פרסום ראשון
חשיפת כלכליסט על המרכז הרפואי בקפריסין מסבכת את הדסה גם במוסקבה
משרדי הבריאות והאוצר, שלא עודכנו על פתיחת המרכז בלימסול, דורשים מהדסה לחשוף את התוכנית העסקית ואת ההסכמים עם היזמים. במקביל הם דורשים הסברים על התחייבות של עד 30 מיליון דולר לשיפוי בכירי המרכז במוסקבה, ומזהירים כי הפעילות בחו"ל עלולה לסכן את יציבות בית החולים בישראל, שקיבל אשתקד תמיכה ממשלתית של 162 מיליון שקל
בעקבות חשיפת כלכליסט על פתיחת מרכז רפואי של הדסה בקפריסין ללא עדכון מראש של הרגולטורים, דורשים משרדי הבריאות והאוצר מהנהלת בית החולים לספק תמונה מלאה של פעילותו בחו"ל ושל הסיכונים הכספיים הכרוכים בה. הדרישה נוגעת לא רק למיזם בקפריסין, אלא גם להתחייבות של הדסה בישראל לשיפוי בכירים במרכז הרפואי במוסקבה בסכום של עד 30 מיליון דולר.
במכתב למנכ"ל הדסה, פרופ' יורם וייס, מזמנים שני המשרדים את הנהלת בית החולים לדיון ודורשים לקבל את התוכנית העסקית של המיזם בקפריסין, את עיקרי ההסכמים עם היזמים המממנים אותו ואת פרוטוקול הדירקטוריון שאישר ערבויות של עד 30 מיליון דולר לבכירי המרכז של הדסה במוסקבה. על המכתב חתומים נריה שטאובר, סמנכ"לית תכנון, תקצוב ותמחור במשרד הבריאות; ויואב הכט, רכז הבריאות באגף התקציבים באוצר.
המכתב נשלח יומיים אחרי שכלכליסט חשף כי הדסה פתחה מרכז רפואי בלימסול שבקפריסין בלי לעדכן מראש את שני הרגולטורים. נוסח המכתב מגלה כי אכן המשרדים לא ידעו על המהלך: "נוכחנו לדעת מפרסומים שונים אודות כוונתכם לפתוח מרכז רפואי בקפריסין", נכתב במכתב שהגיע לכלכליסט.
המשרדים אינם מתייחסים למיזם כעניין רפואי בלבד, אלא כסיכון למוסד שקיבל ב־2025 תמיכה ממשלתית של כ־162 מיליון שקל ונכנס בדצמבר למעקב פיננסי צמוד. "פעילות רפואית מחוץ לגבולות ישראל עלולה להיות כרוכה בהקצאת משאבים, בנטילת התחייבויות ובחשיפה לסיכונים פיננסיים, אשר השלכותיהם אינן מוגבלות לפעילות בחו"ל, אלא עלולות להשפיע במישרין על מצבו הפיננסי ועל פעילותו השוטפת של המרכז הרפואי הדסה בישראל", נכתב.
החלק החריג ביותר במכתב אינו נוגע דווקא לקפריסין. לפי המשרדים, "מהדוחות הכספיים של המרכז הרפואי לשנת 2025, נראה כי המרכז הרפואי בישראל נטל על עצמו ערבות להעמדת שיפויים בסכום מצטבר של עד 30 מיליון דולר לטובת חברי הדירקטוריון ונושאי המשרה של המרכז הרפואי הדסה במוסקבה". לדבריהם, "עניין זה ממחיש את החשיפה הפיננסית שעלולה להיווצר למרכז הרפואי בישראל כתוצאה מפעילותו הבינלאומית". כלכליסט פנה הן להדסה, הן לחשכ"ל והן למשרד הבריאות בבקשה לעיין בדוחות הכספים של הדסה, אך שלושת הגופים סירבו למסור את הדוחות.
המרכז במוסקבה פועל מאז 2018 במתחם סקולקובו, במסגרת רשת הרפואה הפרטית Medscan, שבה מחזיק תאגיד הגרעין הממלכתי הרוסי רוסאטום ב־50% מהמניות מאז 2023. המשרדים מבקשים לדעת מה הוביל את הדסה להעמיד ערבויות לבכירי המרכז "חלף ביטוח חיצוני", איך אושרה ההחלטה, מאילו מקורות תמומן ההתחייבות אם תמומש, ומה הסיכונים לחשיפה פיננסית זו "על יציבותו, תזרים המזומנים שלו והמשך פעילותו השוטפת של המרכז הרפואי הדסה בישראל".
המשרדים מבקשים מהדסה להציג בדיון "התייחסות מפורטת ומגובה במסמכים" לפעילותה בקפריסין ובמוסקבה. בין היתר, הם דורשים לדעת מה מטרת המרכז בקפריסין, אילו שירותים רפואיים הוא מציע והאם הם מיועדים לתושבי האי בלבד או גם למטופלים מישראל וממדינות אחרות. בנוסף, הם מבקשים לקבל פירוט של המודל העסקי, היקף הקשרים הצפוי עם הדסה בישראל והמבנה המשפטי והתאגידי של המיזם, לרבות שרשור הבעלויות המלא והקשרים בין המרכז בקפריסין, הדסה העולמית, המרכז הרפואי הדסה בישראל וחברת הבת הדסה מדיקל.
במישור הפיננסי, הדסה נדרשת לפרט את היקף ההשקעות שבוצעו במיזם ואת אלה המתוכננות, את מקורות המימון, את ההתחייבויות הקיימות והעתידיות ואת ההשפעה האפשרית על מצבה הכספי של הדסה בישראל. המשרדים מבקשים גם לדעת כיצד יועברו הכנסות ורווחים בין המרכזים, כיצד תתבצע ההתחשבנות על שירותים דיגיטליים ותשתיות משותפות, ולאיזה מרכז ישויכו הכנסות מטיפולים וממטופלים שעוברים בין ישראל לקפריסין.
סוגיה נוספת נוגעת להשפעת הפעילות בחו"ל על שירותי הרפואה בישראל. המשרדים דורשים לדעת כמה רופאים ועובדים של הדסה מעורבים במיזם, אילו משאבים מוקצים לו וכיצד הדבר עשוי להשפיע על זמינות השירותים הרפואיים בארץ. בהקשר זה הם מבקשים פירוט גם של משאבים שאינם כספיים שהדסה מעמידה לטובת המיזם, ובהם מערכות מידע, ציוד ומכשירים רפואיים ואחרים, כוח אדם המועסק במקביל או מועסק כיום בהדסה בישראל, שירותי ייעוץ רפואי וארגוני, שירותי מטה, זמן ניהולי של ההנהלה והדירקטוריון, מוניטין וקניין רוחני. המשרדים דורשים להבהיר גם איזו תמורה מקבלת הדסה עבור המשאבים הללו.
הדרישה לפירוט המשאבים שאינם כספיים מקבלת משנה חשיבות לנוכח תגובת הדסה לחשיפת כלכליסט, שבה הדגיש בית החולים כי "לא השקיע שקל במיזם ולא מממן אותו", וכי מעורבותו מסתכמת במתן ייעוץ, ידע וסטנדרטים קליניים לשותפים. אלא שמדרישת משרדי הבריאות והאוצר עולה כי גם שימוש במוניטין של הדסה, בידע המקצועי שלה ובזמנם של עובדיה נחשב להקצאת משאבים, שיש לבחון את היקפה ואת התמורה המתקבלת בעבורה.
באשר לפעילות במוסקבה, המשרדים דורשים הסברים על ההחלטה להעמיד ערבויות ושיפויים לבכירי המרכז הרפואי, על האופן שבו אושרה, על מקורות המימון שיידרשו במקרה של מימוש ההתחייבויות ועל הסיכונים הכספיים הכרוכים בכך.
נוסף על הדיון, הדסה נדרשת להעביר למשרדים ארבעה מסמכים: תוכנית עסקית מלאה ומפורטת של הפרויקט בקפריסין; פירוט ההשקעות, ההתחייבויות והנתונים הנדרשים לבחינת השלכותיו הפיננסיות והתפעוליות; עיקרי ההסכמים עם היזמים שמממנים את הפרויקט; והפרוטוקול של הוועד המנהל (הדירקטוריון) שאישר את נטילת הסיכון הביטוחי העצמי בהיקף של עד 30 מיליון דולר ואת מתן כתבי השיפוי והערבויות לבכירים במוסקבה.
"לאחר תום בירור העובדות יבחנו משרד האוצר ומשרד הבריאות את ההשלכות המשפטיות, התקציביות והרגולטוריות של הפעילות מחוץ לגבולות הארץ, וכן את הצעדים הנדרשים, ככל שיידרשו, על מנת להבטיח כי פעילות זו לא תפגע בשירותים הרפואיים הניתנים לציבור הישראלי", נכתב בסיכום המכתב.
המכתב נשלח בין היתר גם ליו"ר דירקטוריון הדסה, דליה איציק; למנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב; לסגנית הממונה על התקציבים באוצר, יעל לינדנברג; לראש חטיבת הרפואה במשרד הבריאות, ד"ר הגר מזרחי; למנהל אגף הפיקוח על מערך האשפוז, יהודה צוראל; ולנציגי הלשכות המשפטיות בשני המשרדים.
