קרעי מסייע לערוץ 14 ומקדם את "חוק התקשורת", בלי להתייעץ עם הרגולטור
שר התקשורת ביקש מוועדת השרים לחקיקה לאשר היום שוב את החוק שמאפשר הטבות כלכליות לערוצים הזעירים, אחרי שהצעתו הקודמת היתה מחוררת. הדרג המקצועי במשרד המשפטים מתנגד להעלאת החוק בכנסת לפני שתושלם ההתייעצות עם רשות האסדרה
שר התקשורת שלמה קרעי ביקש מוועדת השרים לחקיקה לאשר היום פעם נוספת את "חוק התקשורת", בניגוד לעמדת הדרגים המקצועיים במשרד המשפטים. הדרגים המקצועיים מתנגדים להגשת החוק לכנסת בטרם השלמת ההתייעצויות המתחייבת עם רשות האסדרה לשם בחינת השלכותיו.
אם הצעת החוק לא תאושר בקריאה הראשונה עד 15 ביוני במליאת הכנסת, יפוגו ההטבות הכלכליות לערוצים הזעירים, ובראשם ערוץ 14. בכנסת תוהים אם מסיבה זו, ולנוכח העובדה שהחוק לפיזור הכנסת צפוי לעלות להצבעה בקריאה הטרומית השבוע ביום רביעי, עשוי קרעי לבקש להעלות מחר את "חוק התקשורת" להצבעה בקריאה הראשונה בכנסת.
"חוק התקשורת" אושר על ידי ועדת השרים לחקיקה ב־18 במאי השנה. הוועדה הסמיכה את שר התקשורת לבצע שינויי נוסח לאחר ליבון הסוגיות שבמחלוקת עם משרד המשפטים. משרד התקשורת התבקש להגיש נתונים כלכליים לרשות האסדרה על השלכות החוק, וכן להיוועץ עימה בנוגע להשלכותיו השונות. לרשות האסדרה יש לוח זמנים קבוע למסירת תשובה, וזה עשוי לארוך מספר חודשים. אלא שחוות הדעת הכלכלית גובשה רק באחרונה, והיוועצות עם רשות האסדרה לא הושלמה. מסיבה זו ומסיבות אחרות של התנגדות לכמה מסעיפי החוק (כמו ביטול ההפרדה בערוצים המסחריים בין חברת החדשות לחברה המשדרת) משרד המשפטים מתנגד להעלאתה של הצעת החוק לאישור הכנסת.
1 צפייה בגלריה
מאיר לוין, המשנה ליועמ"שית. "חשש ממשי מפגיעה חמורה בתפקודה התקין של התקשורת החופשית"
(צילום: סיני דוד)
במשרד המשפטים סבורים שההיוועצות עם רשות האסדרה צריכה להסתיים לפני אישור החוק בקריאה הראשונה, ועל כן מסרבים לרשום את החוק ברשומות, כלומר בספר החוקים של המדינה, המפורסם על ידי משרד המשפטים. במשרד המשפטים מזהירים כי ברגע ש"חוק התקשורת" יתקבל בקריאה הראשונה אזי הרכבת יוצאת מהתחנה, והכנסת תוכל לקדם את החוק גם אם לא התקבלו כל האישורים מרשות ההסדרה.
במכתב ששיגר בסוף השבוע קרעי אל ועדת השרים לחקיקה נכתב כי "בוצעו שינויי נוסח תוך עדכון שוטף של משרד המשפטים, אך מכיוון שלא זכינו מצידם לשיתוף פעולה בלשון המעטה, ולאחר שלושה שבועות מאישור הוועדה, נבקש מהוועדה לאשרר את החלטתה הקודמת כפי שבאה לידי ביטוי בנוסח הסופי".
קרעי הוסיף כי "הליך הייוועצות עם רשות האסדרה נמצא בעיצומו, ואנו מתכוונים להשלימו לפני ההצבעה בקריאה הראשונה". עוד כתב כי "חוסר שיתוף הפעולה של משרד המשפטים מתבטא גם בשימוש לרעה בכלי הטכני של ההכנה לקריאה הראשונה במחלקת "רשומות", וכי עד היום לא קיבלו במזכירות הממשלה את מספר הרשומה ואת "החוברת הכחולה" (נוסח הצעת החוק הממשלתית - צ.ז) להנחה על שולחן הכנסת".
בעצרת הימין שנערכה ביום חמישי בערב מול בית המשפט העליון בירושלים בהשתתפות אלפי אנשים קרא קרעי "לא לשלטון המיעוט המשפטי, לא לשלטון הפקידים, לא להנדסת המציאות ולא לרמיסת רצון העם. השלטון בדמוקרטיה לא נבחר באולמות בג"ץ. הוא נבחר בקלפי ואת הקלפי הזו הם מנסים לרוקן בשביל לרוקן את תוכן הזהות היהודית שלנו. הריבונות שייכת לאזרח ולא לפקיד. לא ניתן להם להפוך את היוצרות".
המשנה ליועמ"שית מאיר לוין שיגר בחודש שעבר חוות דעת, שלפיה "אם תקודם ההצעה במתכונתה הנוכחית ישנו חשש ממשי שתיגרם פגיעה חמורה בתפקודה התקין של התקשורת החופשית בישראל, באפשרותם של גופי השידורים למלא את תפקידם בחברה דמוקרטית וכן חשש ממשי לפגיעה חמורה בחופש הביטוי והעיתונות, שהם חלק בלתי נפרד מצביונה הדמוקרטי של מדינת ישראל".
היועמ"שית גם הביעה ביקורת נגד ההליך שבו פועל קרעי לאשר את החוק שמתיימר לעדכן רגולציה מיושנת. לטענתה, קרעי העביר (בחודש שעבר לוועדת השרים לחקיקה - צ"ז) את הצעת החוק בשלב מוקדם יחסית אף שתהליכי העבודה מול משרד המשפטים טרם הושלמו. עוד נטען כי הצעת החוק כוללת 107 עמודים אך ללא דברי הסבר.
היועמשית אמנם מצדדת בסגירת הרשות השנייה ומועצת הכבלים והקמת גוף אחד במקומם, אבל היא חוששת ממעורבות פוליטית במועצה המפקחת על השידורים, שתפגע בעצמאותם של כלי התקשורת. בתזכיר החוק יש שורה של מנגנונים שנועדו להגן על עצמאות המועצה, כמו מינוי על ידי ועדת איתור שרובה מורכבת מאנשי מקצוע, אבל בייעוץ המשפטי מזהירים כי "עצמאות רשות השידורים המוקמת היא תנאי מהותי ויסודי".
