איגוד הבנקים ליועמ"שית: עצרי את המס המיוחד של סמוטריץ'
במכתב חריף ליועמ"שית מזהירים הבנקים כי כוונת שר האוצר להטיל מס קבוע וייחודי עליהם בחוק ההסדרים, תהווה מהלך חפוז, לקוי משפטית ופוגעני; לטענת הבנקים, המהלך נועד להפוך את המערכת הבנקאית ל"קופה קטנה" לכיסוי הגירעון, ופוגע בראש ובראשונה בציבור החוסכים
איגוד הבנקים פנה היום ליועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, בדרישה לעצור את כוונת שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לקדם בחוק ההסדרים לשנת 2026 מס קבוע ומיוחד על הבנקים.
את המכתב ניסח עו"ד אבי ליכט, לשעבר המשנה ליועמ״ש (כיהן בתפקיד ב-2016-2018 תחת היועמ"ש אביחי מנדלבליט). הוא טוען כי מדובר במהלך חריג ומורכב שמקודם "בחיפזון" וללא עבודת מטה מסודרת, וכי קיים "חשש לא מבוטל" שההצעה תידחף ברגע האחרון לישיבת הממשלה על התקציב ב־4 בדצמבר.
ליכט מזכיר כי סמוטריץ' כבר החליט להטיל מס סקטוריאלי קבוע על הבנקים – עוד לפני שהצוות הבין־משרדי שהקים האוצר יחד עם בנק ישראל סיים את עבודתו, ואף לפני ששמע את עמדת הבנקים.
לדבריו, גם אם הצוות ימהר כעת לגבש המלצות, "יהיה מדובר בהמלצות שגובשו בהליך לקוי לאחר שהשר כבר הכריע בסוגיה", ולכן הן אינן יכולות לשמש תשתית מקצועית תקינה לחקיקה.
במכתב נטען כי קידום המס במסגרת חוק ההסדרים מנוגד לפסיקת בג"ץ ולהנחיות היועמ"ש לגבי חקיקה ממשלתית: מדובר ברפורמה מבנית בדיני המס – הטלת מס סקטוריאלי חדש, התלוי בריבית – ולא ב"תיקון פיסקלי מינורי" המתאים לדיון חפוז לצד התקציב.
ליכט מדגיש שההצעה מעוררת מחלוקת ציבורית חריפה, מנוגדת לעמדת בנק ישראל, ופוגעת בזכויות יסוד של הבנקים ושל בעלי מניותיהם, ולכן אינה עומדת באמות המידה שנקבעו לגבי שימוש בחוק ההסדרים.
ליכט מזכיר כי רק במרץ השנה נחקק "חוק התשלום הזמני" – ההיטל החד־פעמי שהושת על הבנקים לשנים 2024–2025, כדי לממן את עלויות מלחמת חרבות ברזל – לאחר שורה של דיונים בכנסת והסכמות בין האוצר, בנק ישראל והבנקים.
אז הובטח למערכת הבנקאית שמדובר בצעד חד־פעמי ומגודר בזמן, בתמורה להסכמתה לשלם עד 2.5 מיליארד שקל ולתרום 100 מיליון שקל לקרן סיוע לנפגעי המלחמה.
לדברי ליכט, הכוונה כעת להפוך את הנטל הזמני למס קבוע היא "פגיעה באמינות הממשלה ובתוקפן של ההסכמות שהיא מגבשת עם המגזר העסקי", ומעבירה לשווקים מסר שלילי בתקופה רגישה.
עוד טוען ליכט כי המס המיוחד אינו פוגע רק בבנקים עצמם, אלא בראש ובראשונה בציבור הרחב: כ־90% ממניות הבנקים מוחזקות בידי החוסכים באמצעות הגופים המוסדיים, ולכן פגיעה ברווחיות הבנקים ובשווי מניותיהם היא למעשה פגיעה בפנסיות ובחסכונות ארוכי הטווח.
בנוסף הוא מזהיר כי סימון הבנקים כסקטור שניתן להשתמש בו כ"קופה קטנה" לכיסוי גירעונות, עלול להרתיע משקיעים זרים וישראלים, להגדיל את הסיכון הרגולטורי, ולצמצם את היכולת של הבנקים להעמיד אשראי למשק.
במישור החוקתי טוען ליכט שהמס המיוחד מעורר קשיים חמורים של פגיעה בשוויון ובזכות הקניין: הוא מטיל נטל נוסף רק על הבנקים, בלי לכלול גופים אחרים במגזר הפיננסי או חברות רווחיות בענפים נוספים, ואינו ממסה "רווחי יתר" בלבד אלא את כלל הרווחים – בניגוד לעקרונות מס אמת ולמדיניות הפיסקלית שנהוגה בישראל ובעולם.
לטענתו, מדובר ב"מס מפלה וסקטוריאלי" שנועד רק משום שהבנקים הם "מטרה קלה", ולכן מטרתו האמיתית – הגדלת ההכנסות התקציביות – אינה תכלית ראויה המצדיקה פגיעה כזו.
לצד המכתב החדש של איגוד הבנקים, כבר הביע גם בנק ישראל התנגדות חריפה לכוונת סמוטריץ' להטיל "מס בנקים מיוחד".
בבנק ישראל טענו כי "מיסוי סקטוריאלי מייצר עיוותים בין השחקנים השונים במשק, ולא בכדי אינו מקובל בעולם", והזהירו שהחלטה בחקיקה על מיסוי קבוע של רווחים עודפים, ללא עבודה מקצועית מעמיקה, עלולה לערער את הוודאות הרגולטורית, לפגוע בתמריץ להשקעות, ולהשפיע לרעה על שווי הנכסים של הציבור.
הרקע למחלוקת הוא הכרזתו של סמוטריץ' בתחילת נובמבר, במסיבת עיתונאים להצגת עקרונות תקציב 2026, כי בכוונתו "להטיל מס מיוחד וקבוע על הבנקים שיהיה תלוי בריבית", בשונה מהיטל החד־פעמי שנגבה בשנתיים האחרונות.
שר האוצר תקף אז את הבנקים על "רווחי עתק" וטען כי "הם חזרו לסורם ולוקחים ריביות גבוהות... קפצו מהכנסות של 8–9 מיליארד ל־30 מיליארד".
במכתבו מסכם ליכט כי בעיתוי הנוכחי, כאשר הצוות הבין־משרדי טרם סיים את עבודתו, כאשר אין תשתית עובדתית מספקת, וכאשר לא נערך שימוע מסודר לגורמים שייפגעו מהמהלך, "שילוב ההצעה במסגרת חוק ההסדרים יהיה פגום מן היסוד".
איגוד הבנקים מבקש מהיועצת המשפטית לממשלה להורות שלא להכליל את המס המיוחד במסגרת חוק ההסדרים, ולהקים במקום זאת עבודת מטה ממשלתית יסודית ומסודרת – אם הממשלה תחליט בכל זאת לבחון מס כזה בעתיד.
