התחנה המרכזית בדרך החוצה, הצעירים נכנסים: מה קורה בנווה שאנן?
אחרי שנים שבהן נווה שאנן הייתה בעיקר הבטחה לעתיד, מתחילים כיום לראות בשטח את הסימנים לכך שההבטחה הופכת למציאות
לפעמים שינוי של שכונה מתגלה דווקא על כוס קפה.
ברחוב ארלינגר בנווה שאנן פועל כיום "קפה זוהר", בית קפה שכונתי שנפתח בלב אזור שבמשך שנים היה מזוהה עם כמה מהבעיות הקשות של דרום תל אביב. בהקשר של נווה שאנן, השכונה שנתפסת כקשוחה ביותר בתל אביב, בית הקפה מספר סיפור גדול יותר – כי מה שנחשב שגרתי בשכונות אחרות, כאן הוא נחשב כמעט פלא. תושבי השכונה מגיעים לקפה בבוקר, חבר'ה יושבים לעבוד עם לפטופים פתוחים, פגישות נקבעות, שיחות מתבצעות, והרחוב כולו מקבל צורה וקצב אחרים.
אלא שלא מדובר רק בתחושה. לפני נתוני עיריית תל אביב והלמ"ס, בין 2019 ל-2022 גדלה אוכלוסיית נווה שאנן בכ-20%, אבל מספר בני 25-39 גדל בכ-42%. ב-2022 כבר היו בני קבוצת הגיל הזאת כמעט 45% מהאוכלוסייה הרשומה בשכונה. נווה שאנן תמיד משכה אליה אוכלוסייה צעירה, אבל כעת נראה שהמגנט שמושך אותם לשכונה פועל עוד יותר חזק מאשר בשנים עברו.
אלו שינויים שקל לראותם בעין, אלא שבמקביל מתרחש בנווה שאנן שינוי אחר, סמוי יותר מהעין. הוא מתקדם בחדרי ועדות, בתוכניות סטטוטוריות ובתהליכים בירוקרטיים מורכבים שלעיתים נמשכים שנים. נראה שכיום שני המסלולים האלה מתחילים להיפגש ולהסתנכרן.
החסם הגדול מתחיל לזוז
אי אפשר לדבר על עתידה של נווה שאנן בלי לדבר על התחנה המרכזית. במשך עשרות שנים היא הייתה לא רק מרכז תחבורתי מכוער המטיל את צילו על השכונה, אלא גם אחד החסמים הגדולים בפני התפתחות האזור – מפגע סביבתי ועירוני שהשפיע לרעה על הדימוי של השכונה ועל איכות החיים בה.
דליה חגואל
(צילום: מנש כהן)
גם בעבר היו תכניות לפינוי פעילות האוטובוסים מהתחנה החדשה, אלא שהדרך למימושן נתקלה שוב ושוב בחסמים. השנה נרשמה התקדמות משמעותית כאשר הוועדה לתשתיות לאומיות קידמה מסוף חלופי באזור מקווה ישראל. אבל ההחלטה הזו נתקלה גם היא בחסם בלתי צפוי – הקרקעות במקווה ישראל מוגנות בחוק מיוחד.
בתחילת ספטמבר הוסר גם המכשול הזה. ועדה משותפת לועדת החינוך וועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת אישרה שינוי ייעוד מוגבל בחלק משטחי מקווה ישראל לצורך הקמת המסוף. לפי התכנון, המסוף צפוי להיפתח ב-2031 ולפעול לתקופה של עד 25 שנים. בכך תגיע לקיצה הפעלתה של התחנה המרכזית כמסוף מרכזי לתחבורה ציבורית.
התחנה המרכזית לא עומדת להיעלם מחר בבוקר, ועוד נדרשים תהליכי תכנון וביצוע. אבל ההבדל הוא שכעת הושלמה עוד חוליה בשרשרת המורכבת שנדרשת כדי לממש את ההבטחה.
כשהתוכניות מתחילות להיראות
התהליך הזה אינו מתקיים בחלל ריק. במקביל מקודמות בשכונה ובסביבתה תכניות בנייה ותשתיות בהיקפים שלא היו בה בעבר. כך לדוגמא, תכנית "השומרון", תכנית התחדשות עירונית של מתחם התחנה המרכזית הישנה בנווה שאנן, המשתרעת על כ-80 דונם, אושרה ומקודמת בשלבי המימוש. מדובר על מתחם שיכלול כ-1,333 יחידות דיור לצד תעסוקה, מסחר, מבני ציבור ושטחים ירוקים. תכניות נוספות יאפשרו הקמת מאות דירות נוספות ומגדלים חדשים.
חלק מרכזי בתוכנית נוגע להקמת הבית החדש של להקת בת שבע, שייבנה בשטח הרציפים ההיסטורי של התחנה המרכזית הישנה. הקמפוס, בשטח של כ-13,500 מ"ר, צפוי להיפתח ב-2028 והוא כולל גם מרחב ציבורי ירוק וכיכר תרבות. מוסד תרבות בעל סדר גודל לאומי יביא איתו עוד שינוי לאזור כולו, ויפיח חיים חדשים בשכונה כולה.
לכך יש להוסיף אלמנט נוסף והוא את הרכבת הקלה, שהעבודה עליה מתבצעת בשצף קצף בשטחי השכונה וסביבותיה, וממחישה טוב מכול את המעבר מתכנון למציאות. הקווים הירוק והסגול צפויים לעבור בסביבת השכונה, והעבודות כבר מתבצעות ומורגשות באזור. עבור נווה שאנן מדובר בשינוי משמעותי בנגישות שלה לשאר אזורי העיר ובאופן כללי למטרופולין גוש דן הרחב יותר.
הרחוב בו ניתן לראות את התהליכים בעיניים
רחוב עין הקורא הוא דוגמא מעניינת למקום שבו השינוי הגדול של נווה שאנן פוגש את קנה המידה הקטן והמקומי של הרחוב.
בליבו של הרחוב מקימה חברת הנדל"ן E-WAVE את פרויקט עין הקורא 17-19, הכולל שני בנייני בוטיק עצמאיים. האחד בן שש קומות והשני בן שבע קומות, כל אחד מהבניינים כולל 19 דירות בנות שני חדרים, פנטהאוז ודופלקס, כשלצידם חניות ושטחי מסחר.
נווה שאנן מתחדשת – הדמיית פרויקט המגורים בעין הקורא 17-19
(הדמיה: סטודיו מעיין גולן)
לחברה פעילות ארוכת שנים בדרום תל אביב ובנווה שאנן בפרט, בהיקף של כ-1,500 יח"ד, עם פרויקטים נוספים ברחובות מירון, נווה שאנן, הגדוד העברי, יסוד המעלה ועוד. הפרויקט של החברה בעין הקורא מייצג את ההתחדשות שמתרחשת בתא השטח של השכונה הוותיקה – בניינים מודרניים בגימור גבוה, שמחליפים בהדרגה בניינים ישנים ובלויים. אלו מן הסתם מביאים איתם תושבים חדשים ורוח חדשה ורעננה.
כבר לא רק הבטחה לעתיד
במשך שנים היה קל לדבר על נווה שאנן במונחים של פוטנציאל. המיקום היה מרכזי, המחירים נמוכים יחסית לחלקים אחרים של מרכז תל אביב והתכניות היו גדולות. אבל כמעט תמיד היה מדובר על מה שיקרה "יום אחד".
כיום התמונה שונה. מצד אחד השינוי כבר קורה – בתי קפה נפתחים, בניינים חדשים נבנים ומתאכלסים, צעירים מגיעים לגור בשכונה והרכבת הקלה בשלבי הקמה מתקדמים. מצד שני מתקדם השינוי שקשה הרבה יותר לראותו – תכניות, שינויי ייעוד, החלטות תכנוניות והסרת חסמים בדרך לפינוי התחנה המרכזית ולפיתוח האזור.
כל אחד מהתהליכים האלה לבדו יכול להיות עוד סימן להתחדשות. העובדה שהם מתרחשים במקביל היא שהופכת את התקופה הנוכחית למעניינת במיוחד.
אפשר למדוד את השינוי בנווה שאנן על כוס קפה ברחוב ארלינגר, ואפשר למדוד אותו בהחלטה שמתקבלת בחדר ועדה בכנסת. לכאורה אלו שני עולמות שונים. בפועל, הם מספרים את אותו סיפור על שינוי שמגיע מלמטה, והשינוי שמתקדם מלמעלה, ואיך הם מתחילים להיפגש.
מאת דליה חגואל, סמנכ"לית שיווק ומכירות, חברת הנדל"ן E-WAVE, הפעילה בייזום וניהול פרויקטים למגורים והתחדשות עירונית בפריסה ארצית
d&b – לדעת להחליט
