קיבוץ חניתה הגיע לפשרה עם הקרן הסינית: יקבל 6 מיליון דולר וייפרד ממפעל העדשות שלו
ארבעה חודשים לאחר שתבע 11 מיליון דולר, הגיע הקיבוץ להסדר עם קרן Ballet Vision הסינית המחזיקה בשליטה (80%) בעדשות חניתה. הקרן תרכוש את יתרת המניות שבידי הקיבוץ ותהפוך לבעלים היחידים של המפעל
חברי קיבוץ חניתה שבגבול הצפון יקבלו כ־6 מיליון דולר מבעלת השליטה (80%) בעדשות חניתה, קרן Ballet Vision הסינית, והמפעל יעבור לבעלותה המלאה של הקרן. כך עולה מהסדר פשרה שהוגש לאחרונה לבית המשפט בסכסוך שפרץ בין הצדדים.
חברי הקיבוץ תבעו מהקרן הסינית לפני 4 חודשים 11 מיליון דולר, בטענה שהיא סירבה לממש את האופציה לרכוש את יתרת מניותיהם במפעל כפי שנקבע בהסכמות בין הצדדים. במכתב תגובה מטעם הקרן הסינית לבקשה למימוש האופציה, שצורף אז לתביעה, טענה בעלת השליטה הסינית בין היתר כי "מאז פרוץ הלחימה בישראל, ממשלת סין סיווגה את ישראל כאזור בסיכון גבוה (קטגוריה אדומה), והטילה איסור על כל השקעה סינית חדשה במדינה. כל עוד מגבלה זו עומדת בעינה, אין כל אפשרות תפעולית ממשית לממש את האופציה". כאמור, לאחר מו"מ בין הצדדים, והפשרה על הסכום, הודיעו הצדדים כי כל צד יסלק את טענותיו.
קיבוץ חניתה מכר בשנת 2021 לקרן הסינית כ־80% במפעל, המתמחה בייצור עדשות תוך עיניות לצרכים רפואיים, בתמורה ל־35 מיליון דולר (25 מיליון דולר לחברי הקיבוץ, ו־10 מיליון דולר נוספים שהוזרמו למפעל). במסגרת מערכת ההסכמים, הקרן הסינית נתנה לחברי הקיבוץ, שנותרו בעלי מניות מיעוט במפעל, אופציה לחייב אותה לרכוש את יתרת המניות בכ־9.5 מיליון דולר, השווים במונחים של היום כ־11 מיליון דולר, וזאת עד תחילת דצמבר 2025 - כך נטען בתביעה.
"בחודש דצמבר האחרון", נטען בתביעת הקיבוץ, "הודיעו התובעים לרוכשת על מימוש האופציה שניתנה להם בהסכם המכר. התובעים זקוקים מאוד לכספים בעקבות מלחמת חרבות ברזל'. קיבוץ חניתה, הממוקם סמוך מאוד לגבול, חווה שנתיים קשות ביותר והכספים נדרשים לו ולחברי הקיבוץ לצורך שיקום. הדברים נכונים במיוחד לחברי הקיבוץ המבוגרים, שעיכוב בקבלת הכספים יפגע בהם במיוחד".
לגבי הסיבות לרצונו של הקיבוץ למכור את יתרת המניות לקרן הסינית נכתב כי "המפעל מנוהל בשנים האחרונות באופן מלא על ידי הרוכשת והתובעים אינם מעורבים ואף ממודרים מהניהול". בקיבוץ הוסיפו כי "דירקטוריון החברה לא מתכנס, והמפעל מנוהל באופן ריכוזי על ידי נציג הרוכשת. בנסיבות אלה התובעים הגיעו למסקנה כי המשך אחזקתם במניות המפעל היא ריקה מתוכן ואין בה טעם".
