השמש קופחת? אז אל תצאו החוצה: המדינה מוותרת על צל
רק 0.25% מהרחובות בישראל נהנים מצל של עצים, ומדי שנה נכרתים כ־90 אלף עצים, מחציתם לצורכי בנייה ותשתית. אבל המדינה לא אוכפת את החוק שמחייב יזמים לנטוע עצים במקום אלה שנכרתו, והאוצר גם מסרב להשית עליהם היטל הצללה, שלפי תחשיב של משרד החקלאות אמור להגיע ל־280 מיליון שקל בשנה
גל חום רודף גל חום, המרחב הציבורי ננטש לטובת המזגן, והשמש הקופחת מטגנת את האספלט והמדרכות. דו”ח מבקר המדינה, שפורסם בשבוע שעבר, מספק תימוכין לחומרת המצב: כ–90% מהשטח העירוני בישראל נעדר צל, רק 0.25% מהרחובות נהנים מחופת עצים, וידה של המדינה קלה על אישורי הכריתה — כ־90 אלף עצים נכרתים מדי שנה. מ־2014 עד 2023 תועדו כריתות של כ־760 אלף עצים, וזו הערכת חסר שכן כריתות רבות אין מתועדות).
לפחות כמחצית מהכריתות נועדה לצורכי בנייה ותשתיות, אלא שהמדינה מותירה את האזרחים מופקרים אל מול המרחב החשוף ולא טורחת לאכוף את החוק המחייב יזמים לנטוע עצים במקום אלה שנכרתו. התוצאה היא אישורים מרובים לכריתות, מרחב ללא צל ורווח ענק ליזמים שלא נוטעים ומרוויחים הון עתק, ללא כל סנקציה או אכיפה. זאת אף שמרבית החברות הכורתות הן חברות ממשלתיות.
עוד לפי מבקר המדינה, העצים החדשים שכבר ניטעים במקום אלו שנכרתו קטנים מאוד, ומספרם נמוך בהרבה מהתוכניות ומההבטחות של גופים ממשלתיים כמו רכבת ישראל, משרד הביטחון, מקורות, חברת החשמל ועוד.
הכלים לשיפור המצב נמצאים בידי המדינה, אולם מבדיקת כלכליסט עולה כי הם רחוקים מיישום. התוכנית לקירור עירוני באמצעות שתילת עצים על ידי המדינה לא יוצאת לפועל מפני שהממשלה לא מתקצבת אותה, ומפני שתקנות שהוצגו ב־2022 כתנאי ליישום התוכנית אינן נחקקות בשל התנגדות האוצר.
במשרד החקלאות דורשים לקבוע כי על כל כריתה שאין בעקבותיה נטיעה חדשה יועבר לקופת המדינה היטל פיצוי שישמש לנטיעת עצים בערים. מתחשיב שערך משרד החקלאות עולה כי הממוצע השנתי של ערך חלופי לעצים שיזמים כורתים עומד על 281 מיליון שקל בממוצע. במילים אחרות, כסף שנלקח מהציבור לא מוחזר אליו.
התקנות בנושא מתעכבות במשרד האוצר כבר יותר משנה. לפי גורמים המעורים בפרטים, במשרד האוצר סבורים כי אם ייאלצו היזמים לפצות עבור הכריתות המסיביות, מחירי הדירות יעלו. כמו כן הם מתנגדים נחרצות להשית תשלום על החברות הממשלתיות, למרות הפגיעה בציבור.
בינתיים המצב בשטח מחמיר. חלק מהעיריות גבו תשלום לאורך השנים או דרשו מהיזמים לשלם להן כדי שהן יטעו עצים, בדיוק כפי שמבקש משרד החקלאות לעגן בחוק. אולם נגד עיריית פתח תקווה הוגשה תביעה בנושא, ולנוכח זאת הייעוץ המשפטי לממשלה העביר חוות דעת בנושא וקבע כי הגבייה אסורה, עד להתקנת תקנות בנושא.
עד כמה משמעותית תהיה התייקרות פרויקטי הבנייה, אם בכלל? לפי בדיקה שנעשתה במשרד החקלאות, בזמן שהתושבים ייהנו מצל, הסיכון הבריאותי שמשית עליהם החום הכבד יופחת, ואיכות חייהם תשתפר בזכות הסביבה הירוקה — אותו “ייקור” לא יגיע אפילו לסכום של 3,500 שקל לדירה.
משרד החקלאות אינו היחיד שערך חישוב בנושא. לפי מחשבון שפיתח ארגון אדם טבע ודין, אם ייקבע בהצעת חוק כי כל תוכנית בנייה חדשה תכלול תכנון להצללה של לפחות 50% מהמרחב הציבורי הכלול בה או תחויב בהיטל הצללה למימון הצללה במקומות אחרים בעיר, העלות לדירת 4־5 חדרים תהיה שולית: 2,500 שקל בממוצע, וההשפעה על עלות הבנייה ליזם היא תוספת ממוצעת של כ־0.22% בלבד למ"ר.
אם וכאשר תצליח הממשלה להתגבר על התנגדות האוצר ולהתקין את התקנות המדוברות, במשרד החקלאות מבקשים להעמיד את הסכומים שיצברו ליישום החלטת הממשלה לקירור הערים באמצעות עצים, החלטה שלא מיושמת מינואר 2022 בשל היעדר מקור תקציבי. הסכום המינימלי שנדרש ליישום החלטת הממשלה הוא 150 מיליון שקל לטובת נטיעת היער העירוני, בחישוב של 250 רשויות מקומיות בישראל, ובהתחשב בעלות נטיעה איכותית של עץ בודד שנאמדת במינימום 5,000 שקל לכל עץ.
בעוד במשרד האוצר החליטו לשכב על הגדר לטובת היזמים והחברות הממשלתיות, מחקרים רבים לאורך השנים הצביעו על התועלת של צל למחירי הנכסים. כך למשל מחקרי עבר בארצות הברית וסקירות מטא־אנליטיות העריכו כי עצים מוסיפים כ־6% לערך הנכס, ובמקרים מסוימים מגיעים גם ל־15%. כמו כן מחקר שהתבצע במוסד טינברגן ופורסם ב־Econstor הראה שכריתת עץ בטווח של 75 מטר מהנכס גרמה לירידת ערך של 1.19% ממחיר הבית, כ־4,300-5,300 יורו לבית בממוצע.
גם בישראל נערכו מחקרים. מחקר של מכללת תל חי ומשרדי הבריאות והשיכון מצא שניתן לכמת את עלויות הצל במונחים של חיסכון בבריאות למשק הישראלי. הצללה מסייעת במניעת סרטן, תורמת להליכתיות וסופחת מזהמי אוויר הגורמים לתחלואה ותמותה כשהם נפלטים בערים מכלי רכב, למשל. מדובר בתשואה של עשרות אחוזים בשנה למשק.
גם סקר שנערך במאי האחרון על ידי מינהל התכנון תומך בהשקעה בעצים. על פי הסקר, ככל שסביבת המגורים העירונית ירוקה יותר, כך התושבים שומרים יותר על הרכוש הציבורי, ערך הנכסים עולה, יש פחות מעשי ונדליזם ויותר שמירה על ניקיון הרחובות. עוד נמצא כי הציבור מדרג במקום הראשון עצים כפרמטר עיקרי בבחירת מקום לגור בו.
הפער בין הטמפרטורה הנחווית בשטחים מוצלים לעומת שטחים לא מוצלים במרחב העירוני נע בין 5 ל־15 מעלות בחודשי הקיץ. המשמעות פשוטה: השקעה במרחב עירוני מוצל יכולה להציל חיי אדם, לשפר את איכות החיים להעלות את מחירי הנכסים ואף לקדם מסחר ברחוב, שכן הליכה בנוחות אקלימית תאפשר לרבים יותר לשהות במרחב הציבורי.
משבר האקלים מחייב דחיפה משמעותית לשינוי. גלי החום הופכים תדירים, עוצמתיים וממושכים יותר בישראל ובעולם, וטומנים סיכונים רבים. לפי הערכה של חוקרים מאימפריאל קולג’ בלונדון, בגל החום שפקד בתחילת יולי את אירופה הוביל מתו 2,300 בני אדם. החוקרים ייחסו כ־1,500 מקרי מוות ישירות לשינויי האקלים, שלטענתם הפכו את גל החום לקטלני במיוחד. המחקר התמקד בערים כמו לונדון, מדריד, ברצלונה ומילאנו, שבהן, לפי ההערכות, הובילה התחממות כדור הארץ לעלייה של עד 4 מעלות צלזיוס בגל החום האחרון.
ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "תקנות היערות מסדירות סוגיות נרחבות באופן בקשת אישורי כריתה ובעבודת פקידי היערות. בין סוגיות אלו מוסדרת גם סוגיית היטל הכריתה. משרד האוצר ומשרד החקלאות בדיונים על תוכן התקנות".
