רק בישראל: סחבת, זלזול והזנחה בטיפול בכימיקלים תעשייתיים
15 שנים מזניחה ישראל את אסדרת הניהול של כימיקלים מסוכנים לפי דרישות ה־OECD, ונותרה כמעט יחידה בין מדינות המערב. זאת בשל כניעה ללחצי התעשיינים ומשרדי הכלכלה והאוצר. גם מבקר המדינה לא הצליח לקדם הנושא
עוד מבוכה בדרך: משרד הכלכלה הצליח לסכל קידום של מנגנון רישום כימיקלים תעשיתיים והערכת סיכונים מהם — תנאי סף שהציב ארגון ה־OECD לישראל עם הצטרפותה לחבר מדינות הארגון לפני 15 שנה, אולם לא הושלם עד היום. זאת, לאחר סחבת וזלזול מתמשך, שעה שלאורך השנים הנושא כמעט ולא העסיק כלל את הממשלות, אשר נכנעו לדרישות התעשיינים והתנגדויות משרדי הכלכלה והאוצר. ישראל שוב לא תעמוד בסטנדרט של מדינה מפותחת — ומבוכה צפויה היום עם ביקורו בארץ של מזכ"ל ה־OECD, מתיאס קורמן, שלוחץ באופן אישי בעניין שאי הסדרתו מהווה הפרה של תנאי ההצטרפות לארגון.
הם נמצאים בכל מקום: בבשמים ותכשירים קוסמטיים, בתכשיטים, במוצרי פלסטיק, במחבתות, בבגדים ועוד. כימיקלים שונים יכולים להוביל לנזק בריאותי משמעותי ואף לתחלואה קשה ומוות, אולם בישראל הטיפול והאסדרה שלהם מוזנח לחלוטין בהשוואה למדינות המערב כבר שנים ארוכות. מנגנון לרישום כימיקלים קיים בכלל המדינות המפותחות, ונועד להגן על בריאות האדם ועל הסביבה מפני השפעות מזיקות של כימיקלים, באמצעות איסוף מידע והנגשתו לציבור, וכן קידום חלופות מופחתות סיכון. ישראל נותרה המדינה הכמעט אחרונה (יחד עם מקסיקו) בה אין ניהול מתקדם של כימיקלים מסוכנים, לאור כניעה ללחצים מצד התעשיינים ומשרדי הכלכלה והאוצר.
1 צפייה בגלריה
השרה להגנת הסביבה עידית סילמן ושר הכלכלה ניר ברקת. לא מגיעים להסכמות
(צילומים: מוטי קמחי)
ישראל מפגרת בסטנדרטים
המשרד להגנת הסביבה הופקד על תכלול הנושא וקידומו בשנת 2010, עם הצטרפות ישראל לארגון, אולם האחריות לקיום הנושא היא של הממשלה שלה. את המנגנון יש להקים בחוק, אשר לא הונח למעשה עד עצם היום הזה. לפני 5 שנים, לאחר סחבת מתמשכת ונזיפות חוזרות ונשנות של ארגון ה־OECD אפילו במשרד ראש הממשלה, הושלמה הכנתו של תזכיר החוק אשר השווה את ישראל לסטנדרט המקובל בעולם — אולם מאז הוא נעלם במגירות משרדי הממשלה. הסיבה לכך: במשרד להגנת הסביבה השרים המתחלפים והדרג המקצועי לא הציבו את הנושא בסדר העדיפויות, התעשיינים הפעילו לובי נגד, ומשרד הכלכלה התנגד שוב ושוב לקידום החוק, יחד עם משרד האוצר.
ביום ראשון, דנה הממשלה בהצעת מחליטים שמטרתה להניע שוב את קידום החוק. זאת, למרות שתזכיר חוק כבר קיים. הסיבה: מזכ״ל ה־OECD יגיע היום לביקור בארץ, ובמשרד להגנת הסביבה רצו לנצל את ההזדמנות כדי למנוע מבוכה נוספת, שכן בחודשים האחרונים הביע קורמן באופן אישי את אי־שביעות רצונו מניהול הנושא ומהמבוכה שגרמה ישראל עצמה לארגון — שכן היא הפרה את תנאי ההצטרפות אליו, מה שגרר החמרה והקשחת תנאים כלפי מדינות אחרות. קורמן ביקש את סיועו של מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, בקידום הנושא מול הממשלה אשר במשך 15 שנים כלל לא התרגשה מתחינות ופניות הארגון.
לאור התנגדות משרד הכלכלה, המשרד להגנת הסביבה החליט לא להעלות את תזכיר החוק עצמו אלא הצעת מחליטים דלה המגדירה כי בתוך חצי שנה יובא תזכיר חוק לאישור הממשלה, תוך גיבוש תקציב ליישומו. גורמים בממשלה תהו האם מדובר בניסיון מריחה נוסף שמטרתו להציג ל־OECD התקדמות כלשהי, שעה שבין כה חלק ניכר מהחלטות הממשלה בנושאי סביבה או אקלים כלל אינן מיושמות. כך או כך, הממשלה החליטה לדחות את הצעת המחליטים — לאור התנגדות נחרצת של משרד הכלכלה, ולמרות שישראל שוב נותרת מאחור בסטנדרטים שאינם בהלימה למדינה מפותחת.
מי הוא הרגולטור הסביבתי
הסיבה להתנגדות משרד הכלכלה להצעת המחליטים: דרישתו כי כל התקנות שיותקנו מכוח החוק תהיינה בהסכמה עם שר הכלכלה. במילים אחרות, משרד הכלכלה הציב נתון סף שלא קיים במדינות אחרות בארגון. במשרד להגנת הסביבה התנגדו לכך והציגו פשרה מרחיקת לכת, גם היא חריגה: חובת היוועצות עם שר הכלכלה. במשרד הכלכלה דחו את הפשרה, והתעקשו על ההתניה שהופכת אותם בפועל לרגולטור סביבתי. דרישתם מהווה לא רק פלישה לסמכויות המשרד להגנת הסביבה, אלא בעיוות של החוק באופן אשר יכפיף את השיקולים הסביבתיים והבריאותיים לשיקולי משרד הכלכלה והתעשיינים. בזמן שבמשרד הכלכלה קידמו רק לאחרונה את רפורמת ״מה שטוב לאירופה טוב לישראל״, מסתבר שמנגנון שקיים בכלל מדינות האיחוד והמדינות המפותחות — דווקא לא צריך מבחינת המשרד לעמוד בסטנדרטים מקובלים.
״משרד הכלכלה ביקש זכות וטו״, אומר גורם במשרד להגנת הסביבה. ״אנחנו מבינים שיש כאן ערכים שמתנגשים עם התעשייה. אנחנו מבינים שהרבה תעשיינים פנו אליהם, וזה לא הגיוני לתת להם וטו. החוק הזה תקוע כל כך הרבה זמן. זאת חובה של ישראל ל־OECD, ואין ברירה, צריך להתכנס לתוך זה גם אם זה לא נוח למשרדים כאלה ואחרים״.
ממשרד הכלכלה נמסר: ״הנושא בדיון בין המשרדים״.
