"ככל שהמציאות מאתגרת יותר, כך מתחדדת המוטיבציה ולתכנן את היום שאחרי"
חוסר הוודאות בתחום הנדל"ן, הקושי לגייס אנשי מקצוע והשלכות המלחמה לא פוגעים ביכולת של ענף האדריכלות להסתכל קדימה. לקראת פורום בכירות ובכירי ענף האדריכלות של Duns 100 מסבירים האדריכלים המובילים מדוע דווקא בתקופה כזו חשוב עוד יותר להקפיד על איכות, איך רפורמת "מורשה להיתר" משפיעה על הענף וכיצד שומרים על יציבות למרות אינספור שינויים
ענף האדריכלות הישראלי מתמודד כיום עם קושי לגייס כוח אדם, חוסר ודאות בתחום הנדל"ן שמחלחל גם אליו אך גם צורך גובר בתכנון איכותי, מוקפד ומורכב. לקראת פורום בכירות ובכירי ענף האדריכלות של Duns 100 הסבירו בכירי הענף מדוע האתגרים מייצרים הזדמנויות, מדוע נדרש להיות
ענף האדריכלות הישראלי ניצב כיום בין שני כוחות מנוגדים: מצד אחד האטה בשוק הנדל"ן, ריבית גבוהה ואי ודאות ביטחונית שמובילים יזמים לעצור פרויקטים חדשים, ומנגד ביקוש הולך וגובר לתכנון איכותי, מורכב וארוך טווח. דווקא בתקופה שבה השוק מתמודד עם ירידה במכירות ועם קושי לגייס כוח אדם מקצועי, משרדי האדריכלים הגדולים בישראל ממשיכים לתכנן קדימה ומזהים במציאות הנוכחית גם הזדמנות לחשב מסלול מחדש, לשפר תוכניות ולחזק את מעמד האדריכל בתהליך הייזום והרישוי.ברקע לכך עומדת גם רפורמת "מורשה להיתר", שמבטיחה לקצר את הבירוקרטיה ולהעביר סמכויות נרחבות יותר לאדריכלים, אך במקביל מטילה עליהם אחריות משפטית ומקצועית כבדה יותר. לקראת פורום בכירות ובכירי ענף האדריכלות של Duns 100 דיברנו עם כמה מהמובילים בענף על הסוגיות האקטואליות, האתגרים והפתרונות האפשריים.
לכתבה התראיינו גיא מילוסלבסקי, מנכ"ל ובעלים, מילוסלבסקי אדריכלים, גיל שנהב, מנכ"ל ובעלים, כנען שנהב אדריכלים, משה צור, אדריכל ומתכנן ערים, בעלים, COB ומתכנן ראשי, משה צור אדריכלים - בוני ערים, מוטי כסיף, שותף בכיר, D-BLK ברעלי לויצקי כסיף דה לה פונטיין אדריכלים ועדן בר, שותף, בעלים ומנכ"ל בבר לוי אדריכלים ומתכנני ערים.
השנה האחרונה הייתה מורכבת במיוחד לענף הנדל"ן. ההאטה במכירות, יחד עם התמשכות הלחימה בגזרות שונות והריבית הגבוהה, הובילו לעצירה בהתחלת פרויקטים חדשים מצד היזמים. כיצד המצב הזה משפיע על ענף האדריכלות?
גיא מילוסלבסקי: "השנה האחרונה אכן הייתה מורכבת מאוד עבור ענף הנדל"ן, אך דווקא בישראל, ככל שהמציאות נעשית מאתגרת יותר, כך מתחדדת המוטיבציה לחשוב קדימה ולתכנן את היום שאחרי. זו חלק מהמנטליות הישראלית, גם בתקופות של אי־ודאות, ממשיכים לפעול, לתכנן ולהניח תשתיות לעתיד. חשוב לזכור שעולם האדריכלות פועל בטווחי זמן ארוכים. רבים מהפרויקטים שאנו מקדמים כיום יבשילו רק בעוד חמש, שבע ולעיתים גם עשר שנים. לכן, האטה נקודתית במכירות אינה בהכרח עוצרת את התכנון האסטרטגי ארוך הטווח. דווקא בתקופות כאלה יש חשיבות גדולה לקידום תכנון איכותי, מדויק ומעמיק, שיאפשר לשוק להיות מוכן ליום שבו התנאים ישתנו. עם זאת, ההשפעה של המצב הביטחוני בהחלט מורגשת. בענף האדריכלות עובדים לא מעט אנשי מקצוע שנמצאים בשירות מילואים ממושך, והדבר מייצר אתגר ממשי בניהול כוח האדם, בלוחות הזמנים וברציפות העבודה. אצלנו, במילוסלבסקי אדריכלים, ההשפעה מורגשת גם בשל הפריסה הגיאוגרפית של המשרד. יש לנו סניפים בחיפה ובראש פינה, והמציאות בצפון, במיוחד בתקופת המלחמה מאתגרת. אנו מתמקדים ביכולת להמשיך לתכנן, לנהל ולשמור על רציפות מקצועית במציאות משתנה. בסופו של דבר, מי שעוסק באדריכלות בישראל חייב לדעת לפעול בתוך חוסר ודאות - ועדיין לחשוב עשר שנים קדימה".
גיל שנהב: "התקופה הנוכחית היא אתגר גדול, ובשבילנו אתגר הוא הזדמנות: כיצד לפתח שוק רדום, כיצד לפתות רוכשים להתעניין בדירות שלנו, כיצד לשפר תוכניות קיימות בתקופה שפתאום יש קצת זמן לחשוב ולחשב מסלול מחדש. בקיצור, תקופה סופר מעניינת".
משה צור: "לא הייתה אצלנו עצירה בתכנון הפרויקטים, אולי מאחר ואנחנו עוסקים בפרויקטים גדולים לטווח ארוך וכולנו אופטימיים לגבי הכלכלה הישראלית. דווקא בתקופה מאתגרת איכות הפתרונות התכנוניים (שלאו דווקא קשורים בעלויות ביצוע) מהווה משקל יותר גדול ונותנת ערך שווקי ויזמי".
מוטי כסיף: "אנחנו עדיין מתמודדים עם מה שמונח על שולחננו ועם פרויקטים חדשים שמגיעים למשרד גם בימים אלו. מדובר יותר בפרויקטים של מגורים, התחדשות עירונית או עירוב שימושים ופחות פרויקטים של בנייני משרדים חדשים".
עדן בר: "מדינת ישראל היא בגדר נס בכל הכיוונים ולכן גם בענף הנדל"ן. קשה לראות איך לא תקרה האטה בענף הבניה: פועלי הבניין (למשל אלפי עובדים מעזה), התייקרות חומרי הבניה, הריבית, היסוס הרוכשים לדירות, אי הוודאות וכו'. למרות זאת, היזם והקבלן הישראלי, מאמין בהתאוששות השוק ומשקיע בתכנון כדי להכין את המלאי של החברה ל'בום הבא', כי הנתונים הדמוגרפים שהיו לפני, לא השתנו והמדינה תכפיל את עצמה ב- 20 השנים הקרובות".
רפורמת מורשה להיתר מציגה הבטחה גדולה לקיצור הבירוקרטיה, אך יחד עם זאת, מעבירה אחריות משפטית אל משרדי האדריכלים. האם המהלך הזה הוא בשורה אמיתית לענף ולמיצוב מעמד האדריכל, או שמא מדובר בסיכון כלכלי ומקצועי שלא בהכרח משתלם?
גיא מילוסלבסקי: "רפורמת מורשה להיתר היא בעיניי מהלך חשוב, ואולי אפילו הכרחי, משום שהיא מציבה את האדריכל במקום שבו הוא צריך להיות: בלב תהליך התכנון והרישוי, כבעל הסמכות המקצועית וכמי שעל פיו יישק דבר.האדריכל הוא הגורם שאמון על התכנון הנכון, היפה, האחראי והמיטבי של הפרויקט. כל עוד הוא פועל במסגרת החוק, שיקול הדעת המקצועי צריך להיות בידיו. כל מה שהחוק מאפשר - ניתן לתכנן, לבדוק ולאשר. הרפורמה למעשה מחזירה לאדריכל את האחריות, אך גם את הסמכות. הוא לא רק מתכנן את הפרויקט, אלא גם נדרש לעמוד מאחוריו, לשאת באחריות מלאה ולהוביל את הדרך. זהו שינוי משמעותי במעמד המקצועי של האדריכל. לא עוד תלות מוחלטת בגורמים חיצוניים, אלא הכרה בכך שמשרדי אדריכלים מנוסים מחזיקים בידע, בכלים וביכולת להוביל תהליך רישוי מקצועי, אחראי ויעיל. עם זאת, כדי שהרפורמה תהיה באמת בשורה ולא תהפוך לסיכון כלכלי ומקצועי, חייבים להגדיר מחדש גם את מערכת היחסים בין היזמים לאדריכלים. כאשר האדריכל לוקח על עצמו אחריות רחבה ומשמעותית יותר, האחריות הזו חייבת לקבל ביטוי גם במבנה ההתקשרות, בלוחות הזמנים, בגבולות האחריות, בביטוחים, בסמכויות המקצועיות ובתגמול. לא ניתן לצפות מאדריכל לשאת באחריות משפטית, מקצועית וציבורית כבדה יותר, מבלי שהדבר יתורגם למערכת תגמול מדויקת והולמת. התפקיד החדש של מורשה להיתר אינו עוד שירות תכנוני רגיל, הוא כולל אחריות מערכתית על תהליך הרישוי כולו. לכן נדרש מודל התקשרות ברור, שמגדיר מה כלול בתהליך, מהי רמת האחריות שהאדריכל נוטל על עצמו, ומהו הכיסוי הכלכלי והביטוחי הנדרש לכך. אם הדבר לא יוסדר נכון, עלול להיווצר סביב הרפורמה “שוק” חדש של תמחור חסר, תחרות לא בריאה והעברת אחריות לא פרופורציונלית אל האדריכלים. מצב כזה עלול דווקא לערער את מעמד האדריכל, במקום לחזק אותו. כדי שהרפורמה תצליח, אסור להפוך את האחריות החדשה לעוד סעיף שנבלע בתוך שכר טרחה קיים. עליה להיות מתומחרת, מנוהלת ומוגדרת כמומחיות מקצועית בפני עצמה. כמו כן, לצד הסמכות מגיעה גם אחריות גדולה. מורשה להיתר שפועל באופן לא חוקי או לא אתי, כלפי העיר, הסביבה או הציבור, צריך לדעת שהוא חשוף לסנקציות משמעותיות - מקצועיות, משפטיות ומשמעתיות. דווקא משום כך, המהלך מחזק את היוקרה והאמינות של המקצוע. הוא מבחין בין מי שמחזיק בניסיון, בידע ובאחריות מקצועית אמיתית, לבין מי שאינו עומד בסטנדרט הנדרש. נכון שהרפורמה, בעיקר בכל הקשור למבנים מעל 42 מטרים, עדיין נמצאת בשלביה הראשונים. משרדים גדולים רבים נחשפו החל מינואר 26 לתהליך וברור שתידרש תקופת למידה וצבירת ניסיון. אבל בטווח הארוך מדובר בבשורה משמעותית מאוד לענף גם מבחינת יעילות, גם מבחינת חיסכון בזמן, וגם מבחינת ודאות תכנונית. היתרון הגדול הוא שכאשר קיים תיק מידע מורחב, וכאשר יש הסכמות מול הרשות המקומית במסגרת פורום מקצועי, שולחן עגול או תכנית בינוי התהליך יכול להתקדם קדימה באופן רציף, ללא גורמים שמעכבים אותו שלא לצורך. במצב כזה ניתן גם לקדם במקביל תוכניות לביצוע, מתוך ודאות גדולה יותר וללא עצירות מיותרות. מכאן גם המסר ליזמים: ככל שיקפידו לקדם תוכניות בניין עיר ברזולוציה גבוהה יותר, עם פתרונות בינוי מפורטים ומדויקים יותר, כך יגדל הסיכוי שניתן יהיה לקדם את ההיתר במסגרת רישוי עצמי בסבירות גבוהה. במקביל, על היזמים להבין שהמסלול הזה מחייב גם התקשרות מקצועית בוגרת יותר עם האדריכל - כזו שמכירה באחריות שהוא נושא, נותנת לו את הסמכות לפעול, ומתגמלת אותו בהתאם".
גיל שנהב: "אכן רפורמת המורשה להיתר היא חידוש הנושא עימו סיכונים וסיכויים כאחד. אחרי לבטים החלטנו לקפוץ למים והקמנו חברת רישוי עצמאית בשם היתר ישיר בע"מ. כמנכ"ל החבר מונה אדריכל אלון טל חנני , לשעבר יועץ ורפרנט בכיר במחלקת הרישוי של עיריית תל אביב. המטרה היא לחסוך 50% מזמן הוצאת היתר הבניה ולאפשר לנו לעסוק יותר באדריכלות ופחות ב ביורוקרטיה".
משה צור: "הנושא מאוד מורכב וטומן הבטחה גדולה יחד עם סיכונים גדולים. אין ספק שזה מחזק את מעמד האדריכל ומטיל עליו סיכונים גדולים וגם הוצאות גדולות. לכן הנושא מחייב התארגנות מוקפדת ויסודית. אנחנו מבצעים מאז ההכרזה מחקר מאוד מעמיק לאופן ההתארגנות כולל ליווי משפטי, פיקוח, תוספת גדולה מאוד לשכר הטרחה וכד'. אדריכלים 'שקופצים למים' ללא הנ"ל לוקחים סיכונים לא קטנים, להם וליזמים שלהם".
מוטי כסיף: "הרפורמה חשובה לא לשם מיצוב מעמד האדריכל אלא לשם קיצור הבירוקרטיה. אולם המתווה הקיים עדיין בחיתוליו ועשוי לעורר בעיות לאור העובדה שניצלו את כישורי האדריכל להוצאת היתר ובאותה הזדמנות הפכו אותו לאחראי על הוצאת תעודת הגמר. נושא זה שייך באופן מוחלט לפיקוח ואין להטילו על האדריכל. חייבת להיות הפרדה מוחלטת".
עדן בר: בשורת הרישוי העצמי היא ברמה של נכס לאומי. כמו כל מהפכה, היא נמצאת בחיתוליה ולכן יהיו עוד צירי לידה ועדכונים בתהליך. עם הזמן תיווצר מערכת סינכרון בין האדריכל לרשות המקומית בתוך התהליך, על מנת לטייב ולמצוא את שביל התכנון הנכון. הפור נפל".
ענף האדריכלות נמצא במלכוד: עם השנים צבר הפרויקטים הולך וגדל אך המחסור בכוח אדם איכותי מגביל את היכולת לבצע אותם. מהו לדעתך הפתרון האפקטיבי ביותר למצוקת כוח האדם?
גיא מילוסלבסקי: "המחסור בכוח אדם בענף האדריכלות נובע במידה רבה דווקא מהעלייה המשמעותית בביקוש. בשנים האחרונות אנחנו רואים גידול דרמטי בהיקף התכנון בישראל. המשמעות היא שהשוק זקוק ליותר אדריכלים, ליותר יכולות מקצועיות וליותר כוח אדם איכותי שיידע להתמודד עם פרויקטים מורכבים, רחבי היקף וארוכי טווח. במקביל, אנחנו רואים מגמה חיובית של פתיחת פקולטות ומסלולי לימוד חדשים לאדריכלות. בעינינו, זו התפתחות חשובה שעושה טוב למקצוע. היא מרחיבה את מעגל המצטרפים לענף, הופכת את האדריכלות לאטרקטיבית יותר עבור הדור הצעיר, ומחזקת את המעמד של המקצוע כולו. ככל שהביקוש לאדריכלים עולה, כך גם עולה ההכרה בערך שלהם ובהתאם לכך גם הצורך בתגמול הולם יותר, בתנאי עבודה טובים יותר ובהשקעה גבוהה יותר בפיתוח מקצועי. אנחנו מרגישים שהמגמה הזו כבר משפיעה על איכות כוח האדם. הדור החדש שמגיע לענף מביא איתו יכולות חדשות, גישה פתוחה יותר לטכנולוגיה, חשיבה רב־תחומית ורצון להשתלב בפרויקטים משמעותיים. גם הבינה המלאכותית משתלבת בתוך התהליך הזה. אנחנו משתמשים בכלי AI בעיקר במקומות שבהם ניתן לייעל משימות שאינן דורשות את ליבת החשיבה האדריכלית. כלומר, במקומות שבהם אין צורך בשיקול דעת תכנוני עמוק, ביצירתיות או בהבנה מרחבית מורכבת. במובן הזה, הבינה המלאכותית אינה מחליפה את האדריכל, אלא מאפשרת לו להתפנות לעבודה החשובה באמת: חשיבה, תכנון, יצירה, פתרון בעיות וקבלת החלטות מקצועיות. בנוסף, נוצר כיום דור חדש של אדריכלים שיודע לעבוד באופן טבעי עם כלי בינה מלאכותית, אוטומציה וכלים דיגיטליים מתקדמים כחלק מתהליך התכנון. עבור הדור הצעיר זו הזדמנות גדולה. מי שישכיל להמציא את עצמו מחדש, ולשלב בין חשיבה תכנונית איכותית לבין יכולות טכנולוגיות מתקדמות, ימצא את עצמו בלב הביקוש העתידי של הענף. בסופו של דבר, הפתרון למצוקת כוח האדם אינו רק הגדלת מספר האדריכלים, אלא חיזוק המקצוע כולו: הפיכתו לאטרקטיבי יותר, מתגמל יותר, טכנולוגי יותר ובעל ערך גבוה יותר עבור היזמים, הרשויות והחברה כולה".
גיל שנהב: "כשקשה לגייס עובדים איכותיים אנחנו מוגבלים בכמות הפרויקטים שאנחנו יכולים לקבל על עצמנו. זה מחייב אותנו לבחור בקפידה אילו פרויקטים מתאימים, נכונים או מדויקים עבורנו. אם אין לי צוות איכותי מתאים, לא אקח על עצמי את הפרויקט. זו אחריות רבה כלפי הלקוח ואנחנו לוקחים אותה ברצינות רבה".
משה צור: "בעיקרון האיכות האדריכלית שאנחנו מייצרים ומקדמים, מושכת אלינו אדריכלים איכותיים וכאלה שבראש מעייניהם קודם כל להיות שותפים ליצירת פרויקטים מרתקים ופורצי דרך.
יחד עם זה הפתרון האמיתי הוא גם להעלאת שכר הטרחה של התכנון, כדי לאפשר למשרדים לתגמל יותר את האדריכלים השכירים".
מוטי כסיף: "הפתרון נמצא במספר מישורים. במישור החינוכי נדרשת הגדלת מספר הבוגרים, שימוש במיקור חוץ, כולל בין-לאומי, שימוש בכלים מתקדמים כמו AI".
עדן בר: "זה נכון שיש מחסור בכוח אדם מנוסה, אך הדור הצעיר, שהולך למקצוע המדהים שלנו, איכותי. עם סבלנות והכשרה משרדית נכונה, צומחים מתוך המשרד אדריכלים מובילים. כמו כן, ההתפתחות הדוהרת של ה- AI , מאפשרת קיצור מלאכות סיזיפיות ונותן דרור לתכנון. עם יחס טוב ואנושי, המשרד מצמיח דור המשך איכותי".
