ללא שר בריאות: הקפאת ועדת הבדיקה של כללית עשויה להסתיים
לאחר ששר הבריאות לשעבר אוריאל בוסו הורה על הקמת ועדת בדיקה לקופת חולים כללית, מחליפו חיים כץ הקפיא את פעילותה עד היום – אך מינויו הזמני הסתיים והוא אינו יכול להאריך את ההקפאה
האם ועדת הבדיקה החיצונית של קופת חולים כללית תשוב לפעול? שילוב בין המשבר הניהולי בקופה ויחסיה המתוחים עם משרד הבריאות, יחד עם העיכוב במינוי שרי הממשלה לאחר פרישת שרי ש"ס ביולי, עשוי להחזיר מהקפאה את פעילותה של הוועדה.
היום הסתיימה באופן רשמי הקפאת פעילות הוועדה, וחבריה נמצאים כעת בפני מצב משפטי שאינו ברור, שכן גם השר שמינה את הוועדה וגם השר שהקפיא את פעילותה, אינם מכהנים כרגע בתפקידם.
ביולי האחרון, ימים אחדים לפני שפרש מהממשלה, הכריז שר הבריאות הקודם אוריאל בוסו (ש"ס) על צעד חסר תקדים: הקמת ועדת בדיקה חיצונית לקופת חולים כללית. ההחלטה התקבלה בעקבות מה שמשרד הבריאות הגדיר כמשבר ניהולי חמור בקופה, שלה יש כ־5 מיליון מבוטחים. מאז מינויו של יוחנן לוקר ליו"ר הקופה במרץ 2020 עזבו אותה שלושה מנכ"לים. האחרון שבהם, אלי כהן, עזב ביוני האחרון, כשנתיים לפני תום כהונתו. בשנה האחרונה עזבו את הקופה גם שלושה סמנכ"לים בכירים.
הוועדה, שהייתה אמורה להגיש את מסקנותיה עד 15 באוגוסט, החלה לבחון את יחסי הדירקטוריון עם הנהלת הקופה ואת תרומתם של יחסים אלה לתחלופה הגבוהה בדרג הניהולי.
אולם ימים ספורים לפני סיום עבודתה של הוועדה, וערב דיון בבג"ץ בעקבות עתירה של כללית בנושא, החליט חיים כץ, ששימש כממלא מקום שר הבריאות, להקפיא את פעילותה ולקדם פשרה: הקמת צוות משותף שיטפל במשבר ויגדיר את גבולות הסמכות בין יו"ר הדירקטוריון למנכ"ל. מאז, הקפאת הוועדה הוארכה מדי שבועיים. במקביל בחר דירקטוריון כללית את ד"ר איתן וירהטיים למנכ"ל חדש – בחירה שזכתה לגיבוי משרד הבריאות, ונראה היה כי היחסים בין הקופה לרגולטור נרגעים.
בשבוע שעבר חל מפנה נוסף: כץ שלח ליו"ר כללית יוחנן לוקר מכתב חריף שבו דרש שורת שינויים בממשל התאגידי של הקופה – בראשם צמצום היקף המשרה של היו"ר ל־75%, איסור על מתן הוראות ישירות לעובדים וכן אישור של המנכ"ל לכל פגישה בין יו"ר או דירקטור לבין עובדי הקופה. כץ כתב כי הגיע למסקנה ש"קיימים ליקויים רבים בממשל התאגידי של כללית, שגרמו בין השאר לחילופי מנכ"לים בתדירות חריגה שפגעה בתפקודה ומסכנת את יציבותה".
כץ דרש מלוקר לאשר תוך יומיים כי יקבל את הדרישות, והאריך שוב את הקפאת הוועדה עד אתמול כדי לאפשר ללוקר להשיב לדרישותיו. בתגובה האשים לוקר את משרד הבריאות בכך שהוא "פועל לסכן את יציבותה של כללית במו פיו ומעשיו", כינה את דברי כץ "מכפישים וחסרי בסיס", וביקש ארכה של 60 יום לבחינת הדרישות.
יש להדגיש כי לכץ אין סמכות בחוק להורות ללוקר לבצע את השינויים שדרש במכתבו, עד להשלמת עבודתה של ועדת הבדיקה החיצונית.
אלא שביום חמישי האחרון פקעה תקופת הכהונה של שלושה חודשים הקצובה בחוק למילוי מקום שר במשרדים שש"ס החזיקה כך שבאופן רשמי כץ אינו מכהן כעת כשר הבריאות, ואינו יכול להאריך את הקפאת הוועדה. ייתכן שהיום הכנסת תצביע על מינוי קבע של השרים, כך שכץ ימונה לשר הבריאות במינוי קבוע אך עדיין מרחף סימן שאלה סביב הנושא, וזאת בשל חרם הצבעה של המפלגות החרדיות.
בקרב חברי הוועדה שורר בלבול בנוגע לשאלה כיצד עליהם להתקדם, וסביר שהיועצת המשפטית של המשרד, דנה נויפלד, תוציא הנחיה בנושא, אך משרד הבריאות לא השיב לפניית כלכליסט.
אם ועדת הבדיקה תשוב לפעול ותסיים את פעילותה, יכולות להיות לכך השלכות דרמטיות: לאחר פרסום הממצאים, החוק מאפשר לשר הבריאות להשעות בעלי תפקידים בקופה, למנות תחתיהם מחליפים זמניים, לעצור תקציבי פרסום ולמנות מנהל מורשה שינהל את קופת החולים או יפקח עליה.
מטעמו של חיים כץ לא נמסרה תגובה.
