פרשנות
בתעשיות הביטחוניות עוקבים מקרוב אחרי הסכסוך בקשמיר
העימות הצבאי בין הודו לפקיסטן מוגבל אבל עלול לצאת משליטה. הודו היא מיבואניות הנשק הגדולות בעולם, ומשתפת פעולה באופן עמוק עם כל תעשיות הנשק הישראליות
לרשות הצבא ההודי, שפתח אתמול לפנות בוקר במבצע נרחב נגד מה שהגדיר "תשתיות טרור" שפועלות נגדה משטחה של פקיסטן השכנה, עומדות מערכות נשק שבהן התחמש עד צוואר ביותר משני עשורים של שיתופי פעולה הדוקים עם התעשיות הביטחוניות הישראליות.
"אנחנו עוקבים כל הזמן אחר התפתחות המצב בחבל קשמיר, וגם כשבעולם מתעסקים בחדשות אחרות כמעט מדי שבוע קורים שם דברים", אמר לכלכליסט גורם ביטחוני ישראלי. "עוד מוקדם להעריך את התפתחות המבצע של הודו נגד פקיסטן, שיכול לגווע באחת ויכול להסלים למלחמה נרחבת".
הארסנל שהקים צבא הודו בניסיון להתמודד עם איומים מצד פקיסטן וסין, כולל מטוסים ללא טייס (מל"טים) מתקדמים של אלביט מערכות והתעשייה האווירית, חימושים "משוטטים", טילים מדויקים ומערכות מתקדמות להגנה אווירית מפני מטוסי תקיפה וטילים – תוך השקעה רב שנתית בהיקף של מיליארדי דולרים.
ביטוי לשיתוף הפעולה הביטחוני ההדוק הזה נרשם רק בחודש האחרון, כשחיל הים ההודי דיווח על שיגורי ניסיון מוצלחים שעשה לטילי ההגנה ברק 8 מספינות הקרב החדשות שלו, במסגרת התהליכים להכנסתן לשימוש מבצעי. מדובר בטילים שפותחו מתוקף שיתופי פעולה נרחבים של משרד ההגנה ההודי וגוף הפיתוח הצבאי המרכזי שלו, ה־DRDO, עם התעשייה האווירית, שאף הורחב בשנים האחרונות לזרועות האוויר והיבשה של הצבא ההודי. שיתופי הפעולה הללו כוללים הצטיידות הודית במכ"מים מתוצרת החברה הבת של תע"א, אלתא מערכות, המוצבים על ספינות הקרב של הודו וביבשה. על פי הערכות בשוק הנשק הישראלי, היקף שיתוף הפעולה מסביב לטילי הברק 8 הסתכם עד כה ביותר מ־3 מיליארד דולר.
חלק ניכר מאותו נשק מיוצר על אדמת הודו, לאחר שהתעשיות מישראל יישרו קו עם המדיניות של ראש הממשלה ההודי נרנדרה מודי, "מייק אין אינדיה", שהתנתה במהלך העשור האחרון רכש ביטחוני זר בייצור מקומי, תוך העברת ידע. אלביט מערכות, שמספקת לצבא ההודי את המל"טים מסוג הרמס 450 והרמס 900, עושה זאת באמצעות שיתוף פעולה עם הקבוצה שבראשות המיליארדר גותהאם אדאני, והייצור המשותף של כלים אלה נעשה במפעל משותף שהקימו בעיר היידראבאד.
בפברואר האחרון התקיימה בבנגלור התערוכה האווירית אירו אינדיה, ובמסגרתה אדאני ואלביט מערכות הציגו את המל"ט הרמס 650, שאותו הן מנסות למכור לחיל האוויר. לצד המל"טים של אלביט, ברשות חיל האוויר ההודי גם המל"טים מסדרות "הרון" של התע"א.
על פי הערכות במערכת הביטחון היקף המכירות של נשק ישראלי להודו בשנה האחרונה עמד על כ־1.5 מיליארד דולר. "מול הודו יש כמה שנים טובות מבחינת מכירות של נשק, כששנת בחירות מתאפיינת בירידה בהזמנות", אמר גורם ביטחוני בשיחה עם כלכליסט. "בכל מקרה מדובר בשוק מצוין עבור החברות הישראליות. לא בכדי גם התעשייה האווירית, גם רפאל וגם אלביט מערכות נוכחות בו מאוד ומחזיקות נציגויות די גדולות בהודו".
ביטוי לקשר הביטחוני החם בין הודו לישראל ניתן אחרי מתקפת חמאס ב-7 לאוקטובר: כשצה"ל שקוע עד צוואר במלחמה רב־חזיתית ומדינות רבות בעולם הפנו עורף לישראל, ששיוועה למערכות נשק ולחומרי גלם הנחוצים לייצורו, הודו התייצבה לצדה, הזרימה לה חומרי גלם ואף מל"טים מסוג הרמס 450 שהיא מייצרת מתוקף שיתופי הפעולה שלה עם אלביט.
"חברים נמדדים בשעת צרה והודו הוכיחה שהיא חברה טובה", אמר באחרונה בשיחה עם כלכליסט בכיר במערכת הביטחון המעורה בקשרים עם הודו. "משרדי הגנה בעולם הפנו לנו עורף ולפחות בתחילת המלחמה כל הייצור הישראלי הופנה לטובת הצרכים המבצעיים של צה"ל. ביקשנו ממדינות הקלות באספקה של מערכות שהן הזמינו מאיתנו, רבות מהן עיקמו לנו פרצוף. עם הודו זה אחרת. הם באמת היו בסדר איתנו".
החימושים הישראליים המשמשים את הצבא ההודי כוללים בין השאר את ה"שרקרק" (סקיי-סטרייקר) של אלביט מערכות. מדובר ב"חימוש משוטט" המסוגל לשוטט מעל אזור המטרה שיועדה לו ולהמתין להזדמנות המבצעית כדי לצלול לעברה ולפגוע בה באופן מדויק.
ראשי החברות הישראליות שהשתתפו בפברואר בתערוכה ההודית שנערכה בבנגלור התרשמו ששיתופי הפעולה העתידיים שלהם עם משרד ההגנה ההודי יהיה כרוך בוויתורים נוספים, פרט להעברת ידע וייצור מערכות הנשק בהודו עצמה. הדרישה ההודית היא שעסקאות עתידיות ייעשו בחברות משותפות של תעשיות זרות עם תעשיות הודיות, שברוב המקרים גם יהיו בעלות השליטה בהן. הגישה ההודית מייצגת בעיקר את החזון שלה להעצים את התעשיות הביטחוניות שלה בדרך להפיכתה לאחת מיצואניות הנשק המרכזיות בעולם. כיום הודו מדורגת בדירוג של מכון שטוקהולם לשלום במקום שני בהיקף יבוא הנשק, מייד אחרי אוקראינה, שנמצאת מ–2022 במלחמה עם רוסיה.
