"המתעשרים החדשים כבר מודעים לסיכון"
גל העסקאות והאקזיטים האחרון יצר שכבה חדשה של מתעשרים, שאמנם מגיעים עם יותר ניסיון – אך לא בהכרח חפים מטעויות. אלו הנקודות שחשוב לשים לב אליהן
שנת 2025, בחסות המלחמה, הייתה שנה מורכבת מבחינה פיננסית והביאה עימה לא מעט אתגרים כמו ריבית גבוהה, אינפלציה וחוסר וודאות כללי. אלא שבאותה נשימה היא גם הפתיעה עם רצף עסקאות ורכישות היסטורי בהייטק שכלל את וויז, ארמיס וחברות אחרות. כל אלו ייצרו "גל מתעשרים חדש" שכעת נדרש להבין איך להתנהל עם הכסף, מאילו טעויות להימנע ואיך להתנהל איתו נכון במונחי תכנון מס, ניהול עושר ושמירה על יציבות.
לדברי דרור קרני, מנכ"ל קרני פמילי אופיס, "גל מתעשרי ההייטק" הנוכחי שונה משמעותית מגלים קודמים. "מדובר בהתעשרות שמגיעה מוקדם יותר בחיים. יזמים, עובדים בכירים ואפילו שכבת ביניים של מנהלים שמגיעים להון משמעותי כבר בשנות ה-30 וה-40, לעיתים אחרי סבב שני או שלישי בקריירה. זה גם הופך את ההתעשרות עצמה לפחות נאיבית. רבים מהם כבר חוו ירידות, פיטורים, סגירת סטארט-אפים או שווי שהתכווץ ולכן הם הרבה יותר מודעים לסיכון, לנזילות ולניהול ארוך-טווח של הכסף. זה דור שכבר לא מאמין ש'הכל יעלה תמיד'. במקביל, הגל הזה מאופיין בגלובליות מלאה: ההכנסות בדולרים, החיים נחלקים בין ישראל לחו"ל כאשר יש השקעות גם בארה"ב ובאירופה. תכנון המס מתחיל ביום קבלת המניות ולא בדיעבד. זו התעשרות שמחייבת חשיבה בינלאומית".
אלא שהשינוי המשמעותי הוא דווקא בגישה. "הדור הנוכחי של המתעשרים פחות מחפש ראוותנות ויותר חיפוש אחר משמעות, יציבות והשפעה. ניכר הרבה יותר עניין בניהול סיכונים, בהעברת הון לדור הבא, בפילנתרופיה חכמה ובהשקעות עם ערך – לא רק תשואה. אנשים מתעשרים בגיל צעיר יותר, אבל מגיעים הרבה יותר מפוכחים. יש הבנה שכסף הוא לא יעד אלא אחריות וזה מתבטא ב'פחות רעש' ויותר חשיבה לטווח ארוך.
משקיעים חזרה בהייטק
הגישה האחראית מתבטאת גם מדבריו של גיא פרמינגר, שותף בכיר ב-PWC ISRAEL. "המאפיין הבולט של מעגל העובדים המרוויחים מהאקזיטים הוא כיווני ההשקעות בהם בוחרים למנף את הכסף שהרוויחו וכך מבוצע התכנון לצמיחה פיננסית לטווח ארוך. מי שמימשו רווחים בהיקפים של כ-1-2 מיליון דולר נוטים לשיפור מגורים ורוכשים דירה חדשה או נוספת להשקעה, ואת השאר מפנים להשקעות בשוק ההון. לעומתם, מי שרשמו אקזיטים משמעותיים יותר – בטווח של 2 עד 10 מיליון דולר ואף מעבר לכך – פונים גם כן תחילה לשיפור הנדל"ן הפרטי, ואת השאר משקיעים בנכסים שמרניים כדוגמת נדל"ן בישראל ובחו"ל, שוק ההון".
לדבריו, "המרוויחים מהאקזיטים לא שוכחים את מגזר ההייטק ממנו באים ומחזירים חלק מההשקעות בסטארט-אפים חדשים, מגמה זו בולטת במיוחד בסקטורים כמו סייבר, אך אינה נשמרת רק בתחומו. ככל שסכום האקזיט גבוה יותר, כך עולה גם המורכבות של השקעות פיננסיות – שימוש בפמילי אופיס ובמסלולים מורכבים שמוצעים הבנקים הגדולים בעולם. חלקם פועלים אקטיבית כאנג'לים".
שם המשחק: עיתוי תשלום המס
עם זאת, הגישה הזהירה רחוקה מלהיות חזות הכל. בחלק לא מבוטל מהמקרים דווקא מתעשרים חדשים עושים טעויות שעלולות להיות יקרות ומשמעותיות. לדברי קרני, "בהייטק עושים כסף מהר ולנהל אותו לוקח חיים שלמים. הטעות הגדולה ביותר היא לחשוב שהכסף כבר 'סגור'. הרבה מתעשרי הייטק מתעכבים בתכנון מס, נשארים עם ריכוז סיכון גבוה מדי במניה אחת ומקבלים החלטות השקעה מהירות מתוך ביטחון יתר על חשבון אסטרטגיה ארוכת טווח".
לדבריו, טעויות נפוצות עשויות להיות ביטחון יתר שמתרגם הצלחה מקצועית להבנה עמוקה בהשקעות שלא בהכרח נכונה, השקעות אימפולסיביות דרך "חבר מביא חבר" בלי בדיקה, מבנה וסינון אמיתי, התעלמות מנזילות שמתבטאת בהון גדול 'על הנייר' אך העדר נזילות ממשית ביום-יום וכמובן חוסר תכנון משפחתי שיוצר מתחים קשים עם בני זוג ודור ההמשך ויוצר טעויות קשות".
ליאור נוימן, שותף וראש מחלקת מיסים במשרד עוה"ד ש.הורוביץ ושות', מסביר בהקשר הזה כי לבחינת היבטי המס ותכנון המס של השקעות הון יש חשיבות מכרעת. "ככלל, בעלי הון המשקיעים את ההון שלהם משקיעים בנכסים המניבים הכנסות פאסיביות בארץ ובעולם הכוללים רווחי הון, דיבידנדים, ריביות והכנסות פאסיביות אחרות. שיעורי המס בגין הכנסות פאסיביות הן שיעורי מס מוגבלים ולא מס שולי (בשונה מהכנסות מעסק, משלח יד והכנסת עבודה). בדרך כלל גובהם עומע על 25% ביחס למרבית הנכסים הפאסיביים, כאשר רווחי הון ודיבידנדים בידי בעל מניות מהותי (המחזיק באמצעי שליטה של 10% לפחות) מחוייבים בשיעור מס של 30%, ושיעור מס של 15% חל ביחס לנכסים שאינם צמודי אינפלציה ומטבע כמו פקדונות והלוואות אחרות שקליות שאינן צמודות. לשיעורי המס האמורים יש להוסיף מס יסף של עד 5% ביחס לרווחי הון מעל סך של כ-720 אלפי שקל".
עוד הוא מציין כי "המס המשולם על ההכנסה הממומשת (Realized gains) ואינו משולם על עליית הערך ולכן שם המשחק הוא עיתוי תשלום המס כאשר דחיית תשלום המס, תניב לבעלי ההון תשואה גבוהה יותר על ההון. בהתאם לכך כאשר אנו מתכננים את היבטי המס של בעלי ההון, אנו נבחן תכניות שונות להקטנת שיעורי המס ודחיית מועד תשלום המס ובכלל זה נעשה שימוש בקופות גמל לחסכון (IRA), פוליסות נדחות, קרנות גידור בנאמנות ומכשירים מתוחכמים נוספים".
הפרדה בין הון בטוח להון המיועד לצמיחה
פוטנציאל הסיכון הגבוה, לצד היכולת למזער אותו ואף למנף אותו לטובת אותם מתעשרים, מחייבת גישה חכמה. לאור זאת, ממליץ קרני על גיבוש תוכנית סדורה ומקיפה שמתייחסת לתכנון מס כבר משלב צבירת המניות, פיזור סיכונים והשקעות בהתאמה אישית לצרכים, העדפות והפרדה בין הון "בטוח" לבין הון שנועד לשרת צמיחה". בין היתר הוא ממליץ לשקול אלטרנטיבות של נדל"ן מניב שעשויות להגבר יציבות ולספק הגנה מפני אינפלציה ותזרים שוטף, נכסים אלטרנטיביים כמו תשתיות, פרייבט אקוויטי וקרנות VC, HF Uו-PD וכן מהלכי פילנתרופיה חכמה שמעניקים ערך מוסף של מיתוג והשפעה.
לשיטתו, האתגר האמיתי של מתעשרי ההייטק הוא לא בהכרח פיננסי, אלא גם רגשי-תודעתי. "מעבר חד מעבודה כשכיר לעושר יוצר עומס של החלטות, לחצים וציפיות מהסביבה. מי שלא בונה מסגרת נכונה עם ליווי מקצועי וכללים ברורים מגלה שהכסף לא בהכרח מביא שקט".
