"הפרה של החובות כלפי עובדים זרים עשויה להיות הרת גורל"
העסקת עובדים זרים בישראל צוברת תאוצה אך במקביל גם עשויה לייצר אתגרים עבור המעסיקים, גם אם ההעסקה מבוצעת דרך חברת כוח אדם. כך אפשר לעשות את זה נכון
העסקת עובדים זרים בישראל הולכת וצוברת תאוצה, כאשר רק לאחרונה אישר משרד הכלכלה מכסה נוספת להבאת 5,000 עובדים ברחבי עולם. יחד עם זאת, הנושא לאחרונה לכותרות לאחר שבית קפה בתל אביב נסגר לתקופה של חודש, לאחר שלעובדים שהעסיק הייתה אשרה מזויפת לעבודה בישראל. על פי הפרסומים, ואף על פי שהועסקו דרך חברה חיצונית, האחריות בעניין זה חלה על המעסיק הישיר – כלומר בית הקפה – ולכן הוא זה שנשא בתוצאות.
לדברי עו"ד שיר סלע, מנכ"לית Global Bridge המחברת בין מעסיקים לעובדים זרים, מבהירה כי גם כאשר בעלי חברות ועסקים מעסיקים עובדים זרים באמצעות חברות כוח אדם - החובה בחוק לוודא את המעמד של העובדים חלה על המעסיק. בהתאם לכך, מומלץ מאוד כי בעל העסק יוודא כי אשרת העבודה שבידי העובדים אכן מקורית ובתוקף (ניתן לעשות זאת באתר רשות האוכלוסין וההגירה או בסיוע של איש מקצוע) ויוודא שהעובד מקבל את השכר על כל מרכיביו המחויבים על פי חוקי העבודה ככל עובד ישראלי ובמקרה של עובד זר על המעסיק לוודא גם שישנו ביטוח רפואי בתוקף. כמו כן היום ישנה אפשרות להעסקת עובדים זרים באופן ישיר, העניין כרוך בקבלת המלצה ראשית כל ממשרד הכלכלה ואז המרת ההמלצה להיתר מרשות האוכלוסין וההגירה. "העסקת עובדים זרים כרוכה בבירוקרטיה אבל כפי שאנחנו רואים הדרך הארוכה והבטוחה של העסקת עובדים באופן ישיר על ידי המעסיק עדיפה פי עשרות מונים שכן החובות של המעסיק כלפי העובד כמעט זהות והתמודדות עם ההשלכות של הפרתן, בפרט במציאות כלכלית של עסקים בישראל בשנים האחרונות, עשויה להיות הרת גורל".
הענקת זכויות מלאה
עוד מסבירה סלע כי בניגוד לדעה הרווחת, מעסיק של עובד זר נדרש להקפיד על העסקה מסודרת, על בסיס חוזה, ותוך הענקה מלאה של כל הזכויות. "יש למסור לעובד הסכם עבודה והודעה על תנאי העסקה בשפה המובנת לו ולהגדיר באופן ברור את השכר, שעות העבודה, ימי החופשה, ביטוח רפואי, תנאי המגורים (במידה ויש) וכלל תנאי ההעסקה. עובדים זרים מתייעצים זה עם זה ומודעים היטב לזכויותיהם ומנהלים לא מעט תביעות נגד מעסיקים בבתי הדין לעבודה".
עו"ד יובל שדמי, מומחה לענייני עבודה, דיני חוזים ונדל"ן מוסיף כי "אין מנגנון שיכול לספק הגנה מוחלטת, במיוחד כאשר מוצג מסמך מזויף שנחזה להיות אותנטי. עם זאת, יש הבדל משמעותי בין הסתמכות עיוורת על צד שלישי לבין בעל עסק שיכול להראות: בדקתי, דרשתי מסמכים, וידאתי ותיעדתי. התנהלות כזו גם מצמצמת את הסיכון מלכתחילה וגם עשויה להיות משמעותית ביותר להגנת בעל העסק ולהתמודדות עם צעדי אכיפה, אם יתברר בדיעבד כי הוא עצמו הוטעה".
"צעדים בעלי משמעות כלכלית מיידית"
לדברי שדמי, "החשיפה של בתי עסק במקרים של העסקת שוהים בלתי חוקיים היא משמעותית, ואינה מסתכמת רק באפשרות של הליך פלילי או הרשעה. כבר בשלב הראשוני עלול בעל העסק למצוא את עצמו בחקירה, והעסק עשוי לעמוד בפני צו סגירה או הגבלת שימוש - צעדים בעלי משמעות כלכלית מיידית ולעיתים קשה. בפועל, הנזק לעסק עלול להיגרם עוד לפני שהתברר אם בעליו ידעו שמדובר בשוהה בלתי חוקי או אם נפל פגם כלשהו בהתנהלותם. לכך מתווסף גם נזק תדמיתי ופגיעה משמעותית במוניטין, שעלולים להיגרם מעצם הפרסום והקישור של העסק להעסקת שוהים בלתי חוקיים, וזאת עוד לפני שהתבררו מלוא העובדות ונקבעה אחריות כלשהי.
"בשורה משמעותית למעסיקים"
אין ספק כי העסקת עובדים זרים כרוכה בלא מעט אחריות על כתפיהם של בעלי חברות עסקים. עם זאת, בשבוע שעבר פרסם משרד העבודה תקנות חדשות ביחס להעסקתם, שדווקא עשויות לקהל במידת מה. לדברי סלע, "התקנות החדשות של משרד העבודה מפחיתות את עלויות ההעסקה של עובדים זרים ומהווה עבור המעסיקים בשורה משמעותית. התיקון החדש משנה באופן מהותי את אופן חישוב הניכויים המותרים בגין מגורי עובדים זרים. במקום מנגנון ההצמדה למדד שהיה נהוג עד כה, נקבעו סכומים קבועים וגבוהים משמעותית, עם עלייה של עשרות ואף למעלה מ-100% בחלק מהאזורים. בנוסף, בוטלה לחלוטין קטגוריית ההוצאות הנלוות. כמו כן נקבעה מגבלה ייחודית לעובדים בענף הבנייה, שלפיה הניכוי המרבי יעמוד על מחצית מהסכום הרגיל. מדובר בצעד שיישמר את הכדאיות בהעסקה ויאפשר לתת מענה למחסור הגדול בעובדים זרים וחיוני לתפקוד שוטף של המשק".
