90 אלף ישראלים עזבו בשנתיים, מהם 875 רופאים - והמשק איבד 1.5 מיליארד שקל
מחקר של חוקרים בכירים מאונ' ת"א לתקופה שמינואר 2023 ועד ספטמבר 2024, מצא זינוק חד בקרב בעלי הכנסה גבוהה בין המהגרים - משקלם קפץ מרבע ליותר משליש. החוקרים מחברי הדו"ח: "הסכנה אינה מיידית, אבל זהו סיכון אסטרטגי גדול"
בשנתיים האחרונות חלה עלייה חדה בהיקף הישראלים המהגרים לחו"ל דבר שגרם להמון ספקולציות וחישובים מוטעים לגבי עד כמה התופעה חמורה. מחקר חדש שערכו פרופ' איתי אטר, פרופ' ניתאי ברגמן ודורון זמיר מאוניברסיטת תל אביב, מגלה כי מינואר 2023 ועד ספטמבר 2024 עזבו את ישראל כ-90 אלף תושבים (כ-50 אלף בשנת 2023 וכ-40 אלף נוספים עד ספטמבר 2024) לאחר שנות יציבות יחסית במאזן ההגירה (סביב 32 אלף לשנה בממוצע - עלייה של 25% ו-56% בהתאמה).
החוקרים סבורים כי הנתונים מצביעים על "יציאה משיווי משקל" שכן גל העזיבה האחרון מתאפיין בזינוק מדאיג במספר הצעירים, בעלי ההכנסות הגבוהות, הרופאים, המהנדסים, בעלי התארים המדעיים - מבין המהגרים. הממצא הכי מרענן במחקר הוא כי בתקופה הנסקרת (ינואר 2023- ספטמבר 2024) איבדה קופת המדינה בגלל הגירה הזו הכנסות ממסים בסך 1.5 מיליארד שקל.
התרומה המרכזית של המחקר מגיע בצורה של שדרוג בשיטת הספירה הרשמית של מהגרים ומתמקד ב"מהגרי עומק"- ישראלים המבססים את עזיבתם לאורך זמן, ולא כאלה שביקרו לזמן קצר או השתמשו בישראל כתחנת ביניים כדי להגר ל"יעד הסופי והאמיתי". נזכיר כי למרות הנתונים המדאיגים שכבר פרסמה הלמ"ס, הועלו טענות כי רוב המגרים הם "עולים מברית המועצות לשעבר" שברחו ממלחמת אוקראינה ועשו "עצירה זמנית" בישראל כדי להמשיך למדינה מפותחת אחרת (אירופה או ארה"ב בעיקר). או פשוט ברחו ועלו ארצה "עד שיעברו זעם".
כאמור, נתון בולט הוא הייצוג הגדל של בעלי הכנסות גבוהות בקרב העוזבים. שיעור הישראלים המהגרים שמשתכרים משכורות מעל הממוצע עלה באופן משמעותי בשנים האחרונות: משקלו של השליש העליון בקבוצת המהגרים החדשה זינק מרבע ליותר משליש. המשמעות היא שיותר אנשי הייטק, מנהלים, בעלי מקצועות חופשיים ואחרים הנמצאים בעשירונים העליונים של ההכנסה – עוזבים את ישראל. להגירה זו יש השלכה ישירה על בסיס המס של המדינה: לפי הדו"ח, סך מס ההכנסה השנתי ששילמו העוזבים בשנת 2023 ו-2024 (בשנה שלפני עזיבתם) עלה על מיליארד וחצי שקל. מדובר באובדן פוטנציאלי של הכנסות מדינה בהיקף דומה בכל שנה, אם אותם עוזבים היו ממשיכים להשתכר בארץ. נטישת בעלי שכר גבוה מקשה עוד יותר על המשק, משום שאלו התורמים המרכזיים לכלכלה הן באמצעות כישוריהם והן באמצעות מסיהם. הסכום אינו כולל אובדן הכנסות מסים אחרים לרבות מע"מ או מס חברות, שאותם בעלי הכנסה גבוהה הפסיקו לשלם.
מטריד במיוחד משקלם הרב של הרופאים. בקרב מקצועות הבריאות מסתמנת עזיבה חריגה: 875 רופאים ישראלים עזבו את הארץ בתקופה שבין ינואר 2023 לספטמבר 2024. באותה תקופה גם חזרו ארצה חלק מהרופאים שיצאו, אך לאחר קיזוז השבים עדיין נותר נטו של כ-481 רופאים שעזבו ולא חזרו. אובדן של מאות רופאים בשנים ספורות הוא נתון מדאיג למערכת הבריאות במדינה כמו ישראל שסובלת ממחסור חמור של רופאים ומשרדי הבריאות והאוצר משקיעים מאמצים עצומים כדי להגדיל את מספר הרופאים. במקרה הזה מדובר באובדן כפול, שכן מדובר ברופאים שכבר רכשו את ההשכלה וחלקם אפילו עם נסיון. החוקרים מציינים כי במתן שירותי רפואה מתקדמים קיימת תלות במספר לא גדול של אנשי מקצוע קריטיים, כך שהגירה של רופאים רבים מהווה מכה קשה למערכת הבריאות וסכנה למערכת הבריאות ישראלית. ובכל זאת חשוב להבהיר כי מדובר במספר קטן יחסית (יש בישראל יותר מ-44 אלף רופאים נכון ל-2022).
המחקר מדגיש את מימדי "בריחת המוחות" בתחומי המדע והטכנולוגיה. למעלה מ-19,000 ישראלים בעלי תואר ראשון ומעלה עזבו את הארץ בגל ההגירה הנוכחי, מהם יותר מ-6,600 בוגרי תחומים מדעיים והנדסיים (STEM). בתוך קבוצה זו נכללים גם בעלי תארים מתקדמים: 633 ישראלים בעלי תואר דוקטור (PhD) בתחומי ה-STEM עזבו את ישראל בתקופה הנבדקת. למרות שגם חלק מבעלי התואר השלישי חזרו לישראל, נותר מאזן הגירה שלילי של כ-224 חוקרים ואקדמאים ברמת דוקטורט שעזבו ולא שבו.
נתונים אלו מצביעים על מגמה מדאיגה של יציאת כוח אדם אקדמי ומדעי איכותי לחו"ל – התפתחות העלולה לפגוע במחקר, באקדמיה ובחדשנות הטכנולוגית של ישראל בטווח הארוך - המנוע המרכזי של המשק. אך זה לא הכל: גם בענפי ההנדסה וההייטק מסתמנת הגירה בהיקף גבוה מהרגיל. מעל 3,000 מהנדסים ישראלים עזבו את הארץ בין תחילת 2023 לספטמבר 2024. לאחר התחשבות בחזרתם של כמה מהם, מסתמן מאזן הגירה שלילי של כ-2,330 מהנדסים נטו שעזבו את ישראל בתקופה זו. מעבר למהנדסים, הנתונים מלמדים שגם ישראלים בעלי השכלה בתחומי ההייטק (כגון מדעי המחשב, תוכנה וטכנולוגיה) עוזבים במספרים גדלים. מאחר שתעשיית ההייטק היא מנוע צמיחה מרכזי במשק הישראלי, אובדן של כוח אדם מיומן בתחום זה עלול לפגוע בחדשנות הטכנולוגית וביתרון התחרותי של המשק. במונחים רחבים יותר, החוקרים מזהירים כי הגירה של עובדים חיוניים בהייטק ובתעשיות עתירות ידע מהווה סכנה לכלכלה הישראלית כולה.
הרוב המכריע של הישראלים שעוזבים את הארץ הם צעירים. למעלה מ-75% מהעוזבים בגל ההגירה הנוכחי הם מתחת לגיל 40. נתון זה אינו מפתיע, שכן צעירים ניידים יותר לצרכי לימודים, קריירה והרפתקאות בחו"ל. עם זאת, הדו"ח מצביע על שינוי מגמה מדאיג בכך שגם אוכלוסיית המבוגרים יותר החלה לקחת חלק גדל בהגירה: בשנים האחרונות נרשמה עלייה בשיעור העוזבים מעל גיל 40. במילים אחרות, לא רק צעירים בראשית דרכם עוזבים – יותר ישראלים מבוססים ובוגרים, לעיתים בעלי קריירה ומשפחה בארץ, מצטרפים היום לגל העזיבה. שינוי זה מעיד שההגירה הופכת לתופעה רחבה יותר החוצה ועשויה לגרום לאובדן מצטבר של ניסיון וכישורים שצברו אותם מבוגרים בישראל.
חשוב להבהיר: החוקרים מציינים כי מספר המהגרים כשלעצמו עדיין לא יוצר איום מיידי על הכלכלה הישראלית - עדיין רחוק מלהפוך ל"קריסת אוכלוסייה". עם זאת, הסכנה הגדולה טמונה בהמשך והחרפת המגמה על רקע המאפיינים של אותם מהגרים חדשים. הכלכלה הישראלית אינה מתבססת על משאבי טבע, אלא על הון אנושי איכותי ומצומצם יחסית, מרוכז במוקדים קריטיים: רפואה, הנדסה, מחקר, אקדמיה והייטק. תעשיות אלה נשענות על מספר קטן של אנשים — ולכן לא נדרשת הגירה המונית כדי ליצור נזק מערכתי; מספיקים גלי עזיבה ממוקדים ואינטנסיביים באוכלוסיות הללו.
יציאה מתמשכת של ישראלים רבים עלולה להצית מעגל קסמים שלילי: כל עזיבה של רופא או מהנדס מחלישה את המערכת שהוא שייך אליה; המערכת המוחלשת הופכת לפחות אטרקטיבית לעובדים אחרים; אלה, בתורם, שוקלים עזיבה; התהליך מואץ בכל זעזוע פוליטי, ביטחוני או כלכלי. קרי, כל אדם שעוזב מגביר את התמריץ לאחרים ללכת בעקבותיו. החוקרים מזהירים כי אם מגמת העלייה בהגירה תימשך, ברגע שמספר העוזבים יעבור סף קריטי מסוים יהיה קשה מאוד להפוך את הקערה על פיה. מצב כזה יהיה מלווה בהשלכות מקרו-כלכליות חמורות למשק הישראלי, בשל אובדן הון אנושי חיוני במגזרים מרכזיים והיחלשות כושר הייצור והחדשנות של המדינה.
במילים אחרות, הסכנה הגדולה אינה מה שכבר קרה - אלא ממה שעלול לקרות בקצב מואץ. ולסיום: מחברי הדו"ח מדגישים שההתמודדות עם מגמה זו צריכה להתחיל כבר עכשיו, בטרם יגיע המשק לנקודה שממנה אין חזרה. קרי, זה לא איום מיידי, אבל זהו סיכון אסטרטגי גדול למדינת ישראל כאשר ההתעלמות ממנו, כפי שעושה הממשלה הנוכחית כעת, עלולה להתברר כטעות היסטורית.
