בית המשפט הכריע: 11 מיליון שקל מחשבון אונר"א יועברו לעיריית ירושלים
ההחלטה התקבלה בעקבות צו עיקול שהטילה העירייה על חשבון סוכנות הפליטים בגין חובות ארנונה לשנים 2024–2025, עבור שני נכסים בירושלים. אונר"א טענה כי היא נהנית מחסינות ממיסוי מתוקף מעמדה כגוף של האו"ם, אך ביהמ"ש המחוזי דחה את הטענה וקבע כי אין להתעלם מהחוקים שנועדו להביא להפסקת פעילות הסוכנות בישראל
בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל את עמדת עיריית ירושלים והורה לבנק לאומי להעביר לעירייה כ-11 מיליון שקל מחשבון הבנק של אונר"א, לכיסוי חובות ארנונה בגין שנות המס 2024–2025. ההחלטה ניתנה על ידי השופטת חיה זנדברג, במסגרת בקשה למתן הוראות שהגיש הבנק בעקבות צו עיקול שהטילה העירייה על חשבון סוכנות הפליטים. הבנק ביקש מבית המשפט להכריע כיצד עליו לפעול בהתאם לצו העיקול.
חובות הארנונה שבמרכז הדיון נוגעים לשני נכסים שהחזיקה אונר"א בירושלים: מתחם בית הספר לשוטרים במעלות דפנה, המשתרע על שטח של כ-40 דונם ושימש כיחידת המטה של הסוכנות, ונכס נוסף בצור באהר, ששימש כבית ספר לבנות. במשך שנים נהנתה אונר"א מפטור מלא מתשלום ארנונה ומחסינות דיפלומטית מפני מיסוי, זאת מכוח הסכמים היסטוריים.
על פי עמדת המדינה, כפי שהובאה בבית המשפט העליון, "במהלך מתקפת 7.10.2023 ולאורך מלחמת 'חרבות ברזל' הצטברו עדויות חד משמעיות לחדירה נרחבת של חמאס וארגוני טרור נוספים לשורות אונר"א". בנוסף, בפברואר 2024 חסם בנק לאומי את חשבון הבנק של אונר"א בשל חשש ממשי כי הכספים שימשו למטרות טרור נגד מדינת ישראל. אונר"א לא נקטה הליכים להסרת החסימה, והחשבון נותר חסום. באוקטובר 2024 נחקקו שני חוקים שנועדו להביא להפסקת פעילות אונר"א בישראל.
בעקבות אותם החוקים, החלה עיריית ירושלים לפעול לגביית חובות הארנונה של אונר"א בגין נכסיה בעיר, החל משנת המס 2024. באוגוסט 2025 התקבל בבנק צו עיקול לפי פקודת המסים (גבייה), בסכום של עד כ-11 מיליון שקל, בגין חובות הארנונה על נכסי הסוכנות בעיר הבירה. באותו חודש הגיש הבנק לבית המשפט את הבקשה למתן הוראות, וביקש להכריע אם עליו לפעול בהתאם לצו העיקול. בשנת 2026 תפסה המדינה חזקה בנכסים, ולכן המחלוקת נוגעת לשתי שנות המס 2024–2025 בלבד.
העירייה טענה כי על הבנק מוטלת חובה לפעול בהתאם לצו העיקול, וכי אין הוראת דין המאפשרת לו להימנע מכך. עוד טענה העירייה כי לאונר"א אין מעמד לטעון בהליך, לנוכח הוראות החוקים שנועדו להביא להפסקת פעילותה בישראל.
עו"ד מורין סימון
(צילום: נתנאל פיש)
מנגד, אונר"א טענה כי יש לה מעמד בהליך וכי אין לציית לצו העיקול בשל החסינות ממיסוי שהייתה נתונה לה בעבר, ושלטענתה עומדת לה גם כיום, בהיותה "מוסד עזר של האו"ם". השופטת דחתה את טענת החסינות של אונר"א וציינה כי "למעשה, טענתה המרכזית של אונר"א היא כי על בית משפט זה להתעלם משני החוקים שחוקקה כנסת ישראל, ואשר נועדו להביא להפסקת פעילותה".
משמעות ההכרעה היא כי לאונר"א לא עומדת חסינות מפני גביית ארנונה בגין שנות המס 2024–2025. בהתאם לכך, בית המשפט הורה לבנק לאומי לרשום את העיקול שהטילה עיריית ירושלים ולהעביר את הכספים מחשבון אונר"א לידי העירייה. את בנק לאומי ייצג עו"ד נועם בר דוד ממשרד סלומון ליפשיץ, ואת עיריית ירושלים ייצגה עו"ד מורין סימון ממשרד בן יעקב שוימר דולב.
