סגור
לשכת התעסוקה לשכת ה תעסוקה אבטלה
סניף של לשכת התעסוקה (צילום: קובי קואנקס)

הערכת האוצר: עלות המובטלים החדשים – 1.2 מיליארד שקל

מספר המפוטרים או המוצאים לחופשה ללא תשלום מפרוץ המלחמה חצה את ה־100 אלף. ממוצע המובטלים החדשים בשבוע שעבר הגיע ל־6,200 איש ביום. שלושה מכל ארבעה מובטלים חדשים – בחל"ת. שיעור האבטלה עשוי להגיע ל־7%–8%

מספר המובטלים החדשים מתחילת המלחמה ב־7 באוקטובר עומד לאחר סוף השבוע האחרון על 98.5 אלף. כך עולה מנתוני המובטלים של הביטוח הלאומי. עם זאת, הניסיון מלמד שהנתונים מתעדכנים בדיעבד עם הקליטה של טפסים ידניים וממילא המספר נכון ל־11 בנובמבר עומד בעצם על 100 אלף מובטלים חדשים או יותר.
מספר המובטלים החדשים בשליש הראשון של נובמבר (10-1 לחודש) עומד על 47.7 אלף. זאת לעומת ממוצע של 20 אלף בחודש רגיל. התחזית היא שעד אמצע נובמבר יעבור מספר המובטלים החדשים את זה שבכל אוקטובר (52.4 אלף). חלק גדול מהעלייה הזו יש לזקוף לחובת החלטת שר האוצר בצלאל סמוטריץ' להעניק הקלות למוצאים לחל"ת, שעודדה מעסיקים להוציא את עובדים לחופשה ללא תשלום. ממוצע המובטלים בשבוע שעבר (ימים א'-ה') שהוא החמישי של המלחמה עומד על 6,200 ליום. זאת לעומת 5,800 בשבוע שעבר ו־700 בלבד בשבוע הראשון של המלחמה.
ככל שעובר הזמן חלקם של המוצאים לחל"ת בין המובטלים החדשים גדל. 72,600 מהמובטלים החדשים, שהם כמעט שלושה רבעים, הוצאו לחל"ת. 25,900, שהם קצת יותר מרבע, פוטרו או יצאו לאבטלה מסיבה אחרת. את השפעת החלטת סמוטריץ' על קצב המובטלים אפשר לראות בנתון הבא: בעשרת הימים של חודש נובמבר הוצאו לחל"ת 42.5 אלף איש לעומת 25.2 אלף בלבד באוקטובר.



בישראל קיימים בדרך כלל כ־150 אלף מובטלים, כלומר בלתי מועסקים שמחפשים עבודה, כך ששיעור האבטלה עומד בדרך כלל על כ־3.5% מכוח העבודה. תוספת של כ־100 אלף מובטלים משמעותה עלייה ל־6% אבטלה. משמעות הדבר היא שקיים סיכוי שנגיע ל־7% או אף ל־8% בהמשך. עם זאת, כל זמן שמדובר באבטלה זמנית לימי המלחמה – זה לא אירוע דרמטי במונחים מאקרו כלכליים.
ההערכה הנוכחית של האוצר לתוספת התקציב לדמי האבטלה היא 1.2 מיליארד שקל עד סוף השנה. סכום שווה ערך לתוספת ממוצעת של 50 אלף מובטלים במשך חצי שנה. עם זאת, זו הערכה נזילה מאוד שתלויה מאוד בהתפתחויות במלחמה ובייחוד בשאלה אם תיפתח חזית נוספת בצפון.
ביום חמישי אושרו ההקלות בחל"ת בכנסת. אבל במקביל אושרה גם העלאת התשלום המינימלי לאיש מילואים מ־215 שקל ליום ל־300 שקל, כלומר עלייה מ־6,500 שקל ל־9,000 שקל לחודש. זאת בנוסף למענקים שיכולים להגיע ל־6,800 שקל לאיש מילואים ללא ילדים. המשמעות היא שאנשי מילואים לא קרביים עשויים להעדיף גיוס מאשר חל"ת.
בשל המאבק שניהלו רשתות השיווק לקבלת פיצוי על שכר העובדים, נוטים ליחס את כמויות החל"ת בייחוד להן. בפועל לפי עיבוד "כלכליסט" לנתוני הביטוח הלאומי, הן אחראיות לכ־21% מהמובטלים החדשים. 16% הגיעו מענפי האירוח והמזון. לעומת זאת הייצוג של ענף המידע והתקשורת המזוהה עם ההייטק עומד על 3% בלבד.