ההייטק הישראלי חזק, אבל דוח רשות החדשנות מדליק כמה נורות אזהרה
האקזיטים נמשכים והכסף זורם, אבל המאבק האמיתי של ההייטק הישראלי הוא על האנשים, הידע והפעילות שיישארו כאן
קריאת הכותרות ותמציות המנהלים של דוח מצב ההייטק שפרסמה החודש רשות החדשנות, יכול – ובצדק – להשרות אופטימיות על הקורא: ישראל היא המרכז הרביעי בגודלו עולם (והראשון מחוץ לארצות הברית) מבחינת גיוסי הון לסטארטאפים; היקף גיוסי ההון חזר לעלות; ההייטק ממשיך למשוך ענקיות בינלאומיות; וחברות ישראליות כבר אינן רק יעד לרכישה אלא גם רוכשות בעצמן: ב-2025 הן רכשו 81 חברות זרות.
ובכל זאת, מי שקורא את הדוח לעומק ובין השורות עשוי לגלות תמונה קצת פחות נוחה. רשות החדשנות, הגוף הממשלתי המרכזי שאמון על קידום המו״פ, תמיכה בחברות טכנולוגיה ועיצוב מדיניות החדשנות של ישראל, לא פרסמה רק דוח הישגים, אלא גם תמרור אזהרה. ההייטק הישראלי מצליח מאוד בעולם; השאלה היא כמה מההצלחה תאריך ימים וכמה ממנה תישאר בישראל.
הדגל האדום הראשון הוא רילוקיישן שקט של פעילות ושל עובדים. לא מדובר בפתיחת משרדי מכירות בניו יורק או בלונדון, מהלכים טבעיים לחברות שמבקשות ליהנות מצמיחה גלובלית. הבעיה מתחילה כאשר מו״פ, הנהלה בכירה, בעלות על קניין רוחני ומוקדי קבלת החלטות נעים אל מחוץ לארץ. ישראל עלולה להישאר עם סיפור ההצלחה, אבל מאבדת חלק גדל מהערך: עובדים, מסים, ספקים, ידע ניהולי ויזמות חוזרת.
זוהי בעיניי הנורה האדומה הבוהקת ביותר. הייטק הוא בראש ובראשונה תעשיית טאלנט, ובלי מהנדסים, יזמים, מנהלי מוצר ומנהלים מנוסים אין תעשיית הייטק ישראלית. לכן הנתון שלפיו במחצית השנייה של 2025 35% מחברות ההייטק דיווחו על עלייה בבקשות עובדים לרילוקיישן, ו- 19% דיווחו על עלייה במספר העובדים שנשלחו בפועל לרילוקיישן, צריך להטריד יותר מכל גרף גיוסים או אקזיטים. נתוני העזיבה לטווח ארוך מצביעים על שינוי התנהגותי: ממוצע עובדי ההייטק שעזבו את ישראל בחודשי הקיץ עלה מ-610 בחודש ב-2022 ל-867 בחודש ב-2023, לאחר הכרזת הרפורמה המשפטית, זינוק של 42%; וב-2024, לאחר 7 באוקטובר, עלה שוב ל-944 בחודש, גידול נוסף של 14%. באוקטובר 2023 לבדו יצאו מישראל לטווח ארוך 1,207 עובדי הייטק, כמעט פי שלושה מאוקטובר בשנים סמוכות. קשה להתעלם מהקשר בין חוסר היציבות הפוליטית הפנימי בישראל, המלחמה וחוסר היציבות הגיאופוליטית, לבין האופן שבו עובדים ומשפחותיהם מעריכים את עתידם בישראל.
מדובר בסוגיית ביטחון כלכלי לאומי: יש צורך בתוכנית ייעודית לעיגון טאלנט בישראל, כמו מענקי חזרה מרילוקיישן, תמריצים לחברות שמחזיקות בישראל את ליבת המו״פ והניהול, ותכנית ממשלתית לשיקום האמון בכך שישראל היא מקום יציב לבנות בו קריירה, חברה ומשפחה.
שער הדולר – סיכון מהותי
ההייטק הישראלי מרוויח בדולרים ומשלם בשקלים. כאשר הדולר נשחק, עלות העובדים בישראל מתייקרת יחסית לחלופות בחו״ל, ה-Runway מתקצר, והלחץ להעביר פעילות גדל. זו כבר לא רק שאלה פיננסית של מנהלי כספים של חברות הייטק, אלא עניין אסטרטגי למדינה שרוצה להשאיר כאן משרות איכותיות.
רשות החדשנות אינה בנק ישראל, אבל היא יכולה לייצר כלים משלימים: התאמת מענקים לתנודות חריגות בשער החליפין, מסלולי גישור לחברות יצואניות צעירות, וסיוע מקצועי בניהול חשיפות מטבע לסטארטאפים שעדיין אינם מחזיקים מערך כספים בשל.
מעט חברות מגייסות הרבה כסף
הנתונים על גיוסי ההון מרשים, אבל הוא משקף ריכוזיות. יותר כסף זורם לפחות חברות, ובעיקר לחברות בוגרות ולתחומים חמים. חברות צעירות, תחומי דיפטק, בריאות, אקלים וחומרה עלולים להישאר מחוץ למעגל. דווקא העובדה שהדוח מזהה צמיחה מחודשת בחומרה היא סיבה לפעולה, לא לשאננות: חומרה דורשת הון סבלני, תשתיות, שרשראות אספקה וזמן פיתוח ארוך. על רשות החדשות להרחיב את קרן ההזנק שלה ואת וכלי -״matching״ שלה לחברות בשלבים מוקדמים, במיוחד בתחומי דיפטק וחומרה.
הדוח מזהה סימנים ראשונים להשפעת הבינה המלאכותית על פריון העבודה ועל מבנה חברות התוכנה. הפיטורים שדווחו לאחרונה בחברות כמו Wix ו Rapyd אינם מוכיחים שהבינה המלאכותית לבדה מחליפה עובדים, אבל הם כן משתלבים במגמה של חברות תוכנה רזות יותר, יעילות יותר ופחות עתירות כוח אדם. ישראל צריכה לעבור מהכשרות כלליות של מתכנתים להכשרות ממוקדות בינה מלאכותית, תשתיות פיתוח ואבטחת מידע בעידן ה-AI. נדרשות הכשרות לעובדים לתפקידים שהשוק יצטרך בעוד שנתיים, לא לתפקידים שהוא נזקק להם לפני עשור.
ההייטק הישראלי הוא חזק, מבוקש וגלובלי, אבל לא לעולם חוסן ועכשיו הוא הזמן לפעול. האתגר הבא אינו להוכיח שיש בישראל חדשנות, אלא לוודא שהחדשנות ממשיכה לבנות כאן כלכלה יציבה וצומחת.
לקריאת הדוח המלא - https://innovationisrael.org.il/report/overview-israeli-high-tech-in-2025/
מאת עו"ד יניב אהרונוביץ, שותף בצוות ההייטק וההון סיכון במשרד אפשטיין רוזנבלום מעוז ERM
d&b – לדעת להחליט
