סגור
עורכת הדין ברוריה לקנר
עורכת הדין ברוריה לקנר (צילום: אוראל כהן)

ראיון
עו"ד ברוריה לקנר: "חשבתי שאמות עם גלימה. אך אם האיום יתממש, אדיר את רגליי מבית המשפט"

המשפטנית, שנחשבת לאחת ממובילות מחאת הגלימות השחורות, מסבירה למה כבר שבועות היא לא עוצמת עין: "הממשלה מנסה להדיר נשים, אבל מי יגן עלינו אם לא בג"ץ? יש חלון הזדמנויות צר לעצור את הרפורמה המשפטית". על לשכת עורכי הדין היא אומרת: "הגיע הזמן שתוביל אותה אישה"

עו"ד ברוריה לקנר (65)
  • גרה בתל אביב
  • שותפה מייסדת במשרד עורכי הדין בן־שחר, לקנר ושות'
  • יו"ר פורום המשפטניות של שדולת הנשים בישראל
  • חברת המועצה הארצית בלשכת עורכי הדין
עו"ד לקנר, הקמתם את "הגלימות השחורות" ב־2019 עם המתקפה על מערכת המשפט דאז, ושבתם לפעול לאחרונה. מה היה הטריגר?
"ב־2019 מצאנו לנכון להתכנס ולצאת להגנת מוסדות שלטון החוק. בנובמבר האחרון חידשנו את הפעילות והחלטנו שאנחנו צריכים לצאת שוב ולהגן על המערכת. חברים בקבוצה כל המשרדים הגדולים, ועוד בלי סוף עו"ד פרטיים. אנחנו תנועה שהולכת וגדלה, אין לי ספק שעוד עשרות יתלכדו סביבנו. זה התחיל ב־16 בנובמבר, עם חזרתה של פסקת ההתגברות. וכשהיה לנו ברור שהתוכנית לתיקון מערכת המשפט עומדת להכריז מלחמה על המערכת בכלל ועל בג"ץ בפרט, התחלנו לפעול".
מי עורך הדין הראשון שהתחיל את השיח הזה?
"נדב ויסמן, שייצג את המדינה בתיק אלאור אזריה, והוא שותף במיתר עורכי דין. זה לא פשוט לעו"ד מהמגזר הפרטי, שיש לו ממשקים יומיומיים עם השלטון, לצאת בהכרזה כזאת. מאחר שכבר היינו קבוצה מגובשת ב־2019, זה כמעט התבקש שצריך להתארגן ולהתחיל לפעול. התחלנו בבליץ הסברתי. לפסקת ההתגברות הזאת אנחנו מתגעגעים עכשיו. מאז נוספו גם השינוי בוועדה לבחירת שופטים, הפיכת היועצים המשפטיים למשרות אמון, ביטול עילת הסבירות והאפשרות לחוקק חוק יסוד ברוב רגיל ושלבג"ץ אין אפשרות לגעת בו. כל הנושאים האלה היו בצנרת, הם פשוט שלחו את פסקת ההתגברות כסנונית הראשונה. עוד לא זיהינו את הבליץ החקיקתי המסוכן שעומד ליפול עלינו. ההפתעה הטובה היתה המחאה הציבורית, שגם אותה לא צפינו".
וכל זה לדעתך במוטיבציה להחזיר את דרעי לתפקיד או לסייע לביבי בקשיים המשפטיים שלו?
"אני שומרת לעצמי את המחשבות שלי באשר למוטיבציות שמניעות את הבליץ הזה. המניעים פחות חשובים לי. מה שחשובה היא התוצאה ההרסנית אם השינויים יתממשו".
עם כל הכבוד לכם, יש תחושה שרק מרגע שחברות ההייטק נכנסו לתמונה – הציבור התחיל להקשיב.
"אני מרגישה שכמו בכל אירוע לאומי, כשזה מגיע לכלכלה - האזרח יודע לעשות את התרגום המיידי לכיס הפרטי שלו. מדברים על זכויות הפרט והאזרח אבל יכול להיות שכשאומרים 'תקשיב, הכלכלה תיפגע, חברות ההייטק יברחו וזה יפגע לך בכיס' - אנשים נהיים קשובים יותר. יותר מ־300 כלכלנים, מכל קצוות הקשת, מתריעים על הפגיעה החמורה בכלכלה שעשויה להתרחש, וזה עדיין לא מצליח לעצור את התהליך המסוכן הזה".
בנך הצעיר עובד בוויז, חברה שהודיעה שתוציא חלק מכספה מישראל. את חוששת שיהגר?
"גידלתי אותו כילד ציוני, דמוקרט, אוהב הארץ, והוא מתייצב בכל שבת בהפגנות וצועק. החשש הוא לא רק בריחת כספים, אלא בריחת מוחות. יש לי ילד הייטקיסט שלא מן הנמנע שלא ירצה לחיות במדינה לא דמוקרטית. אני יוצאת להפגנות כדי לשמר את הבית, אבל לא תהיה לי זכות מוסרית לבקש מהם להישאר אם כל זה יתממש".
מי שמוציא את הכסף מישראל הוא חסר רגש פטריוטי?
"כמי שמרצה שנים באקדמיה בנושאים של חובות נושאי משרה, יש פה התנגשות בין הרגש הפטריוטי שלי שאומר 'זה הבית שלנו', לבין המודעות שלי שבמבחן ניהול סיכונים, כל מנכ"ל ובעלי חברה חייבים לקבל החלטה לטובת החברה. כשיש ממשות לפגיעה ביציבות הכלכלית, או לוודאות עסקית מסוימת, אני האחרונה שיכולה לבקר מישהו על החלטה עסקית שקיבל. אני לא מקנאה בחברות ציבוריות שנחשפות לגילוי הדעת של 300 הכלכלנים שמצביעים על כך שאם ההפיכה תתממש נגיע לנחשלות כלכלית, והן צריכות להחליט עכשיו מה עושים עם הכסף".
זה לא מוגזם?
"אי אפשר לקבל מצב שבו בג"ץ נטול אפשרות לבקר החלטות שלטוניות. שערי לעצמך שיש פה מכרז גדול שמשתתפות בו חברות בינלאומיות, ושר בממשלה יקבל החלטה שהזוכה במכרז תהיה חברה מסוימת. אם היא תעתור לבית המשפט - האם מישהו יבטל את ההחלטה השלטונית הזאת? בכל מקום שבו השלטון מחזיק בכוח לא מבוקר מסתננת לה השחיתות. וכשיש שחיתות, השקעות בורחות.
"אנחנו רק בהליכי חקיקה, עוד שום דבר בלתי הפיך לא קרה. לכן עזבתי הכל ואני מתעסקת רק בזה. מהרגע שאני קמה ועד הרגע שאני עוצמת עין. התחושה שיש חלון הזדמנויות צר לעצור את זה. כי אף ממשלה שתקבל לידיה כוח כזה לא תוותר עליו, בין שזו ממשלת ימין ובין שממשלת שמאל".
כל הרפורמה טמאה בעינייך, או שיש בה חלקים הכרחיים בגלל חולאים אמיתיים של מערכת המשפט?
"לא הכל תקין במערכת המשפט, רק שלא כך מתקנים משהו. אני ליטיגטורית כבר 40 שנה, אני מכירה היטב את החולשות והחוזקות של המערכת. בג"ץ הוא מוסד מפואר, הוא נמצא כדי להגן על כל אחד מאיתנו. יש בעיות של סחבת, חסרים תקנים של שופטים, יש חולשות שצריך לתקן כמו בכל מערכת. אבל לא מנסים לתקן את המערכת - אלא רוצים להחליש אותה".
איך המהלכים האלה משפיעים על מעמד האישה?
"נשים אינן מיעוט באוכלוסייה, אבל הן מיעוט בשיח, כי הן לא מיוצגות במקומות שבהם מתקבלות החלטות. כמה נתונים על תת־הייצוג של נשים בשלטון החדש: מנכ"לית משרד ממשלתי אחד מתוך 32, יו"ר ועדה אחת מתוך 25 ועדות בכנסת, תשע נשים בקואליציה מתוך 64, שש שרות ורובן במשרדים שוליים. יש רק אישה אחת בקבינט. עד 1995 לא נמצאו נשים ראויות להתמנות כדירקטוריות בחברות ממשלתיות, שדולת הנשים עתרה לבג"ץ כנגד הממשלה, והיום אנחנו מהוות כמעט 50% מהדירקטוריות בחברות הממשלתיות. זה לא היה קורה בלי בג"ץ. צריך להזכיר את בג"ץ אליס מילר שפתח את הדלת לנשים לקורס טיס, את בג"ץ לאה שקדיאל שפתח דלת לנשים במועצות דתיות, ואת פסק הדין שלא איפשר להושיב נשים בפאתי אוטובוס".
אם בג"ץ יתמלא בשופטים שמרניים - נשים ייפגעו שוב?
"אחת המטרות המוצהרות של הממשלה היא בעצם חיזוק הזהות היהודית, אבל לא מדובר על חיזוק זהות יהודית ליברלית ושוויונית, אלא יהדות שדוגלת בהדרת נשים מהמרחב הציבורי. מספיק לראות את החוק שהעלה אריה דרעי על שולחן הממשלה, שקובע חצי שנת מאסר על כל נגינה או לבוש לא הולם בכותל. ברור שהחוק הזה מכוון לפגוע בעיקר בנשים, וספציפית בנשות הכותל שרוצות להתפלל בדרך שהן מאמינות בה. רוצים להדיר אותנו מהמרחב הציבורי, מהכנסת, מהממשלה. מי יגן עלינו אם לא בג"ץ?".
מה תרחיש הקיצון במינוי פוליטי של שופטים?
"אם יהיו יותר שופטים שמרנים מליברלים תהיה לזה השפעה, אבל מינורית, לעומת הסכנה מאפשרות ששופטים ימונו אך ורק על ידי הפוליטיקאים. כי אז לא יהיו לנו שופטים עצמאיים שמפעילים שיקול דעת, אלא שופטים מטעם שהם עושי דברם של פוליטיקאים. אם תהיה מכסת שופטים לכל מפלגה, הדילים ייסגרו בין הפוליטיקאים. כשיגיע אליי לקוח בבוא היום הוא לא ישאל לאיזה שופט התיק שלי נותב - אלא איך אני דואג לנתב את זה לשופט משלנו. אמרתי תמיד שאמות עם גלימה, אך אם חלילה נגיע למצב הזה שבית המשפט יהפוך לתיאטרון בובות, אדיר את רגליי ממנו".
אבל אין די ייצוג לשופטים ממוצא מזרחי.
"יש תמונת מצב שאי אפשר להתעלם ממנה. צריך לשאוף לגיוון בהרכב של בית המשפט העליון, אבל לעולם לא על חשבון מקצועיות ואיכות המועמדים".
גם לשכת עורכי הדין, שמיוצגת בוועדה לבחירת שופטים, הפכה לגוף שנוי במחלוקת.
"היחידים שיום יום באים בשערי בית המשפט ונפגשים במערכת הזאת, יודעים לבחון את הגינותם, קצב עבודתם ומזגם של השופטים — זה אנחנו. לעקור אותנו מהוועדה למינוי שופטים זה בעצם להפקיר את המינויים לפוליטיקאים".
את חושבת שאבי חימי עבר סיכול ממוקד בגלל שהיה ממובילי המחאה?
"אני מאחלת לאבי חימי, שהוא חבר יקר, שזאת תהיה המסקנה בסוף הליך בירור העובדות כהווייתן, ושהוא יהיה נקי מהאשם הפלילי שמייחסים לו. בהינתן שהעובדות אינן בפניי או בפני אף אחד - אי אפשר להשיב לשאלה הזאת כרגע. חשוב לי להזכיר לכולנו דווקא בעת הזאת שהוא היה ראש לשכה מצוין ואחד ממובילי המחאה כנגד ההפיכה המשטרית. עם זאת, לעולם אתייחס ברצינות לכל תלונה על פגיעה מינית באמפתיה למתלוננת, ואזכור גם את חזקת החפות העומדת לאבי חימי.
"אבל הסיפור של אבי חימי רק מוכיח כמה כולנו, אם חלילה נגיע למצב הזה, נרצה שתחקור אותנו משטרה חסרת פניות, נקייה מאינטרסים, ביחד עם פרקליטות חסרת פניות ולא פוליטית. ושאם חלילה חומר הראיות מתגבש לכדי כתב אישום ויתברר בבית משפט, נרצה שהשופט שישב בדין יהיה שופט עצמאי ולא אחד שסר למרותם של הפוליטיקאים שמינו אותו. דמייני בתרחיש מבהיל דיקטטורה שבה הפוליטיקאים של היום ממנים את השופטים שצריכים לחרוץ את גורלו של נאשם. מפוליטיזציה של בתי המשפט יכולים להגיע אינספור סיכולים ממוקדים".
לשכת עורכי הדין לא מצליחה להתרומם מהמשבר התדמיתי שלה כארגון מסואב. למה זה?
"הלשכה נמצאת בשעת משבר קשה שמסונכרנת עם השבר ההסטורי שעוברת המדינה, ולמרבה הצער הצטלבו להם שני המשברים האלה. כי דווקא בעת הזאת היינו צריכים שתהיה לנו לשכת עו"ד שזוכה לאמון בציבוריות הישראלית. בראש הלשכה צריכה לעמוד דמות מנהיגותית נקייה שתזכה לאמון של ציבור עורכי הדין, כי ללשכה יש תפקיד חשוב כגילדה מקצועית שאמונה על דאגה לחבריה, וגם לחניכה, להתמחויות, להכשרות".
מתי תהיה אישה בראש הלשכה?
"הגיע הזמן שנשים יהיו מועמדות, ואשמח אם אישה תיבחר ותעמוד בראש הארגון הזה".
הגלימות השחורות: קבוצת עורכי דין שהתארגנה לראשונה ב־2019 להגן על היועץ המשפטי לממשלה דאז אביחי מנדלבליט ועל פרקליטות המדינה כנגד מתקפות שספגו. חברים בקבוצה משרדי עורכי הדין הגדולים ואלפי עורכי דין פרטיים. הקבוצה שבה לפעול עם פרסומה על הרפורמה במערכת המשפט