מי ייפגע מהמכסים שהטיל טראמפ על ישראל?
קטר ההייטק הצליח לחמוק מתוכנית המכסים של הנשיא האמריקאי, אבל יצוא של כ-14 מיליארד דולר בשנה ייפגע. כיצד הממשלה יכולה לסייע?
תוכנית המכסים של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הגיעה גם לישראל: ארה"ב הטילה על היבוא מישראל מכס בגובה של 15%. המכס הוטל כחלק מיישום מדיניות מכסים עולמית שמטרתה המוצהרת היא "איזון מערכת הסחר העולמית", כך שאם מדינה מטילה מכסים גבוהים על מוצרים אמריקאיים, ארה"ב תגיב בהטלת מכס בשיעור דומה או גבוה יותר על מוצרים המיובאים מאותה מדינה.
במקרה של ישראל, הוחלט על מכס בגובה 15% על מגוון מוצרי יבוא. לכאורה מדובר בדרמה גדולה, אבל לאור ההתרחשויות בזירה המדינית- ביטחונית בחודש האחרון, היא עוברת כמעט מתחת לרדאר וזה לא סימן טוב בכלל.
המכס החדש צפוי להכביד על חברות המייצאות מוצרים פיזיים לארה"ב ולא על יצואני שירותים. היקף הייצוא הישראלי לארה״ב עמד על כ-38 מיליארד דולר ב-2024, מתוך סכום זה, כשליש הוא בסחורות והיתר בשירותים. עיקר יצוא הסחורות מישראל לארה"ב היה של מוליכים למחצה, ציוד אלקטרוני, מכשור אופטי רפואי ותרופות. במסגרת יצוא השירותים, נמצא בעיקר היצוא של ענף ההייטק הישראלי שלא שצפוי להיות מושפע באופן ישיר מהטלת המכסים.
קטר ההייטק הישראלי הצליח לחמוק מתוכנית המכסים של טראמפ, אבל יצוא של כ-14 מיליארד דולר בשנה ייפגע, וזה לא דבר של מה בכך. הממשלה יכלה לצאת בצעדים לסיוע ליצואנים שנפגעו, כמו מתן הטבות מס, בייחוד בימים אלו בהם אנשי העסקים הישראלים מתקשים מאוד לפעול אל מול הביקורת והאנטישמיות בעולם. למרות זאת, לא ראינו תוכנית ממשלתית כוללת להתמודדות עם הפגיעה הצפויה.
אנו שומעים מכיוון הממשלה מזעור של מידת הנזק באמצעות אמירות כגון "מדינות אחרות נפגעות יותר", "בהתחלה דובר על מס של 17% ועכשיו רק 15%", ו"גם ככה ישראל בעיקר מייצאת לארה"ב שירותי הייטק". טענות אלו הן בבחינת צרת רבים חצי נחמה, ועבור אותם יצואנים, בעלי עסקים, שהפכו בין לילה להיות פחות אטרקטיביים עבור הצרכן האמריקאי - אין בכך נחמה.
המשק יבצע התאמות, ישראל לא בהכרח תצא נשכרת
ללא תמרוץ ממשלתי, היצואנים ייאלצו לבצע בעצמם התאמות למצב החדש. ההתאמות יכולות להתבטא במגוון דרכים, החל משינוי שווקי היעד, העתקת מפעלים לחו"ל לשם הגדלת הרכיב "האמריקאי" של המוצרים, כך שיהיו פטורים מהמכס, או צמצום הפעילות מול ארה"ב ופיטורי עובדים. לא בטוח שהמשק הישראלי ייצא נשכר מפתרונות אלה.
כדאי לשים לב לעוד השפעה נלווית של המצב והיא התחזקות נוספת בדומיננטיות של מגזר ההייטק בכלכלה הישראלית, בשל החלשות התעשיות המסורתיות. זאת, כאשר קיים החשש כי הדומיננטיות של ענף ההייטק עלולה להוביל "למחלה ההולנדית" בכלכלה הישראלית - כלומר למצב שבו לצד פריחת ההייטק, נראה ירידה בייצור וביצוא של ענפי תעשייה אחרים במדינה עקב היחלשותם.
אין ספק כי השקעה בהייטק הישראלי היא בעלת חשיבות אסטרטגית עבור המדינה ובהתאם לכך, היעד הממשלתי הוא העסקת 15% מהשכירים במשק בהייטק עד 2026. הרצון להרחיב את ענף ההייטק הוא טבעי וברור לאור תרומתו לכלכלה, אך הוא חייב לבוא יחד עם תמיכה בתעשייה המסורתית הישראלית, על מנת למנוע את "המחלה ההולנדית". לכן, הטענה כי "ההייטק, שהוא עיקר היצוא לארה"ב, לא נפגע מתוכנית המכסים של טראמפ" אינה נכונה ואינה מצדיקה את אי הסיוע הממשלתי ליצואנים בהתמודדות עם המצב החדש.
שמואל בן אריה הוא דירקטור וסמנכ"ל השקעות - שוק מקומי, פיוניר ניהול הון
לחברת פיוניר ולכותב, שמואל בן אריה, דירקטור וסמנכ"ל השקעות – שוק מקומי , אין עניין אישי ביחס לאמור בכתבה. האמור אינו מהווה תחליף לניהול ו/או שיווק השקעות אישי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
