בהרב מיארה תתמוך בעותרים לעצירת ההנחות לתלמידי ישיבות משתמטים בביטוח הלאומי
המשמעות: הפסד של יותר מ-1,000 שקל בשנה לכל תלמיד ישיבה משתמט. היועצת המשפטית לממשלה מתכוונת להביע עמדה זו בתשובות שתגיש לעתירות של התנועה לאיכות השלטון וישראל חופשית שדרשו מבג"ץ לעצור את ההנחה
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, גיבשה עמדה לפיה יש להפסיק את ההנחות לתלמידי ישיבה משתמטים בביטוח הלאומי. זאת בנוסף לסנקציות המוטלות היום דוגמת שלילת התמיכה בישיבה וההנחות במעונות יום. המשמעות היא נזק של יותר מ-1,000 שקל בשנה לכל אחד מכ-80 אלף תלמידי ישיבה משתמטים. עדיין לא ברור אם בהרב מיארה מתכוונת להוציא הוראה ברוח זו או רק להביע בחודש הבא בבג"ץ תמיכה בטענות העותרים המבקשים לעצור את ההנחה.
העיקרון המשפטי שלפיו מוטלות כיום סנקציות על תלמידי ישיבה הוא שלא ניתן לממן ולעודד שהות של משתמטים במקום שאינו הצבא. הסנקציות המוטלות כיום הן הפסקת התמיכות מתקציב הישיבות שהביאה להקפאת תקציב בהיקף של חצי מיליארד שקל; ביטול ההנחות במעונות יום שעומדות בממוצע על 2,300 שקל לחודש למשפחה עם ילדים בגיל מעונות; אובדן העדיפות בהרשמה למעונות היום, והקפאת הסיוע לישיבות חרדיות לנושרים.
הסנקציות האמורות נכללו במסמך שהוציא בשנה שעברה אגף התקציבים באוצר. עוד סנקציה שהוזכרה שם היתה ביטול ההנחה לתלמידי ישיבות בביטוח הלאומי. לפי חוק הביטוח הלאומי, תלמידי ישיבה, כמו סטודנטים, משלמים דמי ביטוח לאומי של 43 שקל בחודש לעומת 130 שקל שמשלם אדם לא עובד. שווי ההטבה יחסית לאדם לא עובד הוא 87 שקל בחודש ו-1,044 שקל בשנה. השווי הכללי של ההנחה לכלל תלמידי הישיבות, משתמטים ובעלי פטור כחוק, עומד על 99 מיליון שקל לשנה.
היועצת המשפטית לממשלה מזכירה שוב ושוב במכתבים לגורמים בממשלה ובעדכונים לבג"ץ שיש הסכמה בין אנשי המקצוע מהצבא והאוצר ולפיה דרושות סנקציות אזרחיות נוספות על תלמידי הישיבות המשתמטים כדי להפעיל עליהם לחץ. למרות זאת, הממשלה אינה עושה דבר להרחבת הסנקציות.
בניגוד לסנקציות האחרות, עצירת ההנחות בביטוח הלאומי מורכבת יחסית משפטית משום שהיא מעוגנת בחקיקה. על רקע זה כשיזם היועץ המשפטי של האוצר לשעבר אסי מסינג בדיקה של חוקיות המשך ההטבות השונות שמקבלים תלמידי ישיבות משתמטים הביע הייעוץ המשפטי של הביטוח הלאומי התנגדות לעצירת ההנחות. נראה אם כן שבהרב מיארה גיבשה פרשנות לחוק שלפיה לא ניתן להגדיר כתלמיד ישיבה מי שלא אמור להיות בישיבה אלא בצבא.
לבג"ץ הוגשו שתי עתירות בדרישה להפסקת ההנחה בביטוח הלאומי לתלמידי ישיבות משתמטים, והיועצת המשפטית אמורה לענות להן בספטמבר. התנועה לאיכות השילטון עתרה בינואר. ראש האגף הכלכלי שלה עו"ד אורי הס טען כי "מתן הטבות כלכליות למשתמטים מגיוס מהווה זלזול בוטה בפסיקת בית המשפט העליון ופגיעה חמורה בעקרון השוויון. בתקופה בה המוסד לביטוח לאומי עומד בפני גירעון עמוק, לא ייתכן שהממשלה תמשיך להעניק הטבות מפליגות למי שמתחמק מחובתו האזרחית הבסיסית".
תנועת ישראל חופשית טענה בעתירה שהגישה בפברואר, באמצעות עו"ד חגי קלעי, כי לא ניתן להעניק הנחה למי שלומד כשהוא אמור לשרת בצבא. לדבריה, "הלימודים במוסד תורני וההשתמטות מגיוס לצבא הם שני צדדים של אותו מטבע. ההשתתפות בפעילות הבלתי חוקית היא התנאי המזכה, והפרט מושתק מלבקש תמיכה מהמדינה בהתבסס על סטטוס שהוא הפרת החוק".
