הממשלה דנה בפיטורי ראש השב"כ רונן בר שכתב מכתב חריף: "המניעים פסולים"
הישיבה מתכנסת למרות התנגדותה של היועמ"שית גלי בהרה מיארה; בר, שלא הגיע לפתח הישיבה, שלח מכתב ובו כתב כי טענות הממשלה נגדו "כלליות, לקוניות ולא מבוססות"; הוא תקף את רה"מ על הדחתו מצוות המו"מ להשבת החטופים, וטען כי אסר עליו להיפגש עם שרים; לפי הצעת ההחלטה, בר יסיים את תפקידו בעוד 30 יום או כשימונה ראש שב"כ קבוע אחר - המוקדם מביניהם
הממשלה דנה הלילה (ו') בפיטוריו של ראש השב"כ רונן בר לאחר שראש הממשלה בנימין נתניהו טען שאיבד את האמון בו. ביום ראשון הממשלה צפויה לאשר את הדחתה של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה. סיעות האופוזיציה כבר הודיעו שיעתרו לבג"ץ בנושא, ובמקביל אלפים הפגינו בירושלים נגד המהלך.
בישיבה הנוכחית משתתפת גם בהרב מיארה והמשנה שלה, ד"ר גיל לימון. היועמ"שית מתנגדת לפיטורים כל עוד נחקרת פרשת "קטאר-גייט" וסבורה שיש להיוועץ עם הוועדה למינוי בכירים בטרם המהלך. ראש השב"כ בר לא הגיע לפתח הישיבה, ובלשכתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו אומרים כי הוא אינו צפוי להגיע בהמשך.
בישיבת הממשלה הוצע כי בר יסיים את תפקידו בעוד 30 יום או כשימונה ראש שב"כ קבוע אחר - המוקדם מביניהם. הכוונה היא להיפטר ממנו כמה שיותר מהר, כשבנוסח ההצעה המקורי הוצע שיפרוש ב-20 באפריל.
אחרי שלא הגיע לישיבה, כתב בר כי "כמי שמשרת במשך למעלה מ-35 שנים את ביטחון המדינה ורוחש למוסדותיה ולשלטון החוק כבוד רב, אבקש להבהיר כי החלטתי שלא להגיע לישיבת הממשלה נובעת אך ורק מהבנתי כי מדובר בדיון שאינו הולם את הוראות החוק והכללים הנוגעים להפסקת כהונה של כל עובד, קל וחומר ממלא תפקיד בכיר, ותפקיד ראש השב"כ במיוחד".
הוא הוסיף: "אני סבור כי החלטה תקדימית ומשמעותית שעניינה פיטוריי מתפקידי כראש השירות, זאת לאחר שכבר הודעתי כי אין בכוונתי לסיים את תפקידי במועד המתוכנן, חייבת להתבסס על טענות מפורטות ומבוססות לרבות דוגמאות, אשר יובאו בפני ואליהן אוכל להתייחס, לרבות על דרך של הצגת מסמכים רלוונטיים, ולאחר שניתנה שהות מספקת לכך. לצערי, הצעת ההחלטה באופן בו נוסחה כוללת טענות כלליות, לקוניות ולא מבוססות שאינן מאפשרות לי לגבש מענה סדור, ונראה כי מסתירות את המניעים העומדים בבסיס הכוונה להפסקת כהונתי. אציין כי גם בשיחה מקדימה עם ראש הממשלה, וחרף בקשתי, לא ניתנו דוגמאות".
"בנסיבות אלו איני יכול להתייחס כאן לטענות המופיעות בהצעת ההחלטה, אשר ניכר כי באו אל העולם לשם הליך זה, ושלרובן ככולן לא היה זכר בשיחותיי עם ראש הממשלה, ואין זה מקרה כי אין לצידן ולו דוגמה אחת", המשיך בר. "התייחסות מהותית לטענות כאלה מחייבת הליך סדור, לרבות הצגת מסמכים רלוונטיים, ולא הליך למראית עין שתוצאתו נקבעה מראש".
עוד אמר ראש השב"כ כי "מכל מקום, מדובר בטענות מופרכות שאינן אלא מסווה למניעים אחרים לגמרי, זרים ופסולים מיסודם, שנועדו לשבש את יכולתו של שירות הביטחון הכללי למלא את תפקידו בממלכתיות, על פי החוק ולטובת אזרחי ישראל ולא לטובת אינטרסים אישיים, ולמנוע את חקר האמת הן ביחס לאירועים אשר הובילו לטבח והן ביחס לפרשיות חמורות אותן חוקר השב"כ כעת. את עמדתי המפורטת, הן ביחס לטענות המופיעות בהצעת ההחלטה והן ביחס למניעים העומדים מאחוריה, אציג בפורום המתאים בהתאם לחוק ולמה שייקבע על ידי הגורמים המשפטיים המוסמכים, וכן בפני אזרחי ישראל".
"מהצעת ההחלטה משתמעת לכאורה טענה כאילו קיים חוסר אמון בין ראש הממשלה לביני על רקע הטיפול בסוגיית שחרור החטופים", ציין בר, והוסיף: "מבלי להיכנס לעובי הקורה, אציין כי עסקת שחרור החטופים אשר מומשה לאחרונה באה אל העולם נוכח פעילות ייחודית שהובלה באופן אישי על ידי, בידיעת ראש הממשלה. העסקה הושגה על פי היעדים שהוצבו על ידי ראש הממשלה, הובאה על ידו לאישור הממשלה, ואושרה בתמיכתו. על רקע זה אין בסיס לטענה בדבר חוסר האמון לכאורה, וזאת למעט אם הכוונה האמיתית - שככל הנראה כשלתי בהבנתה - הייתה לקיים משא ומתן מבלי להגיע לעסקה".
עוד אמר ראש השב"כ על עסקת החטופים כי "בפועל, הרחקת ראש המוסד והרחקתי מהובלת המשא ומתן פגעה בצוות ולא קידמה כלל את שחרור החטופים, ועל כן אין שחר לטענת ראש הממשלה בהקשר זה. אחזור ואדגיש את מחוייבותי האישית ומחוייבות השירות לעשות כל שלאל ידנו כדי להחזיר את החטופים החיים ואלו שאינם בין החיים בחזרה לישראל, בעיקר בחלון ההזדמנויות הנוכחי".
על פרשת "קטאר-גייט" כתב כי "פגיעה במהלכי החקירה באמצעות ניסיון הדחה בהול ופתאומי, הנתמך בנימוקים מופרכים מיסודם - טבולה בשיקולים זרים ובניגוד עניינים אישי ומוסדי שאין חמור ממנו. פיטורי ראש השירות בשעה זו, ביוזמת ראש הממשלה, מעבירים מסר לכל העוסקים בכך, מסר שעלול להעמיד בסיכון את מיצוייה המיטבי של החקירה. זוהי סכנה ישירה לביטחונה של מדינת ישראל".
בר גם חשף שראש הממשלה נתניהו אסר עליו להיפגש עם שרים, וכתב: "לצערי, שרי הממשלה לא נחשפים לרובם של הדברים - בעקבות הנחיית ראש הממשלה אשר אסרה עליי לקיים פגישות עם השרים במהלך השנה האחרונה - הנחיה שספק אם יש לה בסיס בחוק", כתב. "לפיכך, הופתעתי לקרוא בהצעת ההחלטה טענה כאילו חוסר האמון שבין ראש הממשלה לראש השירות פוגע ביכולתו של השירות למלא את ייעודו".
בסוף מכתבו כתב ראש השב"כ: "מדינת ישראל נמצאת בתקופה קשה ומורכבת במיוחד. 59 חטופים עוד נמצאים בלב הרצועה, חמאס עוד לא הוכרעה, אנחנו בעיצומה של מלחמה רב-זירתית והיד האיראנית נמצאת עמוק בתוך המדינה. ישראל חזקה, נחושה, נלחמת, אך לכל מי שנושא תפקיד ציבורי אחריות עצומה, ויש להתפלא כי במצב זה הממשלה מבקשת לנקוט בצעדים שתוצאותיהם מחלישות אותה - הן פנימית והן מול אויביה".
ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר בישיבה כי "אין לי אמון בראש השב"כ מאז ה-7 באוקטובר. בצה"ל ניצלנו הפוגה להחלפת הפיקוד, צריך לנצל גם כאן". נתניהו הוסיף כי "בגלל חוסר אמון - קוראים לזה אי אמון".
ראש הממשלה הסביר ביום ראשון את החלטתו לפטר את ראש השב"כ, אחרי שזימן אותו ללשכתו כדי להודיע לו על כך, ומסר: "בשל חוסר אמון מתמשך, החלטתי להביא לממשלה הצעת החלטה לסיום תפקידו של ראש השב"כ. אנחנו בעיצומה של מלחמה על עצם קיומנו - מלחמה בשבע חזיתות. בכל עת, אבל במיוחד במלחמה קיומית כזו, חייב להיות אמון מלא של ראש הממשלה בראש השב"כ. אבל לצערי, המצב הפוך - אין לי אמון כזה. יש לי חוסר אמון מתמשך בראש השב"כ, שהלך וגבר עם הזמן".
הפיטורים של בר נעשים כאמור בניגוד לעמדתה של בהרב מיארה לפיה לא ניתן להוציא את המהלך לפועל כל עוד השב"כ חוקר את פרשת "קטאר-גייט", בה מעורבים אנשי לשכת רה"מ. בנוסף היא קבעה שעל מנת להדיח את בר יש צורך באישור הוועדה למינוי בכירים בראשות השופט בדימוס אשר גרוניס.
כינוס הוועדה הוא בעייתי, מאחר שדרוש קוורום של 3 מבין 4 החברים. גרוניס הודיע למ"מ נציב שירות המדינה רואי כחלון שאינו יכול להשתתף בישיבתה בעת שדנה במינוי הרמטכ"ל. שני החברים הנוספים הם יו"ר רשות ני"ע לשעבר משה טרי ופרופ' טליה איינהורן - נגד בנה ישראל איינהורן הוחלט להגיש כתב אישום בחשד להטרדתו של עד המדינה שלמה פילבר ונראה שהיא לא תוכל לשבת בהרכב. ייתכן שאיינהורן תוחלף בוועדה בנציג אחר. ואולם ליו"ר גרוניס יש קול כפול, כך שלא ברור אם ההדחה תאושר בוועדה.
