דו"ח ה־OECD: ישראל אחרונה בתוספת המיומנויות שמקנה השכלה על־תיכונית
גם תוספת המיומנויות שמקנה השכלה אקדמאית ממקמת את ישראל רק עשירית מהסוף. הדו"ח מתיישב עם תוצאות מבחני מיומנויות המבוגרים PIAAC שגילו שעל אף שיעור האקדמאים הגבוה בישראל, מיומנויות המבוגרים בה מהנמוכות במדינות המפותחות
עוד לפני ההשפעה הדרמטית הצפויה של בינה מלאכותית על עולם התעסוקה, ישראל ממוקמת אחרונה בין המדינות המפותחות ברמת התרומה של השכלה על־תיכונית למיומנויות הנדרשות בשוק העבודה. גם תוספת המיומנויות שמקנה תואר ראשון ממקם אותה עשירת מהסוף. כך עולה מדו"ח המיומנויות של ה־OECD לשנת 2025 שמפרסם הבוקר שירות התעסוקה. הנתונים הקשים מתיישבים היטב עם תוצאות מחקר מיומנויות המבוגרים PIAAC 2022/3 שגילה שלמרות שישראל בצמרת העולמית בשיעור האקדמאים, רמת המיומנויות של המבוגרים - כולל האקדמאים - נמוכה מאוד.
הכי חשובה: למידה מתמדת
מזה מספר שנים שהאיחוד האירופאי מוביל מהלך עולמי של חיזוק מיומנויות עבודה, זאת בשל העובדה שמקצועות מוכרים נעלמים או משתנים. על רקע זה מיפו בארגון כ־3,500 משלחי יד שונים שמאחוריהם כ־14 אלף מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, שאליו נכנס הבינה המלאכותית, הן אוריינות קריאה, חשיבה כמותית, אוריינות דיגיטלית, יצירתיות ומעל הכל יכולת למידה מתמדת לאורך החיים.
על פי הדו"ח, בעוד שבמדינות אחרות ב־OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה נמוכה ביותר. לימודים על־יסודיים מקצועיים ועיוניים מוסיפים רק כ־0.2 סטיית תקן (מדד סטטיסטי שמודד מרחק של נתונים מהממוצע) למיומנויות לעומת כמעט סטיית תקן שלמה במדינות כמו ניו זילנד ופינלנד. התוספת שמניבה השכלה על־תיכונית למיומנויות בישראל היא הנמוכה ביותר בין המדיונת המפותחות. תואר ראשון מקנה תוספת של 1.16 לחשיבה הכמותית אבל גם זה מספיק רק למקום העשירי מהסוף.
המנבא המשמעותי ביותר, ובפער, של רמת המיומנויות הוא הרקע הסוציו־אקונומי של הפרט. למרות זאת, המחקר מלמד כי רמת המיומנויות משפיעה הרבה יותר מרקע משפחתי על איכות התעסוקה של הפרט. הפערים התעסוקתיים המגדריים כמעט ואינם מצטמצמים גם משיפור במיומנויות. נוכח השינויים המהירים בשוק העבודה, מדגישים בדו"ח, וכדי לעמוד בדרישות המשתנות של שוק העבודה, מומלץ לשירותי תעסוקה להעביר את המשקל מהשקעה בהכשרות בלבד להשקעה בהעלאת רמת המיומנויות.
אי שוויון במיומנויות מוביל לאי שוויון עתידי בתעסוקה. על כן, מדגישים בשירות התעסוקה ובדו"ח, כי מדיניות מיומנויות תעסוקה אפקטיבית צריכה להתחיל כבר מגילאי בתי ספר ועליה להימשך לכל אורך החיים.
דגש על חיזוק מיומנויות
כאמור, הממצאים מתיישבים היטב עם התוצאות העלובות של ישראל במבחני מיומנויות המבוגרים PIAAC 2022/3. הציון הממוצע של ישראל היה נמוך בשלושת תחומי המבחן - קריאה, מתמטיקה ופתרון בעיות סבוכות, מממוצע המדינות המפותחות. בכל התחומים ישראל ממוקמת בתחתית (במקומות 25-27) מתוך 31 מדינות משתתפות. חמור מכך, נרשמה נסיקה בשיעור הנמצאים ברמות הנמוכות ביותר, שעומד על 37%.
ב־2022 דורגה ישראל במקום הרביעי בעולם בשיעור האקדמאים, עם 49%. אלא שמתוצאות PIAAC התברר שהאקדמאים הישראלים ממוקמים במקום הרביעי מהסוף ב־OECD במיומנויות מתמטיות ובמקום השביעי מהסוף בפתרון בעיות המחייבות יצירתיות. הם גם רשמו ירידה קשה בהישגים לעומת המבחן הקודם.
עוד ממצא קשה שעלה ממחקר של בנק ישראל והאוצר הוא שפער המיומנויות בישראל בין עובדי ההייטק לבין יתר עובדי המשק הוא הגבוה ביותר מכל מדינות ה־OECD. עובדי ההייטק מהווים 26% מחמישון המיומנויות העליון במבחן PIAAC שנערך ב־2022–2023. זאת לעומת ממוצע מדינות מפותחות של 9% בלבד. הציונים של ההייטק הישראלי היו מקנים לו את המקום השישי בין 19 מדינות מפותחות משתתפות, בעוד שאר המשק היה ממוקם 16.
מדו"ח המיומנויות של ה־OECD עולה המלצה חד משמעית להעביר את הדגש מהכשרות מקצועיות קשיחות לחיזוק מיומנויות, בדגש על אוריינות קריאה, חשיבה כמותית, דיגיטל ולמידה לאורך החיים. עוד המלצה היא למפות דורשי עבודה לפי מיומנויות, זאת תוך שימוש בכלים דיגיטליים מתקדמים.
בשירות התעסוקה מציינים ש"הדו"ח מלמד על שורת נתונים שאמורה להדאיג את מקבלי ההחלטות בישראל. כך, למשל, נמצאו פערים סוציו־אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות; וכן נמצאו פערים מגדריים". מנכ"לית שירות התעסוקה עינבל משש אמרה ש"בשוק שבו השינוי הוא הקבוע, אנו מקימים חמ”ל תעסוקתי לניטור ולמעקב בזמן אמת אחר התמורות בשוק העבודה". לדברי משש, החמ"ל יאפשר תרגום של המגמות להמלצות קונקרטיות לגיבוש מדיניות הכשרות והשמות.
