בגירושין בניגוד למה שסוברים אנשים רבים (אלא במקרים חריגים ביותר כשמדובר על ניהול חיים כפולים משך שנים). מה שכן- תהיה לכך השלכה על הכתובה ועל זכאות האישה למזונותיה.
"תשלם לי על הבגידה"
במקרים רבים בן הזוג הנבגד רוצה לנקום בצד שבגד בעיקר נוכח מאבקי "אגו". ומהי הדרך הנפוצה? להתגרש ולהכאיב בכיס- בכסף. לומר לו כי עליו לשלם על הבגידה. משכך, לא פלא כי אנו רואים לאחרונה הסכמי ממון או הסכמי שלום בית במסגרתם ישנו סעיף המדבר על בגידה ופיצוי (בעיקר כשמדובר במי שכבר נתפס בבגידה ונעשה הסכם שלום בית). כל עוד הדבר נעשה בהסכמה של הצדדים הדבר לגיטימי.
אך מה קורה כשאין הסכמה על "מחיר הבגידה"?
בהיעדר הסכמה, יפתחו הליכים משפטיים וכאן יש להבין כי יש 2 ערכאות רלוונטיות לעניין. מחד, בתי הדין הרבניים אשר במקרה שמוגשת תביעת כתובה (נוכח בגידה) עלולים לפסוק לצד הבוגד (הבעל) לשאת במלוא סכום הכתובה (או בחלקה) עליה חתם בעת שנישא וזהו המחיר שייאלץ לשלם. מאידך, כאשר אנו עוסקים בביהמ"ש לענייני משפחה הוא יכול לדון בתביעת רכוש וחשוב להבין שהוא לא בודק את שאלת ה"אשמה". כלומר אין זה מענייננו "מי אשם" בפירוק הנישואין. לא מעט פעמים יש סיבה לבגידה כלומר הבגידה היא רק סימפטום של תהליכים קשים בין בני הזוג (התעללות פיזית/נפשית/אלימות ועוד). משכך, ההבנה היא כי לא תמיד ניתן לשפוט אדם שבגד (לא נכנסים לשיקולים מוסריים) וממילא ביהמ"ש לא דן בשאלה מי אשם בפירוק הנישואין או בפרידה אלא בשאלה כיצד יתחלק הרכוש. פסיקה אחרונה אף התירה לאחד מבני הזוג לנהל יחסים פתוחים מבלי שהדבר ייחשב "כבגידה" כל עוד נשמר התא המשפחתי והדבר נעשה במסגרת הסכם.
חלוקת הרכוש בביהמ"ש נוכח בגידה
כל עוד אין חריג מיוחד סטייה מהכלל שחלוקת הרכוש תהא שוויונית הרי שכל טענה לחלוקת רכוש לא שווה בעת גירושי הצדדים עקב בגידה נדחית. חשוב להבין- התפיסה היא שרכוש אשר צברו הצדדים במהלך החיים המשותפים (בהיעדר הסכם ממון והחרגות בחוק) אמור להתחלק ביניהם שווה בשווה בעת חלוקת הרכוש.
ומה קורה בפועל? אנחנו רואים תביעות רכושיות רבות שמוגשות לבתי המשפט ע"י הצד הנבגד בבקשה להורות כי חלוקת הרכוש לא תהא שווה עקב טענות לרומנים ולבגידות. אל תתפלאו אם לא ייענו לבקשתכם. מצד שני, אם בגדתם אל תילחצו מכך שתפגעו בעת חלוקת הרכוש (ייתכן ויהיה לכך מחיר בתשלום כתובה).
דעה אישית- אני סבורה כי זה אולי לא מוסרי לבגוד ולא ערכי. אבל אף אדם לא אמור להיפגע בחלוקת רכוש המשותף שצבר במהלך החיים המשותפים רק נוכח הבגידה. אינני מצדיקה בגידה, אך אני סבורה כי יש מקרים בהם הבגידה היא תוצאה של התנהגות קשה שחווה מי מבני הזוג ולכן לא ניתן לשפוט זאת. לגיטימי להיפרד עקב בגידה, לגיטימי להיפגע, לא לגיטימי- לדרוש חלוקה לא שווה ברכוש שנצבר ע"י הצדדים במאמץ משותף לטובת הצד הנבגד (אלא אם יש הסכמה אחרת בין הצדדים במסגרת הסכם). צודקים בתי המשפט כשאינם נכנסים לשיקולי האשמה ולא נותנים מקום לטענות של "בגידה" בעת חלוקת הרכוש בין הצדדים במקרה של גירושין. ואם כבר תפסתם את בן/בת הזוג בוגדים לא בהכרח צריך "לשבור את הכלים". יש מקרים בהם עדיין ניתן לשמור על שלום בית, למען אחדות המשפחה, וניתן לערוך הסכם שלום בית במסגרתו ניתן לקבוע כללים אחרים ולתת ביטוי ל"מחיר הבגידה" לעתיד לבוא וכך לשמור על וודאות.
הכותבת עו"ד הילה וינטרוב הינה עו"ד לענייני משפחה וגירושין www.hilaweintrob.co.il
d&b – לדעת להחליט
