סגור
ענאן שמשום מנכ"ל בלו משקאות
ענאן שמשום מנכ"ל בלו. כרמל רוצה להתרחב מעבר ליין (צילום: אפי שריר)

בלעדי
בעלת יקבי כרמל במגעים לרכישת יבואנית משקה האנרגיה BLU בכ-250 מיליון שקל

כרמל קורפ, שבשליטת קרן קדמה, מנהלת מו"מ לפי שווי של 300–200 מיליון שקל עם ענאן שמשום, שנחשד בהונאת ענק בענף המיחזור. כרמל, שבקופתה רק 16 מיליון שקל, תגייס 50 מיליון שקל בהנפקת זכויות, ותזדקק לאשראי לביצוע העסקה

נכנסת לתחום חדש: כרמל קורפ, החברה־האם של יקבי כרמל, שבשליטת קרן קדמה (32.5%), נמצאת במגעים לרכישת יבואנית משקאות האנרגיה בלו (BLU) של ענאן שמשום תמורת 200–300 מיליון שקל, כך נודע ל"כלכליסט".
היקף המכירות של בלו מוערך בכ־200 מיליון שקל בשנה. את המותג, שהיקף מכירותיו מוערך בכ־200 מיליון שקל בשנה, השיק שמשום בשנת 2010. זאת לאחר שזמן קצר קודם לכן איבד את זיכיון היבוא של המותג המתחרה XL, שכיום מיובא בידי טמפו של משפחת בר.
מבחינת כרמל קורפ זו עסקה משמעותית ומאתגרת פיננסית, שכן היא נסחרת בבורסת ת"א לפי שווי של 376 מיליון שקל, ונכון לסוף הרבעון השלישי בקופתה רק 16 מיליון שקל. בשבוע שעבר פרסמה החברה דו"ח הצעת מדף לגיוס הון בהיקף של כ־50 מיליון שקל באמצעות הנפקת זכויות, כלומר הכספים יגויסו רק מבעלי המניות. אך גם לאחר הגיוס תידרש כרמל להשיג מימון — באמצעות אשראי או הנפקת אג"ח — כדי להשלים את העסקה. לחברה יש מסגרות אשראי בנקאיות בהיקף 335 מיליון שקל, אך מתוכם כבר ניצלה 270 מיליון שקל. כלומר, היא יכולה לעשות שימוש רק ב־65 מיליון שקל.
קרן קדמה, שאחד ממנהליה, גלעד הלוי, מכהן כיו"ר כרמל קורפ, מתכוונת להשתתף בהנפקה כפי חלקה, ואולי אף להגדיל אותו, אם יהיו בעלי מניות שלא ישתתפו. בעלת המניות השנייה בגודלה, כלל משקאות של לן בלווטניק (8%), שבעבר שקלה למכור את אחזקתה בשוק, טרם החליטה.
רכישת בלו היא המשך לאסטרטגיה החדשה של כרמל קורפ — התרחבות מעבר לשוק היין. ביוני 2023 היא נכנסה לשוק הבירה, כשחתמה על חוזה להפצת המותגים קורונה, סטלה ארטואה, לף והוגרדן. מדובר בתחרות ישירה בשתי החברות הגדולות בשוק: החברה המרכזית, שמייבאת את מותגי קרלסברג וטובורג; וטמפו, שמייבאת את המותגים גולדסטאר והייניקן.
שמשום (49) ערבי נוצרי מנצרת, פועל כל חייו הבוגרים בשוק המזון. לאביו, שממנו התייתם בגיל 17, היה עסק לשיווק ממתקי עלית במגזר הערבי, ושמשום נחלץ לעזור לאימו בתפעול העסק. רכישת עלית בידי שטראוס ב־1997 הביאה לסיום ההתקשרות מול המשווקים, ושמשום חיפש תחום אחר. הוא החל לייבא לארץ את המותג XL, שקרא תיגר על מוביל שוק משקאות האנרגיה דאז, המותג רד בול. אך, כאמור, בסוף 2009 איבד את הזיכיון וב־2010 כבר החל לשווק את בלו.
ב־2020 בלו נכנסה לתחום המיחזור, ושמשום אמר אז ל"כלכליסט": "אני בונה את העסק מתוך הבנה שאנחנו לא חיים במדינה כמו שווייץ. הקורונה פגעה בכולם, אבל לישראל יש סיכון ייחודי — יכולה לפרוץ מלחמה בכל רגע. צריך לפזר סיכונים ולהשקיע בדברים סולידיים, כדי שהעסק לא יתמוטט". עסקי המיחזור סיבכו את שמשום, והוא עומד כיום במרכז חקירת חשד להונאת ענק בתחום. בדצמבר הוא נעצר לצד חשודים נוספים, בחשדות למרמה, זיוף, עבירות מס, הלבנת הון ועוד שורת עבירות כלכליות שהסבו למדינה, לפי החשד, נזק של כ־335 מיליון שקל. החשד הוא שהחברה של שמשום דיווחה למשרד להגנת הסביבה דיווחים כוזבים בנוגע לכמות מכלי המשקה שאספה ושלחה למיחזור, כדי לחמוק מהטלת קנסות, בין השאר באמצעות שימוש בחשבוניות פיקטיביות, מסמכים מזויפים ויצירת מצג שקרי של איסוף מיכלי משקה.
זו לא החקירה הפלילית הראשונה נגד שמשום, שנעצר ב־2018 בחשד לזיוף תעודת משלוח של משקאות מיובאים, עבירות מס והלבנת הון. החקירה לא הבשילה לכתב אישום עד כה, ושמשום, שגם בפרשה הנוכחית מכחיש את החשדות נגדו, משוכנע שגורלה יהיה זהה והיא תסתיים בלא כלום.
כרמל קורפ היא הגלגול הנוכחי של יקבי כרמל. את חברת היקב רכשה קרן קדמה ב־2013 תמורת 165 מיליון שקל. הקרן מכרה את הקרקע ההיסטורית של היקב בראשל"צ והקימה יקב חדש באלון תבור, שפועל לצד היקב בזיכרון יעקב. נתח השוק של יקבי כרמל ב־2023 בשוק היין עמד על 31%, מה שהופך את החברה לגדולה בתחום.
באוגוסט 2022 יקבי כרמל נכנסה לבורסה באמצעות מיזוג עם כלל משקאות, שמחזיקה ב־30% ממניות יפאורה־תבורי, שבעצמה מייצרת ומשווקת משקאות קלים. המיזוג התבצע לפי שווי של 841 מיליון שקל לחברה הממוזגת, אך מאז המניה של החברה הממוזגת, ששינתה את שמה לכרמל קורפ, נחתכה ביותר מחצי.
ממצגת החברה עולה כי את תשעת החודשים הראשונים ב־2023 סיימה כרמל קורפ עם מכירות של 251 מיליון שקל, עלייה של 10% לעומת תקופה המקבילה, אז הסתכמו המכירות ב־228 מיליון שקל. התוצאות משקפות קצב הכנסות שנתי של 330 מיליון שקל, גבוה ב־11.8% מהמכירות ב־2022. את תשעת החודשים הראשונים של 2023 חתמה כרמל קורפ ברווח נקי של 27.9 מיליון שקל לעומת הפסד של 281 אלף שקל בתקופה המקבילה. את 2022, שבמהלכה העלתה מחירים, חתמה החברה במעבר להפסד של 4.1 מיליון שקל לעומת רווח נקי של 10.2 מיליון שקל ב־2021. המעבר להפסד התרחש על רקע זינוק בהוצאות המימון, בשל עליית הריבית.