אשתו של החטוף עמרי מירן ועשרות חברי נחל עוז לבג"ץ: "הופקרנו שוב"
חברי הקיבוץ, שלחלקם נרצחו ונחטפו בני משפחה ב-7 באוקטובר, עתרו לבג"ץ בטענה שהממשלה החליטה - ללא התייעצות עמם - להחזירם לקיבוץ ב-31 באוגוסט, ולסיים מענים הניתנים להם כיום. הם טוענים כי אין להשיבם לאור המלחמה הנמשכת וטוענים כי מתייחסים אליהם כאל קהילה נופשת שנדרשת לשוב לביתה
117 חברי קיבוץ נחל עוז, בהם לישי לביא מירן, אשתו של עמרי מירן שנחטף מביתו בנחל עוז ומצוי מאז בשבי חמאס למעלה מ-650 ימים, הגישו אתמול (א') עתירה לבג"ץ כנגד המדינה. זאת, לאחר שנמסרה להם הודעה כי תאריך החזרה שלהם ליישוב נקבע ל-31 באוגוסט 2025, וכי לאחר מועד זה לא יינתנו עוד המענים הניתנים כיום לתושבי היישוב לסיוע במעני מגורים קהילתיים זמניים בשכירות עד לחזרה ליישובי הקבע. העותרים מבקשים להוציא צו שיידחה את המועד הנקוב . בין העותרים בני משפחה שיקיריהם נרצחו ב-7 באוקטובר, נחטפו, חברי כיתות כוננות שהגנו על היישוב וכן חברי ותושבי הקיבוץ.
במסגרת העתירה נטען כי "קשה להאמין כי החלטות בדבר חזרת הקהילה לא התקבלו על ידי הממשלה ועל ידי מנהלת תקומה בשיתוף הקיבוץ וגורמי מקצוע כדוגמת מרכז חוסן, משל כאילו מדובר בקהילה שיצאה לחופשה תיירותית ועתה נדרשת לשוב לביתה".
במסגרת העתירה מציינים העותרים, באמצעות עוה"ד יואב רזין, טל גנדלמן ורותם ליכטנשטיין, ממשרד נשיץ ,ברנדס ,אמיר ושות כי "בעת ששורות אלו נכתבות רועדות אמות הסיפים בקיבוץ נחל עוז. כיישוב קו ראשון צמוד גדר אשר מיקומו הגאוגרפי הוא בבחינת הקיצון שבקיצון לעומת יתר יישובי העוטף, רעשי המלחמה, הדי ההתפוצצויות, הירי הארטילרי המתקיים יום וליל, ומסוקי הקרב החגים ממעל בקביעות, כל אלה נראים ונשמעים בקיבוץ היטב ומקרוב, כאילו מדובר במלחמה המתקיימת "מעבר לדלת" חדר האוכל ממש".
עוד מתייחסים העותרים לטבח 7 באוקטובר: "הפקרתם של הקיבוץ ושל חבריו למרצחים, המיטה על הקיבוץ ועל תושביו אסון נורא. הטראומות שחוו ילדים כבוגרים, אשר חזו במראות שנפש ועין של בן אנוש אינן יכולות לשאת, ממשיכות לתת אותותיהן מאז אירועי הטבח ועד היום. והנה, באופן שאינו סביר באופן קיצוני מבקשת מדינת ישראל, דווקא כעת, בזמן מלחמה עצימה המתקיימת, נראית ונשמעת בקרבת היישוב,להחזיר את קהילת הקיבוץ המפונה לביתה, תוך שלילת מענקים ואמצעי סיוע שונים שניתנו בידיה בתקופת הביניים עד לחזרה לקיבוץ".
במסגרת העתירה נטען כי עמדת קהילת נחל עוז כפי שהובאה בפני מקבלי ההחלטות הינה כי כל עוד המלחמה נמשכת אין לחייבם, כיישוב קו ראשון לחזור לבתי הקיבוץ, וכי הארכת הפינוי בתקופה נוספת חיונית להגנה על חברי הקיבוץ והמשפחות. העותרים טוענים עוד כי טענות הקיבוץ כלל לא נשקלו ולא נלקחו בחשבון ומדובר בהפרה חמורה של חובת ההגינות. "בנסיבות קשות אלו, משקהילת נחל עוז נדרשת לשוב לקיבוץ המצוי במרחב הגובל בשטח לחימה, כאשר קולות המלחמה נראים ונשמעים בו, לא נותר בידי העותרים, רבים מהם למודי טראומות וחרדות לנוכח אירועי הטבח הנורא שחוו, כי אם לפנות לבית המשפט על מנת שייתן בידי קהילת הקיבוץ סעד וימנע את הפקרת הקהילה פעם נוספת".
בטבח 7 באוקטובר נרצחו חמישה עשר מתושבי הקיבוץ, בהם ארבעה ילדים. שמונה אחרים נחטפו לשטח הרצועה. אחד החטופים, צחי עידן ז"ל נרצח על ידי שוביו והושב ארצה לקבורה. עמרי מירן, תושב הקיבוץ, עדיין מצוי בשבי בעזה לאחר שנחטף לעיני אשתו ובנותיו הקטנות. בעתירה מצוין כי "את מאורעות הטבח הנורא נושאים עמם תושבי נחל עוז בכאב יום אחר יום. הטראומות הקשות הן נחלתם של ילדים ובוגרים כאחד, אשר חוו בנפשם וחזו בעיניהם במה שעין ונפש אינן יכולות לשאת".
בעתירה מועלה החשש הכבד הנסמך על חוות דעת שהוגשה מפני התדרדרות חמורה במצבם הנפשי של תושבי הקיבוץ ,לנוכח טראומות שחוו וגילויי פוסט טראומה צפויים עקב מצב המלחמה הקיים.
העתירה מוגשת על רקע חזרה של חלק מתושבי היישוב לבתיהם, אך בשעה שרבים אחרים אינם יכולים לחזור בשל התארכות המלחמה. בקיבוץ אומרים היום: "כל עוד יש מלחמה בעזה ומוחזקים שם חטופים במנהרות העינויים של חמאס, לא ניתן לקיים חיים נורמליים במרחק 800 מטר מהגדר. על המדינה להאריך את הסדר הפינוי לפחות עד למועד סיום המלחמה, ולא להסתפק בפתרונות חלקיים ולא אפויים שאינם עונים על צרכי הקהילה. מדינת ישראל כשלה בהגנה על נחל עוז ויישובי העוטף ב-7/10, כשלה להחזיר את כל החטופים למשפחותיהם לאחר 22 חודשי מלחמה בהם שילמנו מחירים כבדים, ונכשלת כעת פעם נוספת ביחס המזלזל שלה לקיבוץ ותושביו. במצב זה לא נותרה לנו ברירה אלא לפנות לבית המשפט העליון".
עו"ד יואב רזין, בא כוח העותרים מסר בתגובה: "קהילת נחל עוז פועלת מיום ה-7.10.23 לשיקומה ולחזרת תושביה וחבריה לקיבוץ. החלטת הממשלה על חזרת התושבים, ללא תיאום מוקדם ובשעה שבסביבת הקיבוץ מתקיימת מלחמה עצימה, בדרך שבה נתקבלה, בלתי מתקבלת על הדעת. ההחלטה על הגשת העתירה התקבלה על-ידי הקיבוץ בלב כבד. אם נחל עוז צריכה לנקוט בהליך כנגד מדינת ישראל בהקשר המדובר זה בראש ובראשונה תעודת עניות למדינה ואין אלא לקוות שמקבלי ההחלטות יעשו את המעשה המתבקש ויפעלו בתיאום עם הקיבוץ בנושא".
מדוברות האוצר נמסר כי "המדינה תגיב בערכאות המקובלות".
תגובת מנהלת תקומה: "החלטת הממשלה התקבלה בהתאם לחוות דעת ביטחונית של צה״ל ומשרד הביטחון להסרת המניעה הביטחונית. תושבים שבתיהם טרם שוקמו נמצאים בפתרונות זמניים במימון מנהלת תקומה. משפחות שמתקשות לחזור בעת הזאת קיבלו מענה של משפחות משתהות מחוץ לחבל באמצעות השתתפות בשכר דירה על ידי מנהלת תקומה. מנהלת תקומה תלמד את העתירה ותגיב בהתאם בבית המשפט".
תגובת דובר צה״ל: "צה״ל גיבש עמדה ביטחונית מעודכנת והמלצה לדרג המדיני, בהתאם להערכת המצב הביטחונית. בעקבותיה התקבלה החלטת ממשלה על הסרת המניעה הביטחונית בישובי הנגב המערבי. צה״ל פועל למימוש מטרות המלחמה, ועושה לילות כימים על מנת לאפשר את חזרתם של התושבים לאזור בביטחון".
ממשרד הביטחון טרם התקבלה תגובה.
