שלוש שנים למלחמה: זינוק בחרדה, בלחץ הדם ובפניות ילדים למיון פסיכיאטרי
בשנה השלישית למלחמה אבחנות הפוסט־טראומה בקרב מפוני הדרום עדיין גבוהות פי 6 מהתקופה שקדמה לה, ופניות ילדים ובני נוער למיון פסיכיאטרי זינקו ב־121.3%. נתוני כללית על כ־5 מיליון מבוטחים מצביעים גם על שחיקה ברפואה המונעת ועל החמרה בגורמי סיכון גופניים
שלוש שנים אחרי טבח 7 באוקטובר: הפוסט־טראומה עוברת מהנפש – לגוף. תאגיד הבריאות כללית, המבטח יותר ממחצית אוכלוסיית ישראל ואחראי ליותר מלשיש מערך האשפוז במדינה, מפרסם היום (א') תמונת מצב על בריאותם של כ־5 מיליון מבוטחיו לאורך שלוש שנות המלחמה - מאוקטובר 2023 ועד ספטמבר 2026, בהשוואה לשנתיים שקדמו לה. התמונה שעולה מאותם נתונים מטרידה ביותר ומתארת מדינה בפוסט־טראומה, כאשר המחיר הנפשי כבר מתחיל להתגלגל לתחלואה גופנית.
לפי הממצאים, בשנה הראשונה למלחמה נרשמה בכלל האוכלוסייה עלייה של 45.5% באבחנות חרדה חדשות והכפלה של אבחנות פוסט־טראומה חדשות - ולפי רופאי הכללית, המגמה לא דעכה לאורך שלוש השנים. ההפניות והביקורים בשירותי בריאות הנפש בקהילה עלו ב־20% עד 28%. בקרב מפוני הדרום המספרים גדולים בהרבה: אבחנות פוסט־טראומה חדשות זינקו פי 18 בשנה הראשונה, נותרו גבוהות פי 11 בשנייה, ובשנה השלישית הן עדיין גבוהות פי 6 מהבסיס. אבחנות חרדה עלו פי 10, הפרעות שינה פי 2.5 בשנה הראשונה.
הילדים הם אלו ששילמו את המחיר היקר ביותר, והמספרים מעידים כי המצב מחמיר משנה לשנה. בקרב מבוגרים לא נרשם שינוי מהותי בפניות למיון פסיכיאטרי; בקרב ילדים ובני נוער הפניות עלו ב־78.3% בשנה השנייה וב־121.3% בשנה השלישית. הפניות של רופאי ילדים למערך בריאות הנפש עלו ב־52.1%. באשר לילדי מפוני הדרום, המצוקה קיבלה ביטוי גופני ישיר: עלייה של 47.8% בניפוק תרופה להרטבת לילה.
כמו כן, בקרב מפוני הדרום החמיר אי־איזון לחץ הדם ב־30% עד 53.7% לאורך שלוש השנים - לעומת 2.5% בלבד בכלל האוכלוסייה. אבחנות חדשות של כולסטרול ושומנים בדם עלו בכ־20% בכלל הארץ ובכ־60% בקרב מפוני הצפון. הרפואה המונעת נשחקה בדיוק באוכלוסיות שהכי זקוקות לה: ירידה של עד 7.5% בממוגרפיה בקרב מפונות הצפון, וירידה של 2.5% עד 3.5% בבדיקות סקר לסרטן המעי הגס בקרב מפוני הדרום והצפון.
הדבר היחיד שלא זז הוא אוטם לבבי ושבץ מוחי. במהלך שלוש השנים לא נצפתה עלייה מובהקת באף אחד מהם, ופניות לחדרי המיון אף ירדו ב־5.1%. אלא שמנהלת המחלקה הנוירולוגית בקפלן, ד"ר אנדה עילם, מסייגת בעצמה: השפעת השינויים באיזון גורמי הסיכון "עשויה להצטבר לאורך זמן".
הרפואה עצמה שינתה תצורה, ו"טלה-רפואה" (רפואה מרחוק) קיבלה מקום משמעותי הרבה יותר. הרופאים של כללית מייחסים לכך את הבלימה החלקית בהידרדרות: המפגשים הפרונטליים ברפואה הראשונית ירדו בכ־13%, ומנגד המפגשים הטלפוניים עלו בכ־36%; בקרב המפונים הזינוק הטלפוני הגיע לכ־50%.
