פרשנות
ש"ס בחוץ - אבל עם רגל בפנים
שרי ש"ס הצטרפו ליהדות התורה ופרשו היום מהממשלה, אך לא יצביעו להפלתה; יו"ר הקואליציה ח"כ אופיר כץ נבחר למ"מ יו"ר ועדת הכספים - שצפויה לדון בשבוע הבא במתווה הסיוע לעסקים בעקבות המלחמה עם איראן
מועצת חכמי התורה של ש"ס הודיעה היום כי המפלגה פורשת מהממשלה, אך לא מהקואליציה לעת עתה. זאת לאחר שבשעות האחרונות הופעל לחץ כבד מכיוון לשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו, שביקש מנציגי ש"ס "לתת מרווח זמן" כדי למצוא בכל זאת פתרון שיניח את דעתם של החרדים באשר לגיבוש חוק ההשתמטות.
המשמעות היא ששרי ש"ס - משה ארבל ממשרד הפנים, אוריאל בוסו ממשרד הבריאות, יואב בן צור ממשרד העבודה, יעקב מרגי ממשרד הרווחה, חיים ביטון ממשרד השר במשרד החינוך ומשה אבוטבול ממשרת סגן שר החקלאות — מסיימים את תפקידם. מסתמן כי חרף התפטרות שרי ש"ס עוזריהם והמנכ"לים שמינו ימשיכו בעבודתם במשרדים כך שהשרים המתפטרים ימשיכו לשלוט בהם מרחוק.
בעקבות התפטרותם של נציגי יהדות התורה אתמול, יש צורך למנות גם ממלאי מקום למשרות הבאות: יו"ר ועדת העבודה והרווחה (במקומו של ישראל אייכלר), יו"ר ועדת הפנים (במקומו של יעקב אשר), יו"ר ועדת האתיקה (במקומו של משה רוט), ויו"ר הוועדה לפניות הציבור (במקומו של יצחק פינדרוס).
לגבי יו"ר ועדת הכספים - בין הליכוד לציונות הדתית התגלעה מחלוקת על המינוי. מוקדם יותר פורסם כי המועמדים להחליף את גפני הם מרכז הקואליציה בוועדת הכספים ח"כ חנוך מילביצקי (הליכוד) וח"כ משה סולומון (הציונות הדתית), אך בשל חוסר ההסכמות - שוב הנושא נדחה.
לבסוף הוחלט כי יו"ר הקואליציה ח"כ אופיר כץ (ליכוד) ימונה למ"מ יו"ר ועדת הכספים, במקומו של היו"ר משה גפני שהתפטר. בליכוד אומרים כי מדובר במינוי זמני של מ"מ יו"ר הוועדה, ומקווים לחזרתה של יהדות התורה לקואליציה בפגרת הקיץ.
כך או כך, העובדים החלשים ביותר במשק, אלה שלא קיבלו שכר מלא עבור יוני, הם הסובלים מהתהפוכות הפוליטיות. ועדת הכספים תדון במתווה הפיצויים רק ביום ראשון, וסביר שתשלום המענקים לעסקים יתעכב, ודמי האבטלה לעובדים לא ייכללו גם במשכורת יולי.
שאלת הגדרת ימי ההיעדרות של העובדים היא הסיבה המרכזית לכך שהמתווה עדיין לא אושר, זאת על אף שהמתווה שהציג סמוטריץ' במסיבת העיתונאים גובש במהירות יחד עם ההסתדרות ונציגי המגזר העסקי בהתבסס על המתווה של "חרבות ברזל". אלא שדווקא סיומה המוקדם של המערכה מול איראן יצר מתחים חדשים.
במתווה המקורי שהציג האוצר, הוא הקל את התנאים לקבלת דמי אבטלה במסגרת חל"ת. בעוד שבשגרה רק חל"ת שנמשך יותר מחודש מזכה בדמי אבטלה, האוצר קבע שמעסיק יוכל להוציא עובד לחל"ת, רטרואקטיבית, בהינתן שנעדר לפחות 14 ימים. באוצר לא המציאו את הגלגל — לאחר 7 באוקטובר הוחלט על מהלך זהה. אלא שהמערכה הסתיימה מוקדם מהצפוי, לאחר 12 יום, ולכן עדכן האוצר את מתווה החל"ת כך שניתן יהיה להגדיר בדיעבד תקופת היעדרות של 11 מתוך 12 ימי המערכה מול איראן כחל"ת. אך נציגי המגזר העסקי החליטו לצאת למאבק, ולדרוש לקצר את הסעיף ל־9 ימים, מתוך ניסיון לצמצם הוצאות עבור המעסיקים.
באוצר נעמדו על הרגליים האחוריות: מבחינתם, מעסיקים יכולים לספוג היעדרות של מספר ימים, ודאי כשהיו שני סופי שבוע במהלך המבצע, בדיוק כמו שהם עושים זאת כשחגי תשרי 'נופלים' על אמצע השבוע. כך, מי שעלולים להיפגע מהגמשת יתר של מודל החל"ת הם העובדים עצמם - שדמי האבטלה שהם מקבלים נמוכים בלפחות 20% משכרם המקורי.
