"הכלכלה הישראלית ממשיכה להפגין חוסן יוצא דופן"
יסודות חזקים, סולידריות במגזר העסקי, גיוס של המגזר העסקי לתמיכה במלחמה, והמשכיות בתפקוד והשגת מטרות עסקיות, אפיינו את מאז ומעולם את הכלכלה הישראלית, וגם המלחמה הנוכחית לא הצליחה לעצור את המגזר העסקי בישראל. אולם, לצד זאת ישנם לא מעט סימנים מדאיגים המצריכים פעולות אקטיביות שיסייעו לשמור על איתנות ויציבות הכלכלה הישראלית. לרגל פורום Duns 100 לבכירי שוק ההון והפיננסים התייצבו מובילי התחום לשיח מרתק על האתגרים והפתרונות שיסייעו לישראל לצלוח את התקופה המאתגרת בה אנו נמצאים
פורום Duns 100 לבכירי שוק ההון והפיננסים נערך השנה בעיצומה של צומת דרכים משמעותית לכלכלה הישראלית. הצל המרחף של ההתמודדות הביטחונית וחוסר הוודאות בה ישראל נמצאת ב 20 החודשים האחרונים לא מרפה מהכלכלה הישראלית ונותן את אותותיו, אם כי המצב הנוכחי, על אף שהוא מהווה משקולת כבדה על כלכלת המדינה, גם מראה את האיתנות הפיננסית של המגזר הפיננסי הישראלי אשר בנוי על יסודות חזקים. ״הכלכלה הישראלית פועלת במציאות רבת-אתגרים ביטחוניים, פוליטיים וגלובליים, אך ממשיכה להפגין חוסן יוצא דופן. גם תחת איום מתמשך ומול האטה עולמית, תחזית הצמיחה של ישראל עומדת על 3.5%-3.6% לשנת 2025, וצפויה אף לעלות ב-2026", אמר רוני אלפרן, סמנכ״ל דאטה ומוצרים בדן אנד ברדסטריט, "ליבת ההייטק, שתורמת כ-33% לתוצר הלאומי, מציגה התאוששות מרשימה עם גידול של 11% בהשקעות ונראה כי המיקוד עבר מסטארט-אפים לחברות מבוססות. מנגד, בשוק הנדל"ן אנו מזהים סימנים להיפוך מגמה - שיא במספר הדירות שלא נמכרו, מעבר לרכישת דירות יד שנייה, והגבלות מימון של בנק ישראל שעלולות לצמצם את פעילות הקבלנים ולמתן את קצב עליית המחירים".
לדברי רוני אלפרן, חלק משמעותי מהחוסן הכלכלי של המדינה נשען על הסולידריות העסקית הקיימת בישראל, אמירה מאוד מעודדת על רקע השסעים החברתיים אשר בולטים ביתר שאת בתקופה הנוכחית. במקביל, אלפרן שיקף גם את החלק המאתגר והמדאיג בפאזל שנקרא 'כלכלת ישראל', "ראינו מאז תחילת המלחמה תופעה יוצאת דופן של סולידריות עסקית – עסקים נתנו מרחב נשימה זה לזה כדי להסתגל למציאות של גיוסי מילואים נרחבים ונפילות בהכנסות. אך לא ניתן להתעלם מהמגמות המדאיגות - עלייה באשראי לצורך ניהול תזרים שוטף והידרדרות במוסר התשלומים במשק. האתגר לפנינו הוא כפול, מצד אחד, לשמר את כושר היזמות ויכולת הייצוא שמאפיינת את ישראל גם בשעת מלחמה, ומצד שני, להבטיח חוסן פנימי, ניהול סיכונים אחראי והתמודדות עם חוסר הוודאות. שוק ההון מציף את השאלות העמוקות ביותר על יציבות, חוסן ואמונה – והוא במובנים רבים המצפן הכלכלי של התקופה״.
אורח הכבוד בכנס היה חבר הכנסת ולדימיר בליאק, מרכז עמדות אופוזיציה בוועדת הכספים, וחבר ועדת הכספים מסיעת יש עתיד. בליאק הדגיש כי לדעתו נפילת הממשלה לא רק שלא תשדר חוסר יציבות, אלא להיפך, היא תשפיע לטובה על המשק הישראלי. בליאק ציין בדבריו כי הוא חושש לעתיד הכלכלה הישראלית לאור המדיניות הכלכלית הממשלתית הנוכחית, "כשמסתכלים על התחזיות הכלכליות לשנת 2026 התמונה עדיין נראית אופטימית יחסית, עם צמיחה צפויה, אך לאחר מכן לקראת 2027 ו-2028 – אנו צפויים לראות דעיכה. אם הגירעון יעלה מעבר ל-3.2%, יחס החוב-תוצר ימשיך לעלות וזה יסכן את היציבות הכלכלית שלנו כמדינה, שמנסה להחזיק גם צמיחה גבוהה וגם הוצאות ביטחוניות כבדות. זאת מבלי לקחת בחשבון את יישום מסקנות ועדת נגל והרי אפילו נגיד בנק ישראל אמר בפירוש כי היכולת שלנו ליישם את ההמלצות תלויה בחוזק המשק. המשבר הכלכלי עשוי להתרגש עלינו בתוך חמש שנים, ואם לא נתעשת לא נצליח לשמור על רמת החיים שאנחנו מכירים. חוק הגיוס הוא לא רק סוגיה ביטחונית, הוא קשור ישירות לשילוב החרדים בשוק העבודה. שוק ההון הוא מנוע צמיחה חשוב. בשבועות האחרונים הוגשו לוועדת הכספים הקלות רגולטוריות ברישום חברות לבורסה – ואני רואה בזה תהליך חיובי. ובכל זאת, אם החוק לפיזור הכנסת אכן יעבור – סביר שנראה תגובה חיובית של השוק, פשוט כי יישלח מסר של שינוי כיוון פוליטי".
לדברי ח"כ בליאק, הכלכלה הישראלית נותרת איתנה וחזקה בעקבות החוסן של בעלי העסקים והמגזר העסקי, "אני נותן לממשלה ציון נכשל ולעסקים הישראליים ציון מצוין. דווקא במציאות כל כך מורכבת, המגזר העסקי הפגין אחריות, הסתגלות ועוצמה. מנגד, אנחנו לא עוסקים מספיק בבעיות היסוד של החברה הישראלית וכלכלת ישראל. חלק משמעותי מיוקר המחיה נובע מהמבנה של המערכת הפיננסית והבנקאית וזה תחום שדורש טיפול שורש. ככל שנעסוק בנושאים האלו בכנסת הבאה, כך נוכל להתחיל לתקן. אני מסתכל קדימה באופטימיות, זה ידרוש עבודה קשה, אבל אני מאמין שזה אפשרי ושנעשה את זה״.
בפורום עצמו השתתפו ראשי חברות פיננסיות, פירמות רואי חשבון ובכירי עורכי הדין העוסקים בשוק ההון והפיננסים בישראל. אשר דנו בנושאים אקטואליים וחיוו את דעתם על רבים מהנושאים הבוערים אשר נמצאים על שולחנם ועל שולחן מקבלי ההחלטות בישראל. בין היתר דיברו על אתגרים ופתרונות, והעלו לדיון נושאים כגון, התעוררות בשוק ההנפקות למרות אי-יציבות בשווקים, הגיוסים בהייטק, השקעות זרות, מגמות והשפעות מאקרו כלכליות בישראל והשפעתן על עסקאות על המשק הישראלי, השפעת המלחמה על מגמות קיימות במגזר העסקי, תוכניות המדינה לטווח בינוני-ארוך לצמיחה כלכלית, השפעת עומס המילואים על שוק העבודה ועוד.
לאן צועד תחום ההנפקות בשוק המקומי?
מיעוט ההנפקות והניסיון לנסות להבין לאן הולך התחום מייצר שיח ערני בשוק ההון הישראלי, ובאופן טבעי, גם בקרב עורכי דין העוסקים בשוק ההון ובמגזר הפיננסי. כך למשל, עו"ד מנחם גורמן, שותף בכיר במשרד שטיינמץ, הרינג, גורמן ושות, תיאר בפני באי הפורום מספר הנפקות שבהן ליווה המשרד את המשקיעים, כולל הנפקות בשנה האחרונה שבה הונפקו לראשונה בשוק ההון המקומי אגרות חוב מגובות משכנתא, "מדובר בהתפתחות מבורכת בשוק ההון בישראל. ההישג אף גדל לאור העובדה שאנחנו עדיין בתוך מלחמה, כאשר הנפקות אלה מתווספות לביצועים מדהימים יחסית של המשק אשר מהווה חזית חשובה נוספת שהינה חלק מהחוסן הלאומי שלנו". בנוסף סקר עו"ד גורמן התפתחות נוספת שאותה ליווה כיו"ר ועדת תאגידים של לשכת עורכי הדין, "ביום 30 במרץ הושלם תהליך חקיקה של תיקון לחוק החברות לעניין חברות ללא גרעין שליטה המטפל בממשל תאגידי של חברות מסוג זה המהוות כרבע מהערך של החברות הנסחרות בבורסה בישראל. תיקון החוק נותן מענה ומאסדר את הנושא אם כי ניתן היה לשפרו ולהתייחס בו גם לתיקונים הנדרשים בנושא תכנית התגמול וגיוון סוגי המניות הנסחרות".
עו"ד אמיר עסלי, ראש מחלקת שוק ההון במשרד ש. הורוביץ ושות׳, התייחס לנושא הנפקות ה IPO, "ניתוח הנפקות ה- IPO מתחילת השנה מציג תמונה מאתגרת: מתוך 9 חברות שהונפקו, 5 הן חברות אג"ח קיימות ואחת היא חברת בת של חברה ציבורית, כך שרק 3 הן הנפקות חדשות לגמרי שהשוק טרם הכיר. קיים גם קושי להשלים הנפקות ללא משקיעי עוגן ובשוויי ראוי. לחברות ששוקלות הנפקה וצורכות אשראי, מומלץ לבנות אסטרטגיית כניסה הדרגתית, כגון הנפקת "אג"ח תחילה" שיוצרת קילומטרז' מול השוק ומקצרת את ה- time-to-market להנפקת אקוויטי עתידית או הנפקה בהיקף מצומצם מהמתוכנן כדי להכניס את הרגל בדלת".
עו"ד אילן גרזי, שותף וראש מחלקת שוק ההון במשרד פרל כהן צדק לצר ברץ הסביר כי "לאור מיעוט ההנפקות בשוק הישראלי בשנים האחרונות, גיוסי הון בארה"ב הופכים לאלטרנטיבה ריאלית ומשמעותית עבור חברות ישראליות. האפשרויות מגוונות – רישום כפול, הכנסת פעילות לשלד ציבורי אמריקאי, או הנפקה ישירה – וכל אחת מהן פותחת דלתות לשוק ההון הגדול בעולם. תחומי פעילות שחברות ישראליות רבות עוסקות בהם, כמו ביומד ודיפנס, נהנים מביקושים משמעותיים בשוק ההון האמריקאי, וגם חברות ישראליות שכבר נסחרות בבורסה בתל אביב – ניצבות כיום בפני הזדמנות מהותית לבצע רישום כפול בארה"ב. רישום כפול יכול להרחיב את החשיפה הבינלאומית של החברה, להקל על גיוסי הון נוספים, ולהוות מנוף לשיתופי פעולה, לעסקאות ואף לאקזיטים. תהליך הרישום עצמו נחשב פשוט יחסית, ואורך לרוב 3–6 חודשים – ולכן כל דירקטוריון ראוי שיבחן את המהלך כחלק מאסטרטגיית הצמיחה שלו".
"החוסן הפיננסי" הזה גם אם הוא זמני – מעניק יציבות למערכת הבנקאית והעסקית"
כאמור, כלכלה יציבה ואיתנה היא צורך אסטרטגי חשוב במעלה. ללא עוצמה כלכלית סביר שישראל לא תוכל להישאר מעצמה אזורית, תוך מימון צרכי ביטחון קיומיים. המצב המאתגר אמנם מקשה על הכלכלה הישראלית, אך טומן בתוכו לא מעט הזדמנויות עסקיות ומהווה קרקע ליוזמות פיננסיות, "עם פרוץ המלחמה הלכו וגברו ההערכות כי אנחנו לקראת מחנק אשראי של עסקים: קושי בעמידה בהלוואות, פיגורים בתשלומים וביקוש גובר לאשראי. אלא שבפועל, זה לא קרה עד כה וגם לא קורה בימים אלו", אומר משה ידגר, מנכ"ל "לשכת האשראי לישראל", אשר דיבר על נושא האשראי בעקבות המצב במשק, "המדינה מזרימה כספים, יוזמת תכניות סיוע כמו זו של בנק ישראל בתחילת המלחמה, ובפועל שומרת על יציבות המשק. זה לא אומר שאין סיכון בכלל ושכל הדברים יציבים, אך "החוסן הפיננסי" הזה, גם אם הוא זמני – מעניק יציבות למערכת הבנקאית והעסקית".
אור ראובני - ראש חטיבת הייעוץ פירמת bdsk, ציין כיצד הגישה למידע פיננסי ישפיע באופן מהותי על עסקים קטנים ובינוניים, "אנחנו נמצאים בנקודה קריטית בתחום הגישה למידע פיננסי ובראשה מהלך הבנקאות הפתוחה בעולמות האשראי. למרות שהרגולציה בישראל מאפשרת כיום גישה למידע בנקאי, בפועל מרבית גופי האשראי עדיין אינם משלבים את המידע הזה בתהליכי העבודה והחיתום. ברגע שייפתר הפער הזה, ובשילוב כלים מבוססי AI, שגם הם מצריכים התאמות רגולטוריות - ניתן יהיה לחולל מהפכה של ממש בתחום החיתום לעסקים קטנים ובינוניים".
עדי נוב, מנכ"לית חברת ביטוח האשראי בסס"ח סיפקה סקירה על המצב הכלכלי והשלכותיו על מדינת ישראל, גם לטווח הרחוק יותר, "המשק הישראלי ממשיך לגלות חוסן בזמן מלחמה, אבל ההשלכות הכלכליות כאן כדי להישאר והן לא פשוטות. דווקא בתקופה כזו נדרשת מהחברות חשיבה אסטרטגית, מוכנות גבוהה ויכולת לראות את התמונה הגדולה, כי השוק לא מחכה למי שמתעורר מאוחר. היכולת של החברות לנווט נכון בין סיכונים להזדמנויות תלויה במידע איכותי שזורם לטובת קבלת החלטות מבוססות והיערכות קדימה, לא רק למה שמתרחש היום, אלא בעיקר למה שעשוי לקרות מחר".
עו"ד ארנון שגב, שותף במשרד ארנון שגב ושות׳ התייחס לתפקיד החשוב של בנק ישראל בתקופה הנוכחית. עו״ד שגב ציין כי באופן פרדוקסלי, מנוע הצמיחה של שוק ההון לשנת 2025 הוא בנק ישראל, "בעקבות ההחלטה להגביל מימון בנקאי למבצעי 20-80 בתחום הנדל״ן, ניכרת פעילות ערה מצד חברות בתחום הנדל״ן שמבקשות לגוון את מקורות האשראי ולגייס חוב באמצעות שוק ההון, לאחר שהמערכת הבנקאית מצמצמת את חשיפתה במגזר הנדל״ן. לצד כל זאת, הבנקים עצמם מוכרים תיקי הלוואות לגופים מוסדיים, לרבות באמצעות מגזרי אשראי מסוג CLN, וע״י כך, הבנקים מורידים את אותן ההלוואות מהbalance sheets".
עו"ד נמרוד ספיר, מנכ"ל איגוד בתי ההשקעות דיבר על הצורך שהמדינה תיתן לציבור כלים שיעמיקו את הידע הפיננסי של הציבור, "אני רוצה לגעת בנקודה שלטעמי מפוספסת בנוגע ליוקר המחייה. כשמדברים על ההתייקרויות מתמקדים בעיקר בעליית מחירי מוצרי המזון, שזו ודאי סוגיה חשובה שדורשת טיפול שורש, אבל לרכז רק שם את תשומת הלב זו טעות. יוקר המחייה שהציבור נושא ביום-יום קשור להתנהלות הפיננסית, בפרט כשרבע טריליון שקל של הציבור שוכבים ללא תנועה בחשבונות העו״ש, אינם מניבים תשואה ונשחקים תחת האינפלציה מדי יום. על המדינה לתת לציבור כלים להבין את הנושא באמצעות חינוך פיננסי ולעודד הסטת הכספים לאפיקים בהם הציבור יקבל ריבית ראויה. אם כספים אלו היו זוכים לתשואה דומה לריבית בנק ישראל, כפי שמעניקות הקרנות הכספיות לדוגמה, הרי שמדובר בתוספת של כ-10-11 מיליארד ש"ח למשקי הבית. רוצים לפתור את יוקר המחיה? זה השלב הראשון".
עו"ד רונן וינוגרד, שותף מייסד, וינוגרד ושות׳, אמר ש: ״בימים אלה חזרו קרנות אשראי פרטיות מקומיות לגייס קרנות חדשות בהיקפים של מיליארדי ש״ח - דבר שלא ראינו כמעט בשנתיים האחרונות. זה מראה שהמוסדיים חזרו להאמין בהעמדת אשראי תאגידי פרטי בשוק הישראלי אחרי תקופת קיפאון, ומראה שמעמידי האשראי המתוחכמים ביותר (הקרנות), חזרו להאמין ביכולת לייצר עסקאות איכותיות, שהן לא רק אשראי כנגד בטוחת נדל״ן אלא מימון תאגידי טהור.״
עו"ד דניאל ליפמן, שותף בכיר במחלקת שוק ההון במשרד שניצר גוטליב סאמט, התייחס לנושא ה'הזדמנות העסקית', "חוסר הוודאות לגבי מה נכנס בתחולת ההגדרה של "הזדמנות עסקית", יחד עם ריבוי ההליכים המשפטיים בטענה של ניצול הזדמנות עסקית, עלולים להוות השפעה שלילית על אופן קבלת ההחלטות של חברות. זה יקרה הן בהיבט של התמקדות בתחום פעילות כזה או אחר והן בהיבט של קבלת החלטות בביצוע עסקאות אשר אינן בהכרח תואמות את תחום הפעילות של החברה. כמו כן, הצורך בהתייעצות משפטית תכופה עלול להאט תהליכים עסקיים ולפגוע בגמישות ובמהירות התגובה לשוק".
עו"ד עופר ינקוביץ, ראש מחלקת תאגידים ושוק ההון במשרד 'וקסלר ברגמן' התייחס גם הוא לנושא, "בתי המשפט נמנעים מלהגדיר בצורה ברורה את הקווים המנחים לאיסור על ניצול הזדמנות עסקית, מחד גיסא, ומעלים את הרף ליישום מבחן ההסכמה בדרך של אישור עסקה חריגה עם בעל שליטה, מאידך גיסא. התוצאה עלולה להיות בעוכרי השוק. הגישה לפיה די, לכאורה, גם בקיומה של נקודת השקה בין תחומי פעילות שונים, על מנת שייקבע כי בעל השליטה ניצל הזדמנות עסקית של החברה, או לכל הפחות לאשר הגשתה של תביעה נגזרת, מייצרת עמימות וחוסר ודאות ברמה גבוהה. כך מגיעים למצב שבו מוגשת בקשה לאישור תביעה נגזרת בגין ביצוע עסקה לרכישת חברת תעופה על ידי בעל שליטה בחברת קמעונאות מזון, בנימוק שיש נקודות השקה בין שני סוגי הפעילויות, הואיל וכל אחת מהן מתבססת על התקשרות עם ספקים, קיומם של מערכי שיווק ומועדוני לקוחות וכד׳. מצד שני, בהיעדר תמריץ נראה לעין לבעלי המניות מהציבור, הסיכוי לקבל את תמיכתם לאישור הסכם תיחום פעילות עם בעל שליטה בחברה ציבורית קיימת נראה קלוש. עד להצטברות גוף הלכות פסוקות מוצק וברור דיו, פתרון אפשרי להקטנת חוסר הוודאות בקרב שני הצדדים הוא הכרה באפשרות לקביעת הסכם תיחום פעילות בלתי מוגבל בזמן שיגדיר באופן ברור את גבולות הגזרה לאורך זמן, במיוחד קודם ליציאה להנפקה ראשונה לציבור. כלי נוסף להקטנת ריבוי התדיינויות בנושא זה (ובתחום התאגידים בכלל) הינו הטלת הוצאות ריאליות על מגישי הליכי תביעות ייצוגיות ונגזרות, לכל הפחות במצבים מופרכים".
עו"ד אבי קבני, שותף מחלקת שוק ההון וניירות ערך ש. פרידמן, אברמזון ושות', התייחס להסדרי תיחום פעילות, "הסדרי תיחום פעילות נועדו לשרטט גבולות גזרה בין פעילות החברה לבין פעילות מותרת לנושאי משרה, וכאשר מדובר בבעלי שליטה, הם מובאים לאישור אחת לשלוש שנים. לדעתי ניתן לאשרם לתקופות ארוכות יותר, שכן פעילות חברה איננה משתנה דרמטית חדשות לבקרים. בנוסף, אני סבור כי מקום בו לא הוסדר תיחום פעילות, בית המשפט מחיל הגדרה מעט רחבה ל-"תחום הפעילות", וזו צריכה לכלול את פעילות הליבה של החברה והפעילות המתוכננת שלה בטווח הנראה לעין, ומנגד, לצמצם את תחולתה לעניין תחומי פעילות משיקים לאלו של החברה, למקרים חריגים בלבד".
ד"ר שאול חיון, שותף ב'מיתר עורכי דין' התמקד בנושא השליטה בחברות ציבוריות, "בכל הנוגע לסוגיית השליטה בחברות ציבוריות, השילוב בין עמימות נורמטיבית להשלכות מעשיות משמעותיות עשוי ליצור שדה מוקשים משפטי, במיוחד לאור תיקון 37 המוצע לחוק החברות. תיקון זה יביא לשינויים מהותיים בהרכב הדירקטוריון ובאופן מינוי הדירקטורים, ויוביל לדיכוטומיה בין שני סוגי ממשל תאגידי, על פי קיום או העדר שליטה בחברה. סוגיית השליטה, שהייתה תמיד נתונה לעמימות ולשיקול דעת, תציב אתגרים חדשים, שכן כל טעות או מחלוקת בקביעת קיום השליטה עלולה להשליך על תוקפן של פעולות הדירקטוריון".
עו"ד רון סלמה, שותף במשרד 'שבלת ושות' התייחס לנושא הבינה המלאכותית בחברות ציבוריות, "אימוץ מהיר של בינה מלאכותית בחברות ציבוריות טומן בחובו פוטנציאל משמעותי, אך גם סיכונים לא מבוטלים ככל ומדובר באימוץ הנוגע לליבה העסקית של החברה – החל מחשיפה להטיות אלגוריתמיות ופגיעות בסייבר, ועד לאתגרים בתחום הציות לרגולציה ושמירה על פרטיות. כאשר האימוץ נעשה ללא בקרה מספקת או הבנה עמוקה של הטכנולוגיה ומגבלותיה, הוא עלול להוביל להשלכות משפטיות, תדמיתיות ואף פיננסיות רחבות עבור החברה, וכפועל יוצא, ליצירת חשיפה עבור נושאי המשרה המכהנים בה".
אילו מגמות בולטות בתקופה הייחודית בה אנו נמצאים?
התקופה הנוכחית מייצרת לא מעט מגמות חדשות, או כאלה שכבר הכרנו ואשר עוברות שינוי בעצימותן, "משנת 2024 ניכרת מגמה של החמרת האכיפה מצד רשות ניירות ערך, הכוללת בין היתר הרחבת מעגל האחראים והאחריות, וכן אכיפת תחומים חדשים, שבעבר לא נאכפו", אמרה עו"ד רונית אייזן-אתגר, שותפה במחלקת שוק ההון, פישר ( FBC & CO.) אשר התייחסה למגמות עכשוויות באכיפה בשוק ההון הישראלי, "לצד זאת, יש יותר שיח של הרשות עם הגופים המפוקחים על ידה. מגמות אלו תואמות את מה שאנו רואים גם בשוק האמריקאי - אכיפה בלתי מתפשרת לצד הרחבת שיקול הדעת של הגופים העסקיים".
עו"ד ניר דאש, מנהל משותף של מחלקת חברות וניירות ערך במשרד הרצוג התייחס לשוק המיזוגים והרכישות, "ביחס לשוק המיזוגים והרכישות, לצערנו הפעילות של גופי ההשקעה הבינלאומיים בישראל ממשיכה להיות מצומצמת מאוד וזאת בהמשך למגמה שליוותה את השוק גם בשנת 2024. החולשה בשוק המיזוגים והרכישות הבינלאומיים היא חלק מטרנד עולמי שנובע במידה רבה מהקושי של קרנות ההשקעה להתאים את מודל הפעילות שלהן לסביבת הריבית הגבוהה, ובמידה מוגבלת, יותר קשור גם למצב בישראל. לשמחתנו, בחודשיים האחרונים אנחנו רואים מגמה של גידול בהיקפי הפעילות בכל הסקטורים, בדגש על data centers והאינטרנט ואנחנו מקווים שהמגמה הזו תמשך איתנו לתוך 2026. שוק ההנפקות בישראל מפגין עוצמה יחסית וזאת לצד ביצועי הייתר של הבורסה בתל אביב ביחס לבורסות בעולם בשנה האחרונה. אמנם חלק לא קטן מהנפקות ההון שתוכננו לחצי הראשון של שנת 2025 נדחו בשלב זה, אבל אנחנו רואים גיוסי חוב בהיקפים משמעותיים וזאת לצד גידול בהיקף ההנפקות של מכשירים מורכבים על ידי תאגידים פיננסיים, וזאת אפילו טרם השלמת חקיקת חוק האיגוח שנמצא לקראת השלמת תהליך החקיקה, ובתמיכה משמעותית של רשות ניירות ערך שנרתמה כדי לאפשר את פתיחת השוק הזה".
עו"ד שירי שחם, שותפה מובילה בתחומי החברות, מימון ושוק ההון במשרד ארנון, תדמור-לוי הסבירה מה הם המניעים העומדים מאחורי עסקאות M&A ברכישת חברת טכנולוגיה, "אנחנו עדים למעבר במניעים מאחורי עסקאות M&A. ברכישת חברת טכנולוגיה, הרוכש כבר לא מחפש לקנות רק טכנולוגיה, אלא רוצה לקנות יכולות AI שעשויות לשנות לחלוטין את המודל העסקי של החברה. גם ברכישת חברות לא טכנולוגיות, אנחנו כבר רואים שהשימוש בכלי AI, בין אם כאלו שפותחו ע"י החברה הנרכשת או כאלו ששייכים לצדדים שלישיים ובשימוש החברה הנרכשת, הוא חלק בלתי נפרד מתהליך בדיקת הנאותות. במציאות כזו הערכות השווי הופכות הרבה יותר מורכבות, כי הן צריכות לתמחר פוטנציאל עתידי לצד סיכונים עתידיים ואי וודאות רגולטורית. 2025 תהיה שנת מבחן. הרוכשים יצטרכו יכולת הערכה מתוחכמת יותר של נכסים דיגיטליים, והמוכרים יצטרכו להוכיח ערך בר-קיימא ולא רק הייפ טכנולוגי. מי שיצליח לנווט במורכבות הזאת יזכה ליתרון משמעותי".
עו"ד שיראל גוטמן עמירה, ראש מחלקת תאגידים, ניירות ערך ושוק ההון במשרד 'אגמון עם טולצ'ינסקי' התייחסה לתביעות נגזרות נגד בעלי שליטה ודירקטורים בחברות ציבוריות ופרטיות, "בשנים האחרונות ישנה מגמה מתגברת של תביעות נגזרות נגד בעלי שליטה ודירקטורים בחברות ציבוריות ופרטיות בטענה לניצול הזדמנות עסקית של חברה בידי בעל השליטה. אם בקסטרו, אאורה, רוטשטיין, חג'ג' ועוד. בית המשפט מרחיב את גבולות הגזרה בנוגע למה ייחשב להזדמנות עסקית של החברה, והתוצאה היא חשיפה הולכת וגוברת של בעלי שליטה המשמשים כדירקטורים, לקביעה כי הפרו חובות אמון. לצמצום החשיפה הכספית והפגיעה האפשרית במוניטין, טוב יעשו בעלי השליטה והחברות, אם יאמצו מנגנון תיחום פעילות בין החברה לבעל השליטה, שיקבל את אישור רוב בעלי המניות מקרב המיעוט לתקופה שיכולה להיות ארוכה משלוש שנים. מנגנון זה נותן לחברה ולבעל השליטה וודאות כפולה כי הוא קובע אילו תחומי פעילות יחשבו להזדמנות עסקית של החברה, וגם, כיצד בכל זאת מותר לבעל השליטה לפעול בהם, מבלי להידרש לחזור לאסיפת בעלי המניות".
עו"ד איה יופה, שותפה מנהלת וראש מחלקת שוק הון וחברות, גולדפרב גרוס זליגמן, דיברה על הפתיחה המחודשת של שוק ההון, "אחרי יותר משנה וחצי שאנחנו בתקופת מלחמה וקיפאון של השוק, אני מזהה מגמה של פתיחה מחודשת של שוק ההון. אומנם התמחורים לא מאוד גבוהים, חוסר הוודאות וסביבת הריבית הגבוהה עדיין באים לידי ביטוי, אבל השוק צמא להנפקות וזו אלטרנטיבה טובה לגיוסים.
מבחינת עסקאות – אני רואה התעוררות מאוד משמעותית. המגמה הזו באה משני כיוונים - מצד אחד אנחנו רואים היום הרבה עסקאות בשוק הפרטי, בעולמות מגוונים של תשתיות, תקשורת וגם חברות פרטיות שהרבה זמן ישבו וחיכו ועכשיו הבשילו ומתחילות להחליף ידיים. כיוון נוסף הן עסקאות כתוצר של אותם תמחורים נמוכים בבורסה וחברות שמתקשות לשרוד, שהובילו אותנו לגל של מכירת פעילות של חברות ציבוריות או הכנסת משקיעים בתמחורים נמוכים. אמנם הדבר שהשוק הכי רגיש אליו זה חוסר ודאות, אבל זה כמעט מרגיש כמו ימים כתיקונם. התרגלנו לחוסר הודאות, איתה אנחנו יודעים כבר לחיות, ומצד שני יש אופטימיות בסיסית, ציפייה חזקה שבסופו של דבר יהיה פה טוב, עליה בנוי השוק".
רו"ח שלומי ברטוב שותף ומנכל פאהן קנה יועצים GRANT THORNTON נגע בדבריו בסוגיית ההשקעות הזרות בישראל, "התמונה בנוגע להשקעות זרות בישראל מורכבת, אך אינה שלילית לחלוטין. בכל הקשור לעסקאות השקעה. משקיעים זרים רבים כבר מושקעים בטכנולוגיה הישראלית ואנחנו רואים המשך השקעות מצד אותם משקיעים. לגבי עסקאות מיזוגים ורכישות, חלק גדול מהמשקיעים הזרים נוקטים בגישה של "לשבת על הגדר". הם מצמצמים סיכונים וממתינים להתבהרות המצב הגיאופוליטי וליציבות רבה יותר. יחד עם זאת, חלק אחר של המשקיעים הזרים דווקא מחפש הזדמנויות במחירים אטרקטיביים. באופן כללי, תהליכי הרכישה, במיוחד בכל הקשור לאקזיטים, הפכו ארוכים ומורכבים יותר בשל דרישות בדיקת נאותות מעמיקות יותר, ופערי שווי בין מוכרים לקונים אשר מקשה על הגעה להסכמות בנוגע למחיר העסקה".
עו"ד רעות אלפיה, שותפה-מנהלת במשרד Sullivan & Worcester Tel-Aviv התייחסה לרישום וגיוס הון בבורסת ה Nasdaq, ״היות והשוק המשני בתל אביב לחברות אקוויטי בשווי שוק של עד חצי מיליארד שקל כמעט ואינו קיים, אנחנו רואים מעבר מתמשך של חברות ישראליות לרישום וגיוס הון בבורסת ה Nasdaq. הטרנד החם היום בNasdaq הוא בתחום הקריפטו וניהול נכסים דיגיטליים כאשר רק בחודש האחרון ליווינו חברות בגיוס של למעלה מחצי מיליארד דולר בנאסד״ק. אנו מקווים שהרגולציה בישראל בנושא תוסדר בקרוב ותייצר ודאות בשוק על מנת שגם הבורסה בתל אביב תוכל להיות פלטפורמה לחברות מסוג כזה, כחלק מהטרנד העולמי".
עו"ד איתן שמואלי, שותף וראש מחלקת שוק ההון במשרד ליפא מאיר ושות', אמר: "ההשלכות של פסקי הדין האחרונים בנושא ניצול הזדמנות עסקית, בענין חג'ג' ואטרקצי (אאורה) הן ברורות ומשמעותן לנו כעורכי דין המייעצים לחברות ציבוריות הינה אחת: יש להמליץ לנושאי משרה ובעלי שליטה בחברות ציבוריות, אשר מעוניינים לבצע פעילות עצמאית בתחום הפעילות של החברה או בתחומים משיקים לתחום הפעילות של החברה, או תחום שהחברה מתכוונת לפעול בו, להתקשר עם החברה בהסדר תיחום פעילות, שבו תוגדר היטב האפשרות של בעל השליטה או נושא המשרה לעסוק בתחומי פעילות באופן פרטי ותחומי פעילות שלא יוכלו לעסוק בהם אלא במסגרת החברה. הסכם כזה שמאושר אחת לשלוש שנים במנגנונים של אישור עסקה חריגה עם נושא משרה או בעל שליטה, מגדיל את הוודאות של נושא המשרה ושל הצבור בכל הקשור לפעילות של נושא המשרה ומונע התדיינות משפטיות מיותרות."
d&b – לדעת להחליט
