בכיר במשרד הבריאות קיבל הצעת עבודה משערי צדק, לא דיווח – וזכה לקיצור בצינון
ספי מנדלוביץ', מ"מ מנכ"ל משרד הבריאות הפורש, קיבל בעודו בתפקיד הצעה לנהל את פרויקט מגדל האשפוז בשערי צדק. הנציבות קבעה שהיה עליו לדווח בזמן אמת, אך תומכת בקיצור הצינון שלו. משרד הבריאות: "המצג שהוא פעל בניגוד עניינים אינו עולה בקנה אחד עם העובדות"
ד"ר ספי מנדלוביץ', שפרש בסוף יולי כמספר 2 במשרד הבריאות, מבקש להתחיל כבר בדצמבר בתפקיד ניהולי בכיר בשערי צדק ולהוביל את פרויקט מגדל האשפוז החדש, שעלותו מוערכת ביותר מ־3 מיליארד שקל. נציבות שירות המדינה קובעת כי היה עליו לדווח כבר בדצמבר 2025 על הצעת העבודה בזמן אמת וכי הסדר ניגוד העניינים שלו לא ניטרל לחלוטין את סמכויותיו מול בית החולים - בניגוד לטענותיו. למרות זאת, נש"מ תומכת בקיצור הצינון ביותר ממחצית ביחס לתקופה שנקבעה בנוהל. ההחלטה הסופית נתונה לוועדה למתן היתרים בבית המשפט המחוזי בירושלים.
מנדלוביץ', שהיה האיש השני בחשיבותו במשרד הבריאות אחרי המנכ"ל משה בר סימן טוב, קיבל כבר בדצמבר 2025, בעודו מכהן כמשנה למנכ"ל וכראש חטיבת הבריאות, הצעה לעבור לתפקיד ניהולי בכיר במרכז הרפואי שערי צדק. לפי המסמכים שהוגשו לוועדה למתן היתרים, התפקיד מיועד לכלול את ניהול והובלת פרויקט מגדל האשפוז החדש של בית החולים, שעלותו מוערכת ביותר מ-3 מיליארד שקל.
מנדלוביץ' פרש מתפקידו בסוף יולי ומבקש להתחיל בתפקיד החדש ב־1 בדצמבר, ארבעה חודשים לאחר פרישתו. מתגובת נציבות שירות המדינה עולה כי היא תומכת בקיצור תקופת הצינון לארבעה חודשים, לעומת תשעה חודשים שהם נקודת המוצא המומלצת לעובד בדרג "בכיר ב'" לפי הנחיית היועץ המשפטי לממשלה.
עם זאת, עמדת הנציבות אינה מהווה החלטה סופית: הבקשה הוגשה לבית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כוועדה למתן היתרים לפי חוק שירות הציבור, והוועדה היא המוסמכת לאשר את קיצור תקופת הצינון.
אחד הנושאים המרכזיים שעולים מתגובת הנציבות הוא מועד קבלת הצעת העבודה. המדינה מציינת כי העובדות שמסר מנדלוביץ' בבקשתו נבדקו באמצעות הלשכה המשפטית של משרד הבריאות וכי היא אינה חולקת עליהן. בהתאם לכך, היא מאשרת כי סביב דצמבר 2025 קיבל מנדלוביץ' את ההצעה משערי צדק, אך לא הודיע עליה באותה עת למשרד הבריאות.
לפי תגובת הנציבות, רק ב־3 במאי 2026 - כאשר תרומתה של משפחת קום בסך 200 מיליון דולר הייתה ידועה וארבעה ימים לפני הפרסום הרשמי שלה - הודיע למנכ"ל המשרד כי בכוונתו לסיים את תפקידו ב־31 ביולי.
הנציבות קובעת כי היה על מנדלוביץ' לדווח על ההצעה כבר עם קבלתה. לפי התקשי"ר, עובד שמקבל במהלך עבודתו הצעת עבודה מגוף שלגביו היו לו ממשקים הנוגעים לעבודתו נדרש ליידע את הממונים עליו ואת הלשכה המשפטית. הנציבות מקבלת כי למנדלוביץ' לא היו ממשקים ישירים עם שערי צדק וכי הוא לא עסק ישירות בענייני בית החולים, אך קובעת כי הסוגיות הרוחביות שבהן עסק השפיעו גם עליו. לפיכך, נכתב בתגובה, היה עליו ליידע את המשרד כבר בדצמבר, והעובדה שלא עשה זאת היא "שיקול להחמרה" בקביעת תקופת הצינון.
מהמסמכים עולה כי התפקיד שאליו מיועד מנדלוביץ' הוא הובלת מגדל האשפוז החדש בשערי צדק, בכפיפות למנכ"ל בית החולים. לפי בקשתו, עלותו של המגדל בן 24 קומות ובשטח של כ־150 אלף מ"ר נאמדת ביותר מ־3 מיליארד שקל. עוד עולה מהבקשה כי על בית החולים להגיש את תוכניות השלב הראשון בתוך שנה וכי עבודות החפירה אמורות להתחיל גם הן בתוך שנה. עם זאת, הבקשה של מנדלוביץ' מציגה את הכניסה המהירה שלו כתנאי לעמידה בלוחות הזמנים, אף שהעבודות עצמן אמורות להתחיל רק בתוך כשנה.
הקמת המגדל ותרומת הענק המיועדת לו פורסמו כבר בחודש מאי. יאן קום, ממייסדי וואטסאפ, תרם באמצעות קרן משפחת קום 200 מיליון דולר להקמתו, ובעקבות התרומה שונה שמו של בית החולים ל"המרכז הרפואי קום שערי צדק". המגדל צפוי לכלול כ־800 מיטות אשפוז חדשות.
המסמכים מפרטים גם את הקשר המקצועי המתמשך בין מנדלוביץ' לשערי צדק. לפני שהצטרף למשרד הבריאות הוא כיהן כסמנכ"ל רפואה בבית החולים, ולמעשה מעולם לא התנתק ממנו. לאחר שמונה למשנה למנכ"ל משרד הבריאות קיבל היתר לעבודה פרטית והמשיך לעבוד בשכר כרופא במיון ילדים בשערי צדק, יום בשבוע ולאחר שעות עבודתו במשרד.
לצורך כך נחתם ב-29 בדצמבר 2021 הסדר למניעת ניגוד עניינים. במסגרת ההסדר התחייב מנדלוביץ' להימנע מטיפול בכל עניין שיש בו כדי להשפיע במישרין על שערי צדק. במקרה של מניעות נקבע כי ימלא את מקומו גורם שימונה על ידי מנכ"ל משרד הבריאות. אלא שבתשובתה לבקשת הצינון מציינת הנציבות כי בפועל לא מונה גורם מסוים ולא הוצא כתב מינוי מסודר. לדבריה, עובדה זו "מעוררת קושי במיוחד כשמדובר בבעל תפקיד בכיר".
הנציבות גם לא קיבלה במלואה את טענת מנדלוביץ' שלפיה הסדר ניגוד העניינים יצר למעשה תקופת "צינון פנימי" של יותר מארבע שנים מול שערי צדק. לפי עמדתה, ההסדר לא ניטרל לחלוטין את סמכויותיו ביחס לבית החולים, שכן הוא אפשר לו לעסוק בנושאים כלליים שבתחום סמכותו גם כאשר הייתה להם השפעה עקיפה על גורמים שלגביהם היה מצוי בניגוד עניינים, כל עוד ההשפעה לא הייתה מהותית.
בהתאם לכך קובעת הנציבות כי ההסדר לא היה "הרמטי". היא מציינת כי למנדלוביץ' נותרה סמכות לעסוק במדיניות מערכתית שהשפיעה על כלל בתי החולים, ובהם שערי צדק, וכן כי לא הוגדר באופן פורמלי מי ינהל את העובדים הכפופים לו כאשר עסקו בענייני בית החולים. עם זאת, היא נותנת משקל לקולא לכך שמנדלוביץ' נמנע בפועל מטיפול ישיר בענייני שערי צדק.
בתפקידו ניהל מנדלוביץ' את חטיבת הבריאות במשרד, שכללה בין היתר את אגפי החירום, השירות, האיכות והבטיחות, הביטחון והוועדות הרפואיות. הוא גם כיהן כיו"ר שורה של ועדות, ובהן הוועדה לקיצור תורנויות בבתי החולים בפריפריה, הוועדה לקיצור הסטאז' והוועדה למניעת אלימות במערכת הבריאות. מנגד, האגפים שעסקו ברגולציה הישירה של בתי החולים לא היו כפופים לו. הרגולציה על בתי חולים ציבוריים שאינם בבעלות המדינה, ובהם שערי צדק, נמצאת בחטיבת הכלכלה, התמחור והתקצוב.
למרות היעדר טיפול פרטני בשערי צדק, הנציבות קובעת באופן חד משמעי כי חוק הצינון חל על מנדלוביץ' בשל סמכויותיו והשפעתו ברמה המערכתית. בין היתר היא מציינת כי בתחום החירום הוא קבע מדיניות לאומית וסטנדרטים שחלו על בתי החולים, בתחום האיכות עסק בגיבוש יעדים לאומיים, ובתחום השירות אישר להעביר למנכ"ל את המלצות הוועדה בנוגע לסקר חוויית השירות, המשפיע גם על התגמול הכלכלי של בתי החולים. עוד מוזכרות הרפורמה שקידם במתכונת הסטאז' ועבודתו בתחום מניעת האלימות במערכת הבריאות.
הנציבות מצביעה גם על סמיכות הזמנים בין פעילותו במשרד לבין המעבר המתוכנן לשערי צדק. בינואר 2026, לאחר שכבר קיבל לפי המסמכים את הצעת העבודה מבית החולים, נתן מנדלוביץ' המלצה בנוגע למנגנון העבודה במסגרת ההיערכות למלחמה. בהמשך אותו חודש הופצו הנחיות לכל מערכת הבריאות, לרבות בתי החולים. מאחר שטרם חלפה שנה מאז, רואה בכך הנציבות שיקול נוסף להחמרה בקביעת משך הצינון.
מנגד, הנציבות מונה כמה שיקולים התומכים בקיצור התקופה: מנדלוביץ' לא טיפל באופן ישיר ופרטני בשערי צדק, הרגולציה הישירה על בית החולים היתה באחריות יחידות אחרות, וחלק ניכר מההחלטות המערכתיות שבהן היה מעורב התקבלו יחד עם גורמים נוספים. בנוסף, שערי צדק הוא מוסד רפואי ללא מטרות רווח המספק שירותי בריאות לציבור.
הנציבות נותנת משקל גם לכך שמנדלוביץ' עבד בשערי צדק עוד לפני כניסתו לשירות המדינה, ולכן הקשר שלו עם בית החולים לא נוצר במסגרת תפקידו הציבורי. על בסיס מכלול השיקולים האלה היא תומכת בקיצור תקופת הצינון לארבעה חודשים.
הסכמה של המדינה לקיצור תקופת צינון היא חריגה. במקרה אחר, ב-2020, נדחתה בקשתה של מנכ"לית משרד המשפטים לשעבר אמי פלמור לקצר את תקופת הצינון בת השנה הקבועה בחוק, כדי שתוכל להתחיל לעבוד בחברת הייעוץ הארגוני לוטם. החברה העניקה שירותים בין היתר למשרד המשפטים.
סוגיה נוספת שעולה מהמסמכים נוגעת לבקשת משרד הבריאות שמנדלוביץ' ימשיך לסייע למשרד גם לאחר פרישתו. לפי המסמכים, בר סימן טוב ביקש ממנו להמשיך בהתנדבות בטיפול באירועי חירום משמעותיים עד כניסת מחליף לתפקיד, לרבות השלמת תקופת החפיפה וקבלת הסיווג הביטחוני הנדרש.
בין המשימות שפורטו בבקשה: ניהול הערכות מצב לאומיות, ריכוז מטה רשות האשפוז העליונה בעת מלחמה, טיפול במשברים מתפרצים, אירועי סייבר וסוגיות הנוגעות למשק הדם.
מנדלוביץ' ביקש כי אם יידרש להתנדב במשרד בתקופה שלאחר פרישתו, הדבר לא ישפיע על תקופת הצינון שלו ולא יחייב אותו בהגבלות נוספות. הנציבות התנגדה לחלק זה של הבקשה וקבעה כי לא ניתן להחליט מראש כיצד פעילות עתידית במשרד תשפיע על תחולת חוק הצינון, שכן הדבר תלוי בפעילות שתתבצע בפועל ובזיקה שלה לשערי צדק.
לפי עמדת הנציבות, אם מנדלוביץ' יחזור לפעילות במשרד במסגרת ההתנדבות, יהיה עליו להגיש בתום אותה תקופה בקשה נוספת לקיצור הצינון. הנציבות אף מזהירה כי מתן אישור מראש עלול ליצור "מדרון חלקלק למקרים עתידיים".
הנספחים לבקשה כוללים גם את הצהרת ניגוד העניינים שעליה חתם מנדלוביץ' עם כניסתו לתפקיד. בין היתר הצהיר כי באמצעות שותפות משפחתית הוא מחזיק באחזקה מזערית בחברת LUMIRA, העוסקת בפיתוח מכשירים לבדיקות קורונה מהירות ובדיקות מהירות נוספות.
מנדלוביץ' נכנס לתפקיד המשנה למנכ"ל משרד הבריאות ערב התפרצות גל זן האומיקרון של נגיף הקורונה. לפי ההצהרה, חלקו הכלכלי בחברה עמד על כ-0.0096%. הוא הצהיר כי לחברה לא היה קשר עם משרד הבריאות, כי הוא עצמו אינו מטפל בסוגיות קורונה, לרבות רכש קורונה, והתחייב להימנע מכל טיפול בנושא הקשור לחברה ולעדכן את הלשכה המשפטית אם ייווצר ממשק בינה לבין המשרד.
בסיכום תגובתה קובעת הנציבות כי למרות בכירותו של מנדלוביץ', פעילותו המערכתית, אי הדיווח במועד על הצעת העבודה והקשיים שהיא מזהה בהסדר ניגוד העניינים, ניתן להעמיד את תקופת הצינון על 4 חודשים מיום פרישתו. לדבריה, תקופה זו מספיקה כדי להפיג את החשש לפגיעה בטוהר המידות ובאמון הציבור. עמדתה תובא כעת להכרעת הוועדה למתן היתרים בבית המשפט המחוזי בירושלים.
