פרסום ראשון
הבעל לא ידע על הרומן וקבע את אשתו כמוטבת - הוריו התנגדו, מה נפסק?
המנוח קבע את אשתו דאז כמוטבת לכספי ביטוח וקרן פנסיה בהיקף של מיליון שקל, מבלי שידע כי היא מנהלת רומן; בהמשך בני הזוג התגרשו, ושנתיים לאחר מכן שם קץ לחייו; הוריו טענו כי בנם שכח לעדכן את המוטבים לאחר הגירושין, בעוד שהגרושה טענה לזכאות לכספים; בית הדין פסק לטובת ההורים וקבע: "קיים ספק של ממש בדבר כוונתו למנות את אשתו כמוטבת בזמן שהתאהבה בגבר אחר"
רבים מהזוגות המתגרשים בישראל בטוחים שעם חתימת הסכם הגירושין וסידור הגט, הקשר המשפטי והכלכלי ביניהם נותק באופן סופי, אך פסק דין שניתן השבוע מזכיר שקיימת נקודה שרבים נוטים לשכוח: עדכון המוטבים בפוליסות הביטוח ובקרנות הפנסיה. גם לאחר פרידה, במקרה של פטירת אחד הצדדים, לרוב מי שרשום כמוטב הוא זה שיקבל את הכסף. אם לא מעדכנים את פרטי המוטבים בטפסים באופן אקטיבי לאחר הגירושין, קיים פתח למאבק משפטי מתיש בין בן או בת הזוג לשעבר לבין ההורים ובני המשפחה של המנוח.
מקרה שנדון בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב והסתיים השבוע בפסק דין, עסק בכספי ביטוח וקרן פנסיה בהיקף של יותר ממיליון שקל. השאלה שעמדה להכרעה הייתה האם הכספים יועברו לגרושתו של המנוח, שהוגדרה כמוטבת בפוליסות, או להוריו, שהוכרו כיורשיו החוקיים אך לא אוזכרו כמוטבים. מדובר בהייטקיסט ששם קץ לחייו בשנות השלושים שלו, ולא הותיר אחריו צוואה, ילדים או בת זוג. בתו נפטרה קודם לכן, והוא התגרש כשנתיים לפני מותו. לאחר פטירתו גילו הוריו, המתגוררים בחו"ל, כי בפוליסות הביטוח ובקרן הפנסיה רשומה גרושתו כמוטבת תחת ההגדרה "בת זוג". מפסק הדין עולה כי המנוח קבע את אשתו דאז כמוטבת, אך כחודש לאחר מכן היא ביקשה להיפרד ממנו לאחר שהתאהבה באדם אחר. בהמשך התגרשו השניים, והיא נישאה מחדש והקימה משפחה.
הוריו של המנוח, שיוצגו על ידי עו"ד איליה בר ועו"ד רינה בר, טענו כי כספי הביטוח צריכים לעבור אליהם כיורשיו החוקיים. לטענתם, בנם היה שרוי בדיכאון עמוק עקב מות בתו, ושכח לעדכן את פרטי המוטבים בפוליסות לאחר הגירושין. הם הוסיפו כי עם התרת הנישואין ניתק רצונו לדאוג לכלכלת גרושתו, וכי יש לבחון את רצונו האמיתי בעת מותו. ההורים הפנו להלכת חסקין, שלפיה מינוי בן זוג כמוטב נועד להבטיח את פרנסתו לאחר פטירת המבוטח, תכלית שאינה מתקיימת לאחר גירושין.
מנגד, הגרושה עמדה על זכותה לקבל את הכספים. היא טענה כי שמה נרשם במפורש בפוליסות וכי המנוח לא פעל לשנות זאת. עוד טענה כי לפי החוק כספי ביטוח אינם חלק מהעיזבון, ולכן יש להעבירם למי שנקבע כמוטב במהלך חייו של המבוטח.
בית הדין פסק במקרה זה לטובת ההורים. השופט יוסף רחמים קבע כי כיוון שהמנוח לא התחייב לפרנס את בת זוגו בתום נישואיהם, ולא ניתן לקבוע כי הוא היה מודע לאפשרות לשנות את המוטבים, ובנוסף קיים ספק של ממש בדבר כוונתו למנות את אשתו כמוטבת בזמן שהתאהבה בגבר אחר - "לא ניתן לקבוע כי מטרת חוזה הביטוח, שהיא לדאוג לכלכלתה העתידית של בת זוגו, עודנה מתקיימת".
בית הדין בחן את הלכת חסקין, העוסקת במקרים בהם המטרה המקורית של הביטוח - דאגה לכלכלת בת הזוג - פוקעת עם הגירושין, והורה כי הכספים הצבורים בחברות הביטוח יועברו לעיזבון המנוח, כלומר להוריו. בית הדין קבע כי מציר הזמנים שהוצג, ניתן להסיק בסבירות גבוהה כי בזמן שהמנוח מינה את אשתו דאז כמוטבת במסמכי הביטוח, נישואיהם של בני הזוג היו כבר לקראת סופם, לאחר שאשתו ביקשה להיפרד ממנו לטובת אחר. מכאן שאין זה בלתי סביר לטעון, כטענת ההורים, כי אילו המנוח היה יודע על כך בזמן אמת - הוא לא היה ממנה את אשתו כמוטבת המוגדרת כ"בת זוג", מתוך כוונה לדאוג לכלכלתה בעתיד. "אין זה בלתי סביר להניח, למצער, ש"נשכחה" מהמנוח האפשרות לשנות את שם המוטב בפוליסות הביטוח ושהדבר נעלם מעיניו", נקבע.
פסק הדין מדגיש את החשיבות בבחינה ועדכון של פרטי המוטבים לאחר שינוי במצב המשפחתי, שכן היעדר עדכון עלול להוביל להליכים משפטיים ממושכים.
את ההורים ייצגו עו"ד איליה בר ועו"ד רינה בר. את בת הזוג לשעבר ייצגה עו"ד שרון פרס בן-חיים.
באי כוחם של ההורים מסרו עם קבלת פסק הדין: "אנו שמחים מאוד שבית הדין קיבל את עמדתנו, לפיה נסיבות המקרה תואמות בדיוק את הלכת חסקין - הלכה ותיקה ורלוונטית. פסק הדין גם מזכיר לכולנו לבחון מעת לעת את זהות המוטבים בפוליסות הביטוח ובקרנות הפנסיה שלנו – שכן לאחר קרות מקרה הביטוח, שינוי הדברים הוא כמעט בלתי אפשרי".
עו"ד פרס בן-חיים, שייצגה את הגרושה, מסרה כי: על פניו מדובר בפסק דין שגוי שסיכויי הערעור שיוגש עליו להתקבל גבוהים. מניסיוני הרב בטיפול בתביעות דומות ברור שמדובר בפסק דין חריג. פסק הדין לא עולה בקנה אחד עם הפסיקה המקובלת בתחום ומחטיא את המטרה של יצירת ודאות משפטית בסיטואציות דומות".
