יועמ"שית הכנסת מזהירה: חוק הפטור ממעצרים לתלמידי ישיבות פגום ועלול להיפסל
עו"ד שגית אפיק אמרה בוועדת החוץ והביטחון ש"להמיר את חוק הגיוס בחקיקת מעצרים זה פגם בהליך שעלול להביא לאי תקינותו המלאה". משמעות הדברים: נוסף להערכה הרווחת שבג"ץ יפסול את החוק בגלל תוכנו, הוא צפוי להיפסל גם בשל הניסיון להעביר אותו על הפלטפורמה של חוק ההשתמטות
"להמיר את חוק הגיוס בחקיקת מעצרים זה פגם בהליך שעלול להביא לאי תקינותו המלאה", כך לדברי היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק. "הנוסח שגובש לאחר 86 ישיבות, הוחלף למעשה בהסדר אחר לחלוטין, שכמעט שאינו מתיישב עם התכליות של הצעת החוק המקורית. הדבר פוגע בתקינות הליך החקיקה", הוסיפה.
אפיק אמרה את הדברים בדיון השני בנושא חוק הפטור ממעצרים לתלמידי הישיבות שנערך היום בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת. משמעות הדבר שמעבר להנחה שבג"ץ יפסול את החוק כיוון שהוא מנוגד לכל פסיקותיו נגד ההשתמטות, נוסף גם פגם תהליכי קשה. חוות הדעת של אפיק על אי תקינות ההליך בו הועבר חוק מס דירה שלישית בוועדת הכספים הביאה ב-2017 לפעם הראשונה בו פסל בג"ץ חוק בשל הליך לא תקין.
הצעת חוק הפטור ממעצרים משתמשת בפלטפורמה של חוק ההשתמטות שנדון בוועדה 86 ישיבות אבל מציעה חוק אחר לגמרי. על פי הצעת החוק, תלמידי הישיבות יקבלו פטור ממעצרים למשך שלושה חודשים ויוקם מנגנון פיקוח לוודא שהם באמת לומדים בישיבות. למרות שהוא מוגבל לשלושה חודשים החוק כתוב כך שהוא יוצר מנגנון שיוכל לפעול לאורך זמן. הוא מגיע בחבילה יחד עם חוק יסוד: לימוד התורה, המקודם בוועדת הכנסת. ביחד הם חלק מהדיל תמורת תמיכת המפלגות החרדיות בחוקי הקואליציה, דוגמת חוק פיצול היועמ"שית.
חוות דעת של היועצת המשפטית לוועדת החוץ והביטחון, מירי פרנקל-שור, שיצאה לקראת הישיבה, קובעת שהצעת חוק הפטור ממעצרים לתלמידי ישיבות "מנסה לייצר מסלול עוקף שנועד לייתר את הצורך בהסדר חקיקתי כולל להסדרת מעמדם של תלמידי הישיבות". לדבריה, מדובר ב"הצעת חוק שהיא 'מיני חוק גיוס'".
אפיק הסבירה שיש מקרים שבהם מדובר בנוסח חדש של אותה הצעת חוק, ויש מקרים כמו חוק הפטור ממעצרים שבהם מדובר למעשה בהסדר אחר לגמרי. לדבריה, "ייתכן שהממשלה סבורה שנכון לתת מענה לשינויי המציאות. אולם הדרך לתת מענה לבעיות אלה היא באמצעות הצעת חוק לאותו עניין". לדבריה, אם מכניסים הסדר אחר לחלוטין מזה שהיה קודם, שעושה דבר אחר לגמרי, גם אם הוא שואב רכיבים מסוימים מהנוסח הקודם, הדבר פוגע בתקינות הליך החקיקה.
אפיק הוסיפה כי "הדבר קשור גם למהות משום שכאשר הכנסת מחליטה לקבוע הסדר מסוים, אי אפשר לומר: "הכנסת תסדיר רק חלק מהנושא, ואת הסנקציות ממילא קבע בית המשפט והן יישארו כפי שהן". לדבריה, הכנסת אינה פועלת כך. אם הוועדה מחליטה לקדם את ההסדר הזה, עליו להיות הסדר שלם ומלא.
עוד אמרה כי מעבר לקשיים ביחס להליך החקיקה, מוטלת על הוועדה חובה לקבל את מלוא הנתונים המבססים את אותו צורך שמובא בהצעה, וכי הוועדה צריכה להשתכנע שקיים צורך ממשי בתכלית החדשה, שיש הכרח במתן מענה מיידי, ושקיימת לכך תשתית עובדתית מספקת. אפיק הבהירה את הבעייתיות של מנגנוני הפיקוח המוצעים. "לאורך השנים נטען שאין מנגנוני אכיפה ופיקוח יעילים. למצוא בתוך שלושה חודשים, במסגרת הוראת שעה, מנגנוני אכיפה שלא הצליחו למצוא במשך עשר שנים, נראה אתגר קשה".
