"הצעת החוק לפיצול משרת היועמ"ש הופכת אותו להרבה יותר תלוי בממשלה"
בדיון בהצעת החוק בוועדת החוקה, הזהיר יועמ"ש הוועדה ד"ר גור בליי כי המהלך יחייב לתקן 382 חוקים שהסתמכו על היועמ"ש כגורם עצמאי - ועשוי להאריך משמעותית את תהליך החקיקה. פרקליט המדינה לשעבר משה לדור: "מרסקים את אמון הציבור"
ועדת החוקה דנה היום (ד') בחוק לפיצול משרת היועץ המשפטי לממשלה. במהלך הדיון התגלעו חילוקי דעות בין יו"ר הוועדה שמחה רוטמן (הציונות הדתית) לבין יועמ"ש הוועדה ד"ר גור בליי. המחלוקת נסובה סביב תפקידו של היועץ המשפטי לממשלה כמגן האינטרס הציבורי.
בליי טען כי מאחר שלפי החוק המוצע משרת היועץ המשפטי תהפוך להיות משרת אמון, הוא לא יוכל לשמש כמגן האינטרס הציבורי כפי שמוטל עליו כיום. לכן, יש להעביר את כל הסמכויות שמוטלות על היועץ המשפטי מתוקף תפקיד זה לידי גורם אחר. מדובר ב-382 חוקים שבהם יש ליועץ המשפטי סמכויות, ולפי בליי יהיה צורך לתקן את כולם. הדבר יצריך דיון ארוך בכל אחד מהחוקים הללו וצפוי להאריך את משך החקיקה של החוק לפיצול משרת היועץ המשפטי לממשלה - כשבקואליציה רוצים לסיים בהקדם את הדיונים על פיצול החוק.
רוטמן התנגד להצעה ואמר בדיון כי "נבחרי הציבור, שנושאים באחריות כלפי הכנסת והציבור, הם שומרי הסף הטובים ביותר. לא רק שלמשפטנים אין יתרון מובנה בקביעת ערכי המדינה, יש להם חיסרון מאוד גדול. פוליטיקה במדינה דמוקרטית היא ויכוח גם על ערכיה. אין מדינה בעולם בה יועמ"ש מחזיק כ"כ הרבה כוח, שלא ניתן להחליף בה ראש שב"כ, שבה היועצת לא מגנה על המדינה בעתירות ומפסידה בבימ"ש".
רוטמן הוסיף כי "אין שום בעיה שהיועמ"ש שממונה ע"י הממשלה, שכפוף לה, יקבל את כל ההחלטות כמו בכל מדינה דמוקרטית. אין אינטרס ציבורי מנותק ממה שהציבור אומר, בדרך של בחירות. השאלה אם הפתרון הוא להקים גוף מנותק כמו נציבות הדורות הבאים (גוף שתפקידו לפקח שהחקיקה בישראל לא פוגעת בדורות הבאים - צ"ז), או לומר למי שמקבל החלטה שישקול את האינטרס הציבורי. אפשרות ביניים היא שהדמות שמחליטה תהיה עצמאית בשיקול הדעת עד שהממשלה תגיד לה אחרת בהנחיה בכתב, שתונח על שולחן הכנסת, ונעמוד אל מול הציבור ונאמר שזו ההנחיה שנתנו בעניין שקילת האינטרס הציבורי".
בליי הדגיש כי "התפקיד של היועמ"ש כפי שמתעצב פה בהצעת החוק הופך אותו להרבה יותר תלוי בממשלה. הממשלה יכולה למנות אותו ולפטר אותו בלי שום ועדה, ובנוסף נקבע שכהונתו צמודה לתקופת כהונת הממשלה. זה כמעט להתייחס אליו כמו מנכ"ל של משרד – סוג של משרת אמון. הדבר הזה הוא שינוי מהותי מהאופן בו התעצב התפקיד מעל 70 שנה. כשחוקקו את מאות החוקים שבטבלה שלנו, התבססו על תפיסה שונה של תפקיד היועמ"ש ושלפחות בחלק מהחוקים הוא אמור להיות גורם מאזן או בקרה על הממשלה. כעת המחוקק משנה את התפיסה ולכן צריך לבחון מחדש את התפקיד שניתן לו בכל החוקים האלה. במצב כזה, לקחת את התפקיד ולהכפיף אותו לממשלה חותר תחת איזונים של החוקים הרבים. אפשר לחשוב על גורם אחר מאזן, אבל אי אפשר פשוט להתעלם מזה".
עו"ד משה לדור, לשעבר פרקליט המדינה, יצא נגד מהלכי ההפיכה המשטרית שמוביל שר המשפטים יריב לוין ואמר כי "זו אינה רפורמה משפטית אלא משטרית, בדרך לשליטה מוחלטת. יש ציבור לא קטן שמתקשה לקבל מה שקורה לדמוקרטיה שלנו, שהופכת למדינה שנשלטת כמעט ע"י שלטון יחיד, שמכתיב את כל ההחלטות, עם משמעת קואליציונית. אי אפשר לוותר על היועמ"ש שעומד בראש המערכת ומתכלל אותה שתהיה יעילה. המשמעות העיקרית של הפיצול היא מינוי יועמ"ש ע"י הממשלה. מכאן ואילך השיטה תהיה שהפוליטיקאים יקבעו מי יתקדם או יודח, ולכן אפילו סטודנט שלומד היום לא יעז להתבטא עם עמדותיו באופן אמיתי. אתם גורמים לכך שה-DNA של משפטני ישראל יהיה קונסיליירי, של מי שממנה אותם, שיכתבו חוו"ד שמוצאת חן בעיניו, וכך מרסקים את אמון הציבור ואת היכולת לשרת אפילו את השלטון שנבחר".
עו"ד אורן פונו ממשרד המשפטים הסביר כי "מעבר לפן הפרקטי של ההשלכות על כלל דברי החקיקה, הכובע הייעוצי והכובע המייצג של היועץ המשפטי לממשלה אמורים לשמור על האינטרס הציבורי, כשהכוונה היא אינטרס ציבורי משפטי. הניסיון להציג את זה שיועמ"שים מכניסים את סל האמונות והערכים, הוא לא מה שאמור לקרות ולא מה שקורה. בכובע הייעוץ המשפטי, הכלים הם משפטיים, להבדיל מכלים של שר או מנכ"ל שאמור לקדם מדיניות. בידי היועמ"ש הופקדו גם סמכויות פיקוח כמו בחוק השב"כ, לאחר שהמחוקק ראה בו גורם ממלכתי א-פוליטי, שיש בו חוסר תלות בממשלה".
