נסועה לשום מקום: המס שנדחק החוצה מאותת על ההפקרות
נסועה לשום מקום: המס שנדחק החוצה מאותת על ההפקרות
מס נסועה אמור היה להניב למדינה הכנסות של מיליארדים. ברגע האחרון הוא הוצא מתקציב 2024 המעודכן כדי לעבור בהליך חקיקה נפרד, שבו סיכוייו לעבור קטנים. ריכוכים נוספים בצעדי ההכנסה מלמדים על חוסר האחריות הפיסקלית
ההתנהלות סביב מס הנסועה מדגימה את חוסר האחריות הפיסקלית של הממשלה בתקציב המעודכן ל־2024. בחוברת שהונחה על שולחן הממשלה לקראת עדכון התקציב כתבו כלכלני האוצר כי הצעדים העיקריים בצד ההכנסה כוללים את "צמצום הנסועה", "מניעת העישון וקידום אורח חיים בריא", ו"העלאת שיעור המע"מ ב־1% החל מינואר 2025". אלא שבמהלך הדיונים בממשלה כל הצעדים הללו עברו ריכוכים שמסמלים את ההתנהלות הבעייתית.
מס הנסועה הוא שינוי מבני משמעותי בעולמות המס, שנועד להתמודד עם המעבר ההולך וגובר לרכבים חשמליים. בהקשר של התקציב הנוכחי הוא מהווה צעד משמעותי לשמירה על האיזון הפיסקלי, שכן לפי הערכות האוצר ב־2026 הוא יניב 1.1 מיליארד שקל, ב־2027 2.5 מיליארד שקל, עד שיגיע ל־10 מיליארד שקל בהבשלה מלאה. אלא שבמהלך הדיונים בממשלה הוחלט לקבוע באופן מפורש בהחלטה כי ההחלטה על המס איננה חלק מתקציב 2024 המעודכן אלא תתבצע במהלך חקיקה נפרד. גורמים באוצר אומרים כי הסיבה לשינוי היא טכנית, וקשורה לאי העמידה של הממשלה בלוחות הזמנים, ומכיוון שהתקציב המעודכן הובא באיחור, הרי שהיה ברור שלא יהיה זמן לדון במשהו שלא נכנס לתקציב כבר ב־2024, ולכן הוחלט להפרידו מהתקציב. אלא שכל מי שמכיר את תקציב המדינה ותהליך אישורו יודע כי הסיכוי של העלאת מס כזו להיכנס שלא במסגרת חקיקת תקציב הוא אפסי. המשמעות היא שאחד מצעדי ההכנסה המרכזיים של התקציב המעודכן של 2024, אחד מהצעדים שנועדו לשדר אחריות הוא למעשה "ציפור על העץ". הממשלה החליטה בפירוש שהוא לא חלק מהתקציב, ויהיה קשה מאוד לשכנע את הכנסת לאשר אותו יחד עם התקציב.
שני צעדי ההכנסה האחרים, שהם העלאת המע"מ ומס פחמן, הם צעדים שלא דורשים חקיקה, אך הם דורשים את אישור ועדת כספים. האוצר מצוי כאן בקושי אמיתי, אין לו את המנוף הקלאסי של חוק ההסדרים, הוא לא יכול להתנות את התקציב בכך שהמהלכים הללו יאושרו, שכן הם לא קשורים לתקציב 2024 באופן ישיר. יו"ר ועדת הכספים משה גפני התבטא כבר נגד העלאת המע"מ בדיון בוועדת הכספים, וגם בנוגע להעלאת המע"מ חל ריכוך קטן עד לאישור הסופי של ההחלטה בממשלה. בנוסח המקורי נכתב כי במקרה ובנומבר 2024 התחזית תהיה שיחס חוב־תוצר צפוי לעלות ב־2025 הרי ששר האוצר "ישקול" האם לבטל את ההעלאה, אך בממשלה הנוסח שונה, כך שבמקרה כזה, השר "יבטל" את ההעלאה, כלומר, הוא יחויב לבטל את העלאת המס. מדובר בשינוי קטן – ולא משולל היגיון – אך הוא מהווה הקטנה נוספת של שיקול הדעת הפיסקלי של הממשלה בעתיד.
צעד מיסויי נוסף הוא "קידום אורח חיים בריא" באמצעות הטלת מסים על עישון. אם מתעלמים לרגע מכך שלא הוטלו מסים על משקאות ממותקים וחד"פ ומתמקדים במס על העישון, בתחילת הדרך הובא מס שיוטל גם על הסיגריות האלקטרוניות, אך שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ביקש לבטל את המס על הסיגריות האלקטרוניות ולהמיר את המס בוועדה שתדון בנזקי הסיגריות האלקטרוניות. המהלך הזה הקטין את ההכנסות הצפויות מהמס החדש בכמה עשרות מיליוני שקלים בשנה. גם זה לא משנה סדרי עולם אך מדגים היטב כיצד צעדי ההכנסה בתקציב מועדים להתכווצות. אף אחד לא יופתע אם במהלך הדיונים בכנסת תתפתח דרישה של חברי כנסת לבטל את הטלת המס על מוצרי עישון בכניסה לארץ.
בטיוטה שהונחה על שולחן הח"כים הוצע באוצר להעלות את האגרות שהגופים המפוקחים משלמים לרשות שוק ההון. המהלך היה אמור להקטין את הוצאות הממשלה על מימון רשות שוק ההון ב־60 מיליון שקל. אך גם מהלך זה עבר ריכוך ובמקום התחייבות של האוצר לקדם את העלאת האגרות, הופיע הנוסח הבלתי מחייב הבא: "מחליטים לרשום את הודעת שר האוצר כי בכוונתו לשקול להביא לאישור ועדת הכספים, בהתאם למכלול השיקולים הכלכליים, בתוך 90 יום, תקנות להעלאת האגרות". גם כאן מדובר בצעד פיסקלי שאינו דרמטי, אך הוא מדגים היטב את השבירות של הצעדים הפיסקליים. וכל זה עוד לפני שדיברנו על המאבק שהבנקים צפויים לנהל על המיסוי הייחודי והבעייתי שהוטל עליהם.
באוצר חוששים שהכנסת לא תאשר את שלושת המסים הבולטים הללו שאמורים להיכנס לתוקף בשנת 2025, מס הפחמן, מס נסועה, והעלאת המע"מ באחוז. מה שמשותף לכל שלושת המהלכים הללו שהם לא אמורים להיכנס לתוקף בשנת 2024, ולכן הם לא נדרשים באופן ישיר לעמידה במסגרת ההוצאה וביעד הגירעון לשנת 2024, וחברי הכנסת עלולים להתבצר בעמדה האומרת "בוא נמתין לתקציב 2025, אם יהיה צורך, נחוקק". אלא שעמדה זו היא עמדה מסוכנת מבחינת המסר שהיא מעבירה למשקיעים שבוחנים בחשש את התנהלותה של ממשלת ישראל. המשמעות של עמדה כזו היא "אנו יודעים שהמלחמה הגדילה את הגירעון המבני, ואנו יודעים שאנו במסלול של יחס חוב־תוצר הולך ועולה, אבל אנחנו בוחרים לגלגל את הבעיה קדימה". בנוסף, אם חברי הכנסת יצליחו לבטל את המסים שעברו בממשלה, המסר שיעבור לחברות הדירוג הוא כי הממשלה הנוכחית היא בעלת כוח ביצועי חלש וממילא האמינות שלה תיפגע. באופן מפורש יותר, אם המסים הללו לא יעברו במסגרת תקציב 2024, הורדת דירוג האשראי היא עניין כמעט ודאי.
כדי להבין את המצב שבו אנו נראים מבחוץ, כדאי להסתכל על כל התהליך של תקציב 2024 באופן רחב. המאפיין הראשון והבולט היה ההתמהמהות והעיכוב, למרות שבכירי האוצר ואחרים ניסו לדחוק בממשלה לתכנן את תקציב 2024 כבר בנובמבר, הרי שהדיונים הרציניים בתקציב התחילו רק בימים האחרונים של 2023. מצב זה הביא לכך שבוזבזו הזדמנויות פיסקליות ומבניות, היתה אפשרות לעצור את העלאת מדרגות המס, את נקודת הזיכוי הנוספת, והיתה אפשרות לתכנן מהלכים שיגעו בבעיות מבניות במשק.
המאפיין השני של התקציב היה אי מימוש הפוטנציאל שנוצר בעקבות הצורך בקיצוצים, לא נסגרו משרדי ממשלה מיותרים, לא בוצע קיצוץ עומק בכספים נוגדי צמיחה ונוגדי תעסוקה, לא שיחזרו את המסים שמקדמים אורח חיים בריא (חד"פ, ומשקאות ממותקים), ולא בוטלו הטבות מס בלתי מוצדקות.
את הדאגה באוצר מכך שהתקציב לא יעבור כמות שהוא בכנסת ניתן להבין, אך יש להוסיף לדאגה זו את דאגת המשקיעים ואת ההשפעה של דאגה זו על חברות הדירוג, כשמתברר שגם הצעדים הפיסקליים המינימלים מתכווצים ובסיכון רב.
