פתרון הקסם שמצאו החרדים להמשיך לקבל הנחות בביטוח לאומי: הצגת תלוש שכר נמוך
על רקע החלטת בג"ץ לבטל לתלמידי ישיבה את ההנחות בתשלומי ביטוח לאומי, שמסתכמות בכאלף שקל בשנה, באתרים החרדיים מציעים להם להגיש תלושי שכר שמזכים בהנחה אפילו גדולה יותר
בג"ץ הורה לבטל לתלמידי ישיבה את ההנחות בביטוח לאומי, שמסתכמות בכאלף שקל בשנה, ובאתרים חרדיים מתרבות העצות להגיש לביטוח לאומי תלושים על עבודה בהיקף נמוך וכך לשלם עוד פחות מתלמיד ישיבה רגיל.
ב־8 בספטמבר קיבל הרכב בג"ץ, בראשות הנשיא יצחק עמית, את עתירת ישראל חופשית והתנועה לאיכות השלטון, וקבע שתלמידי ישיבות יצטרכו להוכיח שאינם משתמטים כדי לקבל הנחה של תלמידים בביטוח לאומי, וההנחה תישלל מהמשתמטים.
לפי חוק ביטוח לאומי, תלמידי ישיבה, כמו סטודנטים, משלמים דמי ביטוח לאומי של 43 שקל בחודש לעומת 130 שקל שמשלם אדם לא עובד. יחד עם ביטוח בריאות משלם תלמיד הישיבה 163 שקל לעומת 250 שקל לאדם לא עובד. שווי ההטבה יחסית לאדם לא עובד 87 שקל בחודש ו־1,044 שקל בשנה. השווי הכללי של ההנחה לכל תלמידי הישיבות, משתמטים ובעלי פטור, עומד על 99 מיליון שקל לשנה.
2 צפייה בגלריה
מנכ"ל ישראל חופשית אורי קידר. "נוודא שמשרדי הממשלה יפעלו נגד הקומבינה של תלושים כוזבים"
(צילום: יובל חן)
אלא שמאז פסק הדין מתרבות באתרים חרדיים ברשת העצות איך לעקוף את ההחלטה. כך, למשל, אתר "חרדים אשדוד" פרסם ידיעה תחת הכותרת "הפתרון שיעקוף את החלטת בג"ץ". האתר מצטט מעסיק חסידי שלפיו "כל אברך שיעבוד סמלית, ולו שעות בודדות בחודש, ייחשב לעובד מהמניין, ויוכל לשלם דמי ביטוח לאומי באופן מופחת". כן נכתב: "הפתרון כולו חוקי, מסודר ומוסדר מול הרשויות".
באתר אמס החרדי של רדיו קול חי נכתב בטוקבק: "לא צריך בכלל להשתגע, אפשר להוציא תלוש שכר נמוך למשל 800 שקל בחודש. הביטוח של אדם שלא עובד יותר גבוה משל אדם שעובד ומשתכר נמוך מאוד". גולש אחר כתב: "מי שמוציא תלוש נמוך משלם סך של כמה עשרות שקלים בלבד".
לפי הקריטריונים לתקצוב ישיבות תלמידי ישיבה של האגף למוסדות תורניים במשרד החינוך, תלמיד ישיבה גבוהה (ישיבה לגברים רווקים) אינו רשאי לעבוד, ואברך הלומד בכולל אברכים נדרש ללמוד במשרה מלאה. אלא שמדובר במשתמטים שממילא איבדו את התמיכה מתקציב הישיבות, ולכן אין להם חשש להצהיר על עצמם כעובדים. גם כללי הגבלת העבודה שהיו בחוק שירות ביטחון לתלמידי ישיבה בדחיית שירות אינם רלבנטיים משום שהפרק על דחיית שירות בוטל על ידי בג"ץ.
אם האברך באמת יעבוד כמה שעות בחודש והמעסיק ישלם עבורו ביטוח לאומי וביטוח בריאות, אין לכאורה שום בעיה חוקית במהלך. כך, למשל, אם תלמיד הישיבה יעבוד 3.5 שעות בשבוע בשכר מינימום, כלומר 15 שעות בחודש וישתכר 500 שקל ברוטו, יהיה עליו לשלם כ־9% שהם 44 שקל ביטוח לאומי וביטוח בריאות יחד, כולל תשלומי המעסיק. כך הוא יכול לחסוך יותר מ־100 שקל לחודש ו־1,200 שקל לשנה יחסית לתלמיד ישיבה רגיל, ויותר מ־200 שקל לחודש ו־2,400 שקל לשנה מול אדם לא עובד. הבעיה היא שיצטרך לעשות זאת בתלוש, ומכך חוששים בציבור החרדי.
אם מדובר בעבודה פיקטיבית, תלמיד הישיבה צריך למצוא מעסיק שישלם עבורו לביטוח לאומי כשהתלמיד מממן גם את תשלומי המעסיק. זה יוצר שתי בעיות חוקיות: הצהרה על עבודה פיקטיבית כלפי ביטוח לאומי והצהרה על הוצאה פיקטיבית לשכר של המעסיק למס הכנסה, כלומר המעסיק הופך אז למעלים מס. את הבעיה הזו אפשר לעקוף אם יימצא אדם פרטי שיהיה מוכן לדווח עליו כעובד משק בית, וגם אז מדובר בתשלום 9%.
מנכ"ל ישראל חופשית אורי קידר אמר בתגובה ש"הניסיונות המוזרים להמשיך לייצר קומבינות רק יסבכו יותר ויותר את מי שמנסים לרמות וגם את מי שיסייעו להם לעשות זאת. אנחנו נוודא שמשרדי הממשלה השונים יפעלו נגד הקומבינה של תלושים כוזבים, גם אם זה ידרוש הליכים משפטיים נוספים".
מהביטוח הלאומי נמסר ש"במצבים בהם יתברר שלא מתקיימים יחסי עובד־מעסיק על פי החוק, ולא נמצא הצדקה לאופי התעסוקה, הביטוח הלאומי יבטל את דיווחי המעסיק ויחייב את המבוטח בתעריף המותאם לאדם שאינו עובד".
