האם הבמבוק יהפוך לחומר הגלם המרכזי בעולם החיפויים והעיצוב?
המעבר מחומרי גלם מסורתיים לחומרים מתחדשים מציב את הבמבוק בחזית החדשנות האדריכלית והבנייה הירוקה
בשנים האחרונות ענף הבנייה והאדריכלות עובר שינוי משמעותי. אם בעבר השיח התמקד בעיקר באסתטיקה, עמידות ועלויות, הרי שכיום נכנסו למשוואה שיקולים נוספים: קיימות, טביעת פחמן, אחריות סביבתית ויכולת לייצר פתרונות ארוכי טווח.
השינוי הזה מוביל אדריכלים, יזמים וקבלנים לבחון מחדש את חומרי הגלם המשמשים אותם בפרויקטים ציבוריים, מסחריים, מלונאיים ומגורים. אחת המגמות הבולטות בעולם כיום היא המעבר מחומרי גלם מסורתיים לחומרים מתחדשים, המאפשרים לשלב בין ביצועים הנדסיים גבוהים לבין אחריות סביבתית אמיתית.
אחד החומרים הבולטים במגמה זו הוא הבמבוק.
למרות שבמשך שנים נתפס הבמבוק כחומר נישה, כיום הוא הופך לחלק בלתי נפרד מפרויקטים אדריכליים מובילים ברחבי העולם. הסיבה לכך אינה נובעת רק מההיבט הסביבתי, אלא בעיקר מהשילוב הייחודי בין חוזק מכני, יציבות חומרית, גמישות תכנונית ואסתטיקה ברמה גבוהה.
בניגוד לעצים הגדלים לאורך עשרות ואף מאות שנים, הבמבוק מגיע לבשלות בתוך מספר שנים בלבד. קצב ההתחדשות המהיר שלו מאפשר אספקה יציבה של חומר גלם איכותי לאורך זמן, תוך הפחתת הלחץ על משאבי טבע מוגבלים.
אך יתרונותיו של הבמבוק אינם מסתכמים בקיימות בלבד. בשנים האחרונות פותחו טכנולוגיות מתקדמות לעיבוד במבוק המאפשרות לייצר ממנו חיפויי פנים וחוץ, ריהוט, מערכות הצללה, למלות, אלמנטים אדריכליים וחומרי גמר בעלי עמידות גבוהה במיוחד.
טרמינל רמון: 24,000 מ"ר חיפוי במבוק תקרה
בפועל, אנו רואים יותר ויותר פרויקטים שבהם הבחירה בבמבוק נעשית משיקולים מקצועיים, הנדסיים וכלכליים – ולא רק סביבתיים.
דוגמה לכך ניתן לראות בפרויקטים רחבי היקף שבוצעו בישראל בשנים האחרונות. בטרמינל הנוסעים של נמל התעופה רמון בוצעו כ־24,000 מ"ר של חיפויי במבוק – מהפרויקטים הגדולים מסוגם בישראל. גם בפרויקטים יוקרתיים בתחום המגורים, המלונאות והמסחר נבחר החומר בזכות יכולתו לספק מראה טבעי ויוקרתי לצד עמידות גבוהה ותחזוקה מופחתת לאורך שנים.
בין הפרויקטים שבוצעו או מבוצעים כיום ניתן למצוא גם את פרויקט DUA – סמל הדרום, שבו נבחר פתרון של סרגלי במבוק בשילוב קרבון מראה בהיקף של כ־6,000 מ"ר, ואת פרויקט אורנים על הים, שבו הועדף במבוק עבור חיפויים וריהוט בהיקף של מאות מטרים רבועים.
ספריה אורנים על הים
לצד הבמבוק, אנו עדים לכניסתם של חומרים מתקדמים נוספים המבוססים על סיבים טבעיים, תרכובות פחמן וטכנולוגיות ייצור חדשניות. מגמה זו משנה את הדרך שבה מתכננים מבנים ומאפשרת לייצר חלופות איכותיות לחומרי גלם מסורתיים, תוך שמירה על השפה האדריכלית ועל דרישות הביצוע המחמירות ביותר.
עם זאת, מניסיוני בענף, עדיין קיים פער בין השיח על קיימות לבין היישום בפועל.
לא מעט גורמים בענף הבנייה והאדריכלות מדברים על אחריות סביבתית, בנייה ירוקה והפחתת הפגיעה במשאבי הטבע. אך כאשר מגיעים לשלב בחירת החומרים, פעמים רבות ממשיכים לבחור בפתרונות המסורתיים והמוכרים, גם כאשר קיימות חלופות מתקדמות, איכותיות וידידותיות יותר לסביבה.
לדעתי, האתגר האמיתי של הענף אינו לדבר על קיימות – אלא ליישם אותה בהחלטות התכנון ובבחירת החומרים בשטח.
אם אנו באמת רוצים לקדם בנייה אחראית וברת־קיימא, עלינו להיות פתוחים יותר לשימוש בחומרים מתחדשים שכבר הוכיחו את עצמם בפרויקטים מהגדולים והמורכבים בישראל. קיימות אינה מסתכמת בכותרות ובמצגות; היא נמדדת בהחלטות המקצועיות שאנו מקבלים בכל פרויקט מחדש.
מניסיוננו בליווי אדריכלים, יזמים וקבלנים בפרויקטים מורכבים, אנו רואים כי תהליך בחירת החומרים עובר שינוי מהותי. השאלה כבר אינה רק "איך זה נראה", אלא גם "מהו מחזור החיים של החומר?", "מהי השפעתו הסביבתית?", "מהי עלות התחזוקה שלו לאורך שנים?" ו"כיצד הוא ישפיע על הפרויקט בעוד עשור או שניים?".
זו הסיבה שבעיניי, הבמבוק אינו רק חומר נוסף בארגז הכלים של האדריכל. הוא מייצג תפיסה חדשה של תכנון ובנייה – כזו המחברת בין אסתטיקה, ביצועים, חדשנות ואחריות סביבתית.
ענף הבנייה נמצא בעיצומו של תהליך שינוי. ככל שהמודעות לקיימות תמשיך לגדול, וככל שהטכנולוגיה תאפשר פיתוח חומרים מתקדמים יותר, נראה מעבר גובר לפתרונות המבוססים על משאבים מתחדשים.
העתיד של עולם החיפויים והגמרים לא ייקבע רק לפי מראה החומר, אלא לפי היכולת שלו לענות על האתגרים של העשורים הבאים – איכות, עמידות, יעילות סביבתית וכדאיות כלכלית.
לדעתי, הבמבוק הוא אחד מחומרי הגלם בעלי הפוטנציאל המשמעותי ביותר להוביל את השינוי הזה.
השאלה כבר אינה האם חומרים מתחדשים יהפכו לחלק מרכזי מענף הבנייה – אלא מי יהיו אלה שיאמצו אותם ראשונים וייהנו מהיתרונות שהם מציעים.
כי בסופו של דבר, בנייה חכמה אינה נמדדת רק במה שאנחנו בונים היום – אלא גם בהשפעה שאנחנו משאירים לדורות הבאים.
מאת דורון שלי, מנכ"ל קבוצת בראשית – שמיים ירוקים
d&b – לדעת להחליט
