פרשנות
קריסת שינטרקו: הבנקים נרדמו בשמירה
קשה להבין איך לאומי, הפועלים ומזרחי שמוציאים מכתב חריגה ממסגרת האשראי לכל חשבון משק בית בגלל כמה שקלים, המשיכו לפטם ב-225 מיליון שקלים חברה ובעל שליטה שהסתבכו במכירת סחורות לארגוני טרור, בעבירות מס ובהליכים משפטיים פומביים שחשפו אי סדרים כספיים
אירוע שבו הבנקים גוררים חברה לבית המשפט לפירוק או הסדר בגלל חובות הוא לכאורה עניין של התנהלות עסקית רגילה בתחום. הבנקים נתנו אשראי, החברה לא עמדה בהחזרים, החובות תפחו ולבנקים נמאס. זה על פניו גם הסיפור היפה שהבנקים מספרים לבית המשפט לגבי חברת סחר מוצרי המזון הבינלאומית שינטרקו, שלאומי, הפועלים ומזרחי פנו בסוף השבוע בעניינה לבית המשפט של חדלות פירעון בשל חובות נטענים של 225 מיליון שקל רק אליהם, ועוד 40 מיליון שקל לגופים חוץ-בנקאיים ספקים עובדים ועוד.
רק שבמקרה הזה הסיפור הוא לא סתם אשראי שלא חזר, אלא מחדל של ממש. הבנקים - על מערך מתן האשראי הלכאורה שמרני שהם אוהבים להתהדר בו - כשלו כאן כישלון חרוץ בשעה שכל האורות האדומים הבהבו במשך שנים. למרות כל מה שהיה פומבי וידוע, אף אחד לא חשב לסגור את הברז, לעצור את זרם האשראי, ולמנוע קריסה מהדהדת. קריסה שמי שעומד לשלם עליה בענק בשלב ראשון הם הספקים, האחרונים שיעמדו בתור לקבל את כספם אחרי תספורת חובות שהרי תבוא גם תבוא.
הבנקים טוענים בבקשה, שרק לאחרונה התברר להם כי הייתה מעילה בחשבונות החברה שהחלה כבר לפני 4 שנים, והגיעה להיקף של 70 מיליון שקל. המעילה, טוענים הבנקים, שהאחראי עליה היה הסמנכ"ל, הוסתרה על ידי המנכ"ל, שלום חתוקה, שבעצמו מתברר היה בעל מניות בחברה שאליה הועברו הכספים.
הרבה סימני קריאה שילבו הבנקים בבקשה כדי לתאר את ההלם לכאורה שאחז בהם. רק שיש גבול לגלגול העיניים. הבעייתיות של חתוקה ושינטרקו הייתה גלויה וידועה לכל עין, וכללה הרשעות פליליות. מישהו פה בבנקים פשוט נרדם בשמירה.
חתוקה ושינטרקו הודו והורשעו כבר בשנת 2009 בביצוע עבירות של ייבוא סחורות (מוצרי מזון) והעברתן לעזה לידי חברה בשם "אבו עקר לייבוא מוצרי מזון" שקשורה לארגוני טרור; בשנים האחרונות גם התנהלה נגד חתוקה ושינטרקו חקירה של רשות המסים בגין עבירות מס בהיקף של 14 מיליון שקלים, שהסתיימה בהסדר טיעון שכולל הרשעה וקנס; סכסוך משפטי פומבי בין חתוקה לבעל המניות הנוסף בחברה, איש העסקים השוויצרי ריגס פרדיקיס, שבו נחשף למשל שהדו"חות הכספיים לא משקפים את המצב בפועל (יתרת רווחים של 137 מיליון שקל, כשבפועל היו הפסדים של 85 מיליון שקל, מתוכם 5 מיליון שקל שנעלמו להם בעזה), היה ידוע לבנקים כבר חצי שנה לפחות.
לא נראה שאדם סביר, לא בנקאי שזה המקצוע שלו, צריך עוד אזהרות כדי להבין שיש פה בעיה עמוקה. ומי שחושב שמה לו ולבנקים ולהתנהלות כושלת כזאת, שיחשוב שוב. זה לא רק עניין שאיך בנק שמוציא מכתב חריגת אשראי לכל חשבון משק בית שחורג מהמסגרת בכמה שקלים, לא קולט איזו פצצה מתקתקת יש לו בתיק ההלוואות. 225 מיליון שקל זה אומנם לא סכום שמדגדג לבנקים, אבל הוא מעיד על בעיה במתן אשראי עסקי. ובסופו של דבר, בהינתן שכל אזרח הוא לקוח הבנק, כשיהיה צריך לכסות את הבור, הבנקים תמיד יילכו לאיפה שקל – עמלות ועוד עמלות ללקוחות הקטנים.




























