ניתוח
המכרז החדש של כללית מקבע את המשבר בביטוח סיעודי
מכרז הסיעוד של קופת החולים הגדולה בישראל צפוי להצליח, אבל הבעיות במודל הקיים לא ישתנו - חברות הביטוח ירוויחו, הרגולטורים ינשמו לרווחה, והמבוטחים ימשיכו לחכות למשבר הבא
שירותי בריאות כללית, בעלת פוליסת סיעוד של כ־2.6 מיליון איש, פרסמה לפני כשבועיים את מכרז הסיעוד החדש. בשונה מהמכרז לפני שנתיים, שאליו שום חברת ביטוח לא ניגשה, הפעם המכרז, שייסגר ב-14 ביולי, צפוי להצליח, ואלה לאו דווקא חדשות טובות לציבור — כי המשמעות היא שמודל ביטוחי הסיעוד דרך קופות החולים, שסובל מאי יציבות גבוהה ומכרסום מתמשך בתנאי המבוטחים, לא ישתנה בקרוב, חרף הצהרות רשות שוק ההון ומשרד הבריאות כי נדרש שינוי. במילים אחרות, זה עניין של זמן עד שהענף יגיע למשבר הבא.
ביטוחי הסיעוד של קופות החולים הם מוצר הביטוח הפרטי היחיד בתחום הסיעוד שניתן לרכוש בישראל. כל קופה מפעילה את הביטוח במסגרת הסכם עם חברת ביטוח. בעשור האחרון שינויי רגולציה הביאו לעלייה חדה במספר המוגדרים כסיעודיים, והקרנות שמהן משולמים הפיצויים כמעט התרוקנו. בעקבות זאת חברות הביטוח רצו לצאת מהענף, כשהשיא היה כישלון המכרז של כללית. מאז 2023 הממשלה נוקטת צעדים לצמצום מקרי הכיסוי כדי לעכב את קריסת המנגנון, זאת במחיר של פגיעה משמעותית במבוטחים.
לפי תנאי המכרז של כללית, רק חברות עם ניסיון בתפעול ביטוחי סיעוד רשאיות להגיש מועמדות, וישנן שש חברות כאלה: הראל, מנורה, כלל, מגדל, איילון והפניקס. הפניקס כבר הודיעה שלא תיגש למכרז, ומתוך החמש הנותרות המועמדות הטבעיות הן הראל, שמתפעלת את ביטוחי הסיעוד של כללית זה עשרות שנים, ומנורה, שמתפעלת את ביטוחי הסיעוד של שלוש קופות החולים האחרות.
במה שונה המכרז כעת מהמכרז הקודם? מאז שחברות הביטוח הפסיקו למכור ב־2019 את פוליסות הסיעוד הפרטיות, הביטוח הפרטי היחיד שאזרחי ישראל יכולים לרכוש הוא ביטוח קבוצתי של קופות החולים, שמבטיח תשלום קצבה לתקופה של עד חמש שנים. קופת החולים היא בעלת הפוליסה, אך תפעול הפוליסה נעשה בידי חברת ביטוח שזוכה במכרז.
ב־2023 התברר כי קרן התשלומים של כללית עומדת להתרוקן, וכי גם מצבן של הקופות האחרות אינו מזהיר. זאת בעיקר בשל מהלכים רגולטוריים כושלים לאורך העשור האחרון שביצעו משרד האוצר, רשות שוק ההון והביטוח לאומי. בעקבות מהלכים אלה מספר מקבלי גמלת סיעוד מקופות החולים גדל בין 2012 ל־2022 בכ־150%, וישראל התברגה במקום השני בשיעור מקבלי קצבת סיעוד בקרב מדינות ה־OECD. על רקע זאת הודיעה רשות שוק ההון על הרעה בתנאי הפוליסה: הפחתה של 18% בגובה הקצבה ל־5,000 שקל בחודש. ההסכם של הראל עם כללית היה אמור להסתיים בסוף 2023, אך היא הסכימה להאריכו בשנה עד סוף 2024.
אי הוודאות הגבוהה בתחום הסיעוד מחייבת למצוא מודל אחר — להרחיב את המענה שניתן מצד ביטוח לאומי או לדחוף את עולם הסיעוד לכיוון העולם הפנסיוני של חיסכון כפוי או וולונטרי ארוך טווח
ברשות שוק ההון קיוו שתימצא חברת ביטוח שתרצה לחתום עם כללית על הסכם חדש, אך כאמור למכרז שלה לפני שנתיים לא ניגשה שום חברת ביטוח. על רקע זאת רשות שוק ההון נקטה צעדים דרמטיים בהרבה, ובמרכזם צמצום ההגדרה של מיהו סיעודי והסרת כל אחריות ביטוחית מחברות הביטוח. עד אותה נקודה התקשרות בין חברת ביטוח לקופת חולים הייתה כמו חתונה ברבנות — אפשר להתגרש, אבל צריך לקבל גט. הראל הייתה יכולה להחליט שהיא לא ניגשת למכרז החדש של כללית ב־2024, אך אם שום חברה לא מחליפה אותה, היא מחויבת להמשיך לתפעל את הביטוח בהתאם לסעיף "חיסול עצמי" (Run off). רשות שוק ההון קבעה שחברת ביטוח תוכל החל מ־2025 לסיים התקשרות גם אם לא נמצאה לה חברה מחליפה, והראל הסכימה להאריך בשנתיים את ההתקשרות עם כללית, עד סוף 2026, בעקבות הצעדים שנקטו הרגולטורים.
צמצום ההגדרה של מיהו סיעודי היטיב עם הקרנות של קופות החולים. הקרן של כללית גדלה בתוך שנתיים מכמה מאות מיליוני שקלים לכ־2.5 מיליארד שקל, וגם בשאר הקופות נרשמה מגמה דומה. במקביל, הסרת האחריות הביטוחית מחברת הביטוח הפכה את תפעול ביטוחי הסיעוד להכנסה ודאית של כמה עשרות מיליוני שקלים בשנה ללא כל סיכון. מנורה הרוויחה ב־2025 31 מיליון שקל, לעומת 11 מיליון שקל ב־2024. אומנם לא מדובר בסעיף הכנסה גדול, אך עבור חברות הביטוח — ששורת הרווח שלהן תנודתית ומושפעת ישירות מתשואות בשוק ההון ומשינויים בריבית — יש להכנסה הזו משמעות.
סוף למאמצים
המכרז של כללית צפוי כאמור להסתיים בהצלחה, והסעיף העיקרי בו (80% ממשקל המכרז) הוא גובה דמי הניהול. ההסכם כולל שתי תקופות הארכה אופציונליות בהסכמה של שני הצדדים, שעשויות להביא את ההתקשרות כולה לשמונה שנים. מכיוון שמנורה מתפעלת את הביטוחים של שלוש קופות החולים האחרות, לא בטוח שהממונה על שוק ההון עמית גל יאשר זכייה שלה במכרז במקרה שחברות אחרות יגישו הצעות סבירות.
המשבר בביטוח הסיעודי:
בעשור האחרון שינויי רגולציה הביאו לעלייה חדה במספר המוגדרים כסיעודיים, והקרנות שמהן משולמים הפיצויים כמעט התרוקנו. בעקבות זאת חברות הביטוח רצו לצאת מהענף, כשהשיא היה כישלון המכרז של כללית ב־2024
אך החדשות הרעות הן שהתייצבות ביטוחי הסיעוד לשנים הקרובות צפויה לשים סוף למאמצים לשנות את מודל ביטוחי הסיעוד בישראל. הקונצנזוס בקרב רוב גורמי המקצוע בתחום הסיעוד, להוציא אגף התקציבים באוצר, הוא שאי הוודאות הגבוהה בתחום הסיעוד היא אינהרנטית ומחייבת למצוא מודל אחר — להרחיב את המענה שניתן מצד ביטוח לאומי או לדחוף את עולם הסיעוד לכיוון העולם הפנסיוני של חיסכון כפוי או וולונטרי ארוך טווח. ברשות שוק ההון אף הצהירו כי יקדמו פתרון בדמות חשבון חיסכון להוצאות סיעוד, בדומה למנגנון בתחום הבריאות שנפוץ בארצות הברית.
רק בדצמבר האחרון, בכנס שנערך במכללה האקדמית נתניה ועסק במשבר בענף ביטוחי הסיעוד, הבהיר עמית גל כי אומנם לאחר הרעת התנאים שביצעה רשות שוק ההון בשנתיים האחרונות הביטוחים כעת יציבים, אך בשל אי הוודאות הגבוהה בתחום הסיעוד אין לשלול אפשרות של זינוק עתידי נוסף שיוציא את המערכת מאיזון: "אנחנו לא יכולים להיות שקטים ששינוי כזה לא יכול לקרות שוב... צריך להיות חוזה חדש וברור בישראל — מה ניתן לקבל ומה הזכאות... זו אחת הסוגיות הסוציאליות־כלכליות־חברתיות המשמעותיות ביותר שצריכות להימצא על סדר היום".
2 צפייה בגלריה
מימין: עמית גל, הממונה על שוק ההון, ואיתן וירטהיים, מנכ"ל כללית. המכרז ייסגר ב־14 ביולי
(צילומים: נמרוד גליקמן, אלעד מלכה)
גם מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, התייחס רבות בשנתיים האחרונות להכרח למצוא חלופה למודל הקיים. בתחילת 2025 הוא הציב אולטימטום שלפיו אם לא תימצא חלופה אחרת, הוא יורה לקופות החולים להפסיק את פעילותן בתחום הסיעוד. אלא שלאחר חתימת הסכם חדש בין כללית לאחת מחברות הביטוח, יוסר מעל רשות שוק ההון הדד ליין המאיים של סוף 2026 למציאת פתרון, שדורש שיתוף פעולה רחב בין גורמים שונים בממשלה וגיבוי פוליטי מצד שרי האוצר והבריאות. קשה גם לראות את בר סימן טוב, שנמצא בשלהי כהונתו השנייה כמנכ"ל משרד הבריאות, מייצר משבר בדמות הפסקת פעילותן של קופות החולים בתחום הסיעוד.
תמריצים למניעת הידרדרות
מי שמרוצה מהמצב הקיים הוא אגף התקציבים באוצר, שם סבורים כי ביטוחי סיעוד קבוצתיים של קופות החולים הם המענה הריאלי הסביר ביותר. לדידו, משבר הסיעוד הוא משבר רגולטורי יותר מאשר משבר מהותי. המיקוד של האגף הוא בצמצום ההוצאות האדירות של ביטוח לאומי על קצבאות סיעוד, שהוכפלו בתוך שש שנים לכ־18.5 מיליארד שקל. בימים אלו צוות משותף לאגף התקציבים ולביטוח לאומי נמצא בשלבי סיום של בחינת שינויים נדרשים בגמלת הסיעוד, באופן שאמור למקד את הסיוע בחולים הסיעודיים שהכי זקוקים לו, ולשפר את התמריצים והאמצעים למניעת הידרדרות עבור סיעודיים במצב קל.
