"המציאות הביטחונית בישראל ממשיכה להציב אתגרים משמעותיים בפני המגזר העסקי"
פורום Duns 100 לבכירי ענף המשפט בתחום חדלות פירעון נערך השנה בשעה שהמגזר העסקי ממשיך לשרור בחוסר ודאות, סקטורים שלמים נמצאים על סף קריסה, ויותר ויותר עסקים נמצאים במשבר כלכלי. עורכי הדין המובילים שיתפו את מה שהם רואים בעבודת היום יום שלהם ואת החשש מהרעה נוספת במצב המגזר העסקי בישראל
עורכי הדין בתחום חדלות הפירעון רואים את מה שקורה בשטח בצורה הטובה ביותר. הם מטפלים ביום יום שלהם בעסקים שנמצאים בנקודת תפנית משמעותית, אשר לעיתים מסתיימת גם בסגירתו של העסק. כעת, עורכי הדין פוגשים עליה משמעותית בהגעה של עסקים לחדלות פירעון, בצל המלחמה המתמשכת מאז שבעה באוקטובר. במהלך פורום Duns 100 לבכירי ענף המשפט בתחום חדלות פירעון התייחסו רבים מעורכי הדין להשפעות המלחמה על נושא תחום חדלות הפירעון כאשר לצד ההתאוששות החלקית מהמצב הביטחוני, עדיין קיימים אתגרים משמעותיים בתחומים מסוימים, אשר ממשיכים להשפיע באופן שלילי על חלק מהמגזר העסקי.
עורכי הדין התייחסו בדבריהם גם לתיקון 9 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי וניתן ללמוד מדבריהם כי התיקון נתפס כצעד חיובי וחשוב, אך גם מעלה אתגרים משפטיים עתידיים. חלק מעורכי הדין טוענים כי יש לקדם במהירות את יישום התיקון.
עורכי הדין התייחסו בפורום למגוון נושאים נוספים הנמצאים על סדר היום של הענף ונתנו תמונת מצב עדכנית ומרתקת על מצב הענף בפרט, והכלכלה הישראלית בכלל.
המלחמה לא נגמרת, והשלכותיה ממשיכות להכביד על הכלכלה הישראלית
לא מעט מגזרים מושפעים מהמלחמה, אם כי ישנם כאלה אשר נפגעו יותר, כמו למשל ענף הבניה. עו"ד שאול ברגרזון, שותף מנהל, ברגרזון ושות' התייחס להשפעת המלחמה על שוק הדיור, "האם המלחמה הארוכה ברצועת עזה והקצרה מול אירן משפיעות על שוק הנדל"ן למגורים כיום? מאז תחילת השנה שוק הדירות "עומד" אין מכירות של דירות חדשות וישנות, יש כיום היצע של עשרות אלפי דירות (קרוב ל- 80 אלפי דירות) ורואים עליה בזמן הדרוש למכירתם. למרות הדירות הרבות שנפגעו במלחמה והדרישה לדירות בשכירות, הרי בכל הקשור לדירות למכירה ההיצע עולה על הביקוש. האם אנו צפויים לירידת מחירים ולכניסה של חברות לקשיים? עוד קשה להעריך.
נראה כי המצב בשוק הדירות משפיע גם על פרויקטים בתחום ההתחדשות העירונית. יש האטה בקצב התחלות הבנייה, יותר עסקאות של הכנסת שותפים לחברות העוסקות בתחום ויותר מכר של פרויקטים. מאידך, מניות חברות הנדל"ן בבורסה עלו בעשרות אחוזים בשנה האחרונה. ככל הנראה מתוך ציפייה להורדת הריבית ו/או זרימת כסף מחו"ל (מהבורסה בארה"ב). בתחומים כלכליים אחרים, נראה לכאורה התאוששות עם הרגיעה במצב הביטחוני. קשה לראות שיהיה "בום" כלכלי כמו לאחר תקופת הקורונה, ומאידך, החשש להאטה וירידת מחירים בשוק הדירות למגורים נותר בעינו".
עו״ד ונוטריון דן הלפרט, הלפרט ושות׳ עורכי דין ונוטריון התייחס גם הוא לנושא המצב הקשה בענף הנדל"ן, ״ענן חדלות הפרעון חונה מעל עולם הנדל״ן וההתחדשות העירונית, לא מרפה ואפילו מתעבה. תחום ההתחדשות העירונית הוא כבר מזמן הקטר של עולם הנדל״ן וחשיבותו בייצור מהיר יחסית של דירות חדשות ממוגנות (ממ״דים) ובנויות לפי תקן רעידות אדמה היא מכרעת. מציאות בה אחת מכל 3 חברות יזמיות מצויה על סף חדלות פרעון חייבת להדליק אלף נורות אזהרה אדומות מהבהבות. אנחנו מבצעים בדיקות כלכליות לחברות יזמות שמתחרות במכרזי יזמים בפרויקטי התחדשות עירונית אבל זה לא מספיק. חייבים להקים חיוב בדין לכל חברה יזמית ולהעמיד לכל דורש דו״ח דן אנד ברדסטריט עדכני שיכלול את כל המידע העסקי אודות החברה היזמית, לרבות דירוג אשראי, רמת מינוף, חובות, תביעות, שיעבודים ועוד. בנוסף ולא פחות חשוב- חייבים לקבוע בחקיקה את רשימת הערבויות הראויות שעל יזם להעמיד בפרויקט התחדשות עירונית ולקבוע סטנדרטים ברורים לטיב ואיכות הערבויות. בתוך כך, יש לקבוע שערבות חוק המכר תהיה משופרת ותבטיח התאמת שווי הערבות לשוק במשך כל תקופת ביצוע עבודות הבניה (מספר שנים), שכן לא תמיד מדד תשומות הבניה אליו צמודה הערבות משקף כראוי את עליית מחירי הדירות (ראו הפער שנפער (15%!!) בין מדד תשומות הבניה ובין מחירי השוק בשנת 2022)״.
עו"ד ד"ר שלמה נס, שותף, חדלות פירעון והבראת חברות במשרד פירון אמר כי, "לאחר מלחמת "עם כלביא" יש תחושת אופוריה וניצחון, והתחושה היא שהדברים מתחילים לחזור לשגרה. אך חשוב לזכור שהמציאות הביטחונית בישראל ממשיכה להציב אתגרים משמעותיים בפני המגזר העסקי – עם ענפים שלמים שנמצאים במשבר, ואזורי הצפון והדרום שזקוקים לשיקום נרחב. ישראל מוכיחה שוב שהעסקים בה יודעים לעמוד איתן מול רוחות השינוי, וכי מתוך המשבר צומחות גם תקווה ותקומה. דווקא מתוך הקושי נולדת גם הזדמנות: עסקים מגלים יצירתיות, שיתופי פעולה נרקמים, יוזמות חדשות קמות – והחוסן הלאומי בא לידי ביטוי לא רק בשטח, אלא גם בכלכלה. רבים מתגייסים לסייע; גם הבנקים נרתמו והמתינו באיפוק. אבל תגיע העת "לפרוע את השיקים" – וצריך להיערך לכך. לצערי, גם המערכת הציבורית-ממשלתית וגם המערכת המשפטית טרם נערכו כראוי, ולא התאימו את עצמן לצרכים המיוחדים של התקופה".
עו"ד שירלי יפרח-אזור ממשרד ליפא מאיר ושות', ניתחה את השלכות המלחמה וציינה כי, "הפעלה של עסק בחדלות פירעון בתקופות חירום מחייבת את בעל התפקיד ובית המשפט, לקבלת החלטות מהירה ומותאמת נסיבות, תוך לקיחת סיכונים מסוימים ומציבה את בעל התפקיד בפני דילמות מורכבות יומיומיות. כך קרה גם באחד התיקים שבו אני מכהנת כנאמנת של רשת אופנה שהפעילה, ערב המלחמה, כ-30 סניפים ברחבי הארץ. מחד, ההפעלה היא הכרחית, על מנת לשמר את העסק כ'עסק חי' ולהשיא את פוטנציאל השיקום. מאידך, אתגרי ההפעלה הם יוצאי דופן בצל המלחמה, בנוסף על האתגרים 'הרגילים' שבהפעלת עסק בחדלות פירעון בענף ה־Retail. בראש ובראשונה סגירתם של סניפים, יחד עם כלל המשק, לפי הנחיות פיקוד העורף, הביאה לאיפוס מוחלט בהכנסות, בעוד שההוצאות הקבועות לא משתנות ותלויות בחסדם של בעלי הנכסים והרשויות המקומיות. בנוסף, נרשמה פגיעה קשה בהתנהגות הצרכנית גם לאחר פתיחת המשק, ובוודאי כשמדובר ב'מותרות', ולכן נרשמה ירידה חדה בפדיונות. ולבסוף, אי-יציבות תפעולית: קושי בשימור העובדים, על רקע חוסר הוודאות של מתווה החל"ת או כרית ביטחון אחרת, שיבושים בשרשרת האספקה ואי-זמינות של שירותים חיוניים".
לדברי עו"ד ענת מרום, שותפה במחלקת ליטיגציה מסחרית וחדלות פירעון במשרד פרל כהן, הבנקים מגלים סבלנות לחייבים מאז תחילת המלחמה, "מאז ה-7 באוקטובר הבנקים נוהגים ברגישות בכל הנוגע לחייבים שנפגעו בצורה כלשהי במלחמה. יש מגמה ברורה של איפוק מצד המערכת הבנקאית, שלא ממהרת לפתוח בהליכי גביה כנגד חייבים שנפגעו מהמלחמה, בין אם מדובר במפונים מהעוטף או מהצפון, בין אם מדובר במילואימניקים, או משפחות שכולות, כאשר כל מקרה נבחן לגופו. בטרם נקיטה בהליכים משפטיים נגד לקוחות הבנקים, שנפגעו במישרין ובעקיפין מהמלחמה, הבנק בודק את נסיבות המקרה ואת האפשרויות העומדות על הפרק לשם מציאת הפתרון המיטבי להסדרת החובות, תוך התחשבות בלקוח ומתוך רצון להביא לשיקומו. בראשיתו של דבר ובסופו של דבר המטרה היא להמעיט ככל הניתן את הפגיעה בנפגעי המלחמה תוך מציאת פתרון הולם בנסיבות העניין. זו בהחלט מגמה מבורכת שמבטאת את הסולידריות בחברה הישראלית לנוכח האסון שפקד אותנו."
עו"ד תומר לוי, שותף יונתן סונדרס חברת עורכי דין התייחס גם הוא לגישה האחראית יחסית שמגלים הבנקים, "כמי שמייצג תאגידים בנקאיים אני יכול להגיד בפה מלא שבצל המלחמה והשלכותיה הכלכליות הקשות על אזרחים ועסקים רבים, הבנקים בישראל גילו אחריות והתגייסו להקלת התנאים הפיננסיים – בדחיית תשלומים, בפריסות חוב וביוזמות סיוע נוספות. אין ספק שתמיד אפשר לשפר יותר את אני סבור שהכתובת צריכה להיות המדינה והרשות המחוקקת שתיקח אחריות ותסדיר באופן ברור ושקוף את המגבלות ואת התקנות וההנחיות הרלוונטיות – על מנת להבטיח, יציבות וודאות משפטית לכלל השוק הפיננסי והציבור הרחב".
תיקון 9: הכיוון טוב אם כי נדרשים שיפורים
עו"ד אהוד גינדס, שותף, עורך דין, גולדבלט גינדס יריב, התייחס לתיקון המדובר ולהשלכות שיגזרו ממנו, "תיקון 9 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מעודד את החברה והנושים לגבש הסדר חוב, במו"מ כלכלי ועסקי, בטרם הפנייה לכותלי בית המשפט. היתרון: כאשר הסדר החוב יוגש לאישור בית המשפט, כבר תהיה הסכמה עקרונית על הסדר החוב, כך שהתהליך צפוי להיות מהיר ויעיל. עם זאת, הוא גם מטיל אחריות על החברה ונושיה, ודורש מהם בגרות, אמון הדדי ורצון כן להגיע להסדר – גם ללא ההגנה של בית המשפט".
עו"ד ליהי בלומנפלד, שותפה במחלקת חדלות פירעון במשרד פישר (FBC & Co), התייחסה לתיקון 9 ולאיזונים והבלמים שנוספו בו ביחס לתיקון 4: "תיקון 9 כולל הוראות שתכליתן להתגבר על הבעיות והעיוותים השונים שנוצרו בתקופת יישום הוראת השעה - מדובר בתיקון היחיד בתחום שעוד יכול ואמור היה להציע פתרון לחברות בתקופה זו בדרך של מתכון מאוזן ונכון יותר להליך הסדרי החוב, תוך תיקון לקונות שהיו בהוראת שעה. בנוסף, התיקון יכול לתת מענה למצב השוק, שמצוי במלחמה כבר שנתיים, בריבית גבוהה, שוק שיש בו העדר השקעות וכיוצ״ב - לא נחקק כבר כמעט שנה. דווקא בתקופה זו, כאשר נדרש לשקם את השוק, היה מצופה לקדם תיקון זה ביתר שאת.
לעניין גישור בהליכי חדלות פרעון - בשל העדר פתרונות קונקרטיים חקיקתיים והבנת כל הצדדים את מצב השוק - הליכי גישור בחדלות פרעון הם כן חלופה חשובה ואיכותית שיכולה לתת מענה הוליסטי, אשר לעיתים בתי המשפט מתקשים להעניק"
עו"ד אלונה בומגרטן, שותפה במשרד נשיץ ברנדס אמיר, התייחסה גם היא בדבריה לתיקון 9, "בשל ההחמרה בדרישות לגבי תכנית השיקום והיקף המידע שנדרש כבר בשלב הראשוני, חברות שיפנו לבית המשפט לגיבוש הסדר חוב חושפות את הקשיים שלהן ולכן תיקון 9 יאתגר אותן".
עו"ד דורית קרני, שותפה במחלקת חדלות פירעון והבראת חברות בפירמת AYR - עמר רייטר ז׳אן שוכטוביץ ושות׳ מציינת כי ביקורת מסוימת שהועלתה ביחס לתיקון 4 בהחלט נכונה. לצד החשיבות והתועלת שבתיקון, העובדה שהליכים כאלה התמשכו לעתים מעל ומעבר לצפוי ולרצוי, העובדה שהם שימשו לא פעם כמעין מעקף למינוי בעלי תפקיד שלא על פי הוראות חלק ב', ובעיקר העובדה שחברות השתמשו בהם כדי לחמוק מצו פתיחת הליכים גם כשזה היה ההליך הנכון – כל אלה תופעות בלתי רצויות שבהחלט יש מקום למנוע אותן. יחד עם זאת, יש תחושה שבמידה מסוימת הוראות התיקון שופכות את התינוק עם המים ועלולות לגרום להרתעת יתר בלתי רצויה. לעתים לוקח קצת יותר זמן לגבש הסדר בגלל מורכבות המאפיינת את התאגיד הספציפי, והדבר אינו מעיד בהכרח על כך שהחברה החייבת "מושכת זמן". כמו כן, לא תמיד נכון לקבוע קטגורית שבעל התפקיד בהליך לפי חלק י' לא יוכל להתמנות גם בהליך לפי חלק ב'. לדעתי המפתח הוא כמובן שיקול דעת לביהמ"ש, ויש להניח שאם המחוקק יותיר פתח לאפשרות כזו, הפסיקה תשלים בתוך זמן קצר את המבחנים למענה על השאלות שעשויות להתעורר.
עו"ד אמיר פרנקל, שותף ומרכז את תחום חדלות הפירעון במשרד שבלת ושות' טען כי "תיקון 9, אשר בא להחליף את הוראת השעה באופן קבוע, הינו תיקון נדרש ומבורך, אולם ההגבלות המבוקשות במסגרתו, עלולות לפגוע במטרה שלשמה נועד התיקון. קיימים מספיק כלים בחוק הקיים, בכדי לוודא כי תיקון זה לא ינוצל לרעה חלף מגבלות אלה. מגבלות אשר כאמור עלולות למנוע ולכל הפחות להקטין את הסיכוי להגעה להסדרי חוב ראויים ורצויים".
עו"ד גיל אורן, שותף מנהל מומחה בתחומי חדלות הפירעון, מימון ומיזוגים ורכישות במשרד ארנון, תדמור-לוי התייחס גם הוא לתיקון 9 לחוק חדלות פרעון ושיקום כלכלי שמקדמת הכנסת בימים אלה. לדבריו, "תיקון 9 לחוק חדלות פרעון הוא שיפור חשוב שמאזן טוב יותר בין זכויות הנושים לבין האפשרות של חייבים להתאושש כלכלית. הקיצור בזמנים והדרישה להגיש תכנית הסדר מוכנה ומפורטת - במקום רק רעיון כללי - מבטיחים שהתהליך לא יהפוך לטקטיקה של משיכת זמן. זה מונע מצבים שבהם החברה בסוף נכנסת לפשיטת רגל אבל במצב הרבה יותר גרוע מאשר היתה בהתחלה. התיקון מתמקד במקרים שבהם באמת יש סיכוי והכוונה לסדר את החובות ולשקם את החייב, מה שממשיך את הכיוון שהתחיל עם תיקון 4, שהביא לראשונה את האפשרות לעכב הליכים זמנית כדי לגבש הסדר חוב בתקופת הקורונה. עכשיו תיקון 9 מבקש להפוך את זה לחוק קבוע עם שיפורים נוספים. הוא נותן לבית המשפט הרבה נקודות לשקול, כך שבסופו של דבר מדובר בהסדר ששומר על האינטרסים של שני הצדדים בצורה הוגנת ומאזן ביניהם כראוי".
עו"ד יעקב (קובי) ישראלי, שותף, ישראלי – שגב ושות', משרד עורכי דין ונוטריון מסר כי, "לפי הדין הנוכחי (וגם לאחר תיקון 9) מי שמונה כמנהל הסדר לא ישמש כנאמן בהליכי חדלות הפרעון של החייב אם ההסדר לא יאושר או יכשל. זה יוצר כידוע בזבוז עצום, מעבר לזה הכלל האמור יוצר ניגוד אינטרסים מובהק: חשש שלמנהל ההסדר נוצר תמריץ לגרום לאישור ההסדר גם אם ההסדר לא ראוי.
הפתרון המוצע: 1. להסיר את המניעה הזו 2. לא לאשר כמנהלי הסדר מועמדים שהציע התאגיד- החייב".
עו"ד לירום סנדה, מייסד ובעלים, לירום סנדה, להב ושות׳ חברת עורכי דין הסביר כי מדובר בתיקון דרמטי, "תיקון מספר 9 משנה את כללי המשחק בעולם העסקי. מנהל חברה שנקלע היום למשבר כלכלי ולא מחכה לקריסה – הוא לא חדל פירעון, הוא מנהל אחראי שמסתכל קדימה. במקום להיכנע ללחצים, לפירוק ולהוצאה לפועל – התיקון מאפשר לעצור בזמן, להגיש בקשה מסודרת, לקבל הגנה משפטית, ולבנות תכנית הבראה בלי לאבד את העסק. זה לא הליך חדלות פירעון במובן הישן – זו הצלת הפעילות העסקית. במקום לפרק – מתקנים. במקום לסגור – משקמים. במקום לתלות שלט ‘סגור לרגל חובות’ – היום אפשר לתלות שלט: ‘נלחמים כדי להמשיך לעבוד’. זו לא בושה לבקש שיקום – זה חוסן עסקי אמיתי, והמחוקק סוף סוף הבין את זה"
עו״ד גיא אזולאי, שותף במחלקת חדלות פירעון במשרד אגמון עם טולצ׳ינסקי, ציין בהקשר לתיקון החוק כי, "תיקון מס' 9 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, שעתיד להיכנס לתוקף בקרוב, פותח הזדמנויות חדשות לנושאי משרה ובעלי שליטה בחברות שבקשיים לבקש עיכוב הליכים משפטיים והליכי גבייה במטרה לגבש הסדר חוב – והכל בלי לאבד את השליטה בחברה. ניתן יהיה לבקש עיכוב הליכים זמני עוד בטרם הפכו חדלי פירעון. כלומר, ניתן לבקש את צו עיכוב ההליכים גם כדי למנוע הידרדרות למצב של חדלות פירעון, ולא רק לאחר שכבר נקלעו אליה.
בפן הפרקטי, התיקון נותן זמן לחייבים לנהל שיח מתקדם עם הנושים עוד לפני הפניה לבית המשפט, כאשר המשאב הקריטי כאן הוא זמן. פתיחת שערי בית המשפט בשלב מוקדם יותר נותנת לחייבים את הזמן הנוסף הדרוש להם לגיבוש הסכמות איכותיות עם הנושים - מה שמגדיל משמעותית את הסיכויים להצלחת ההסדר, וטוב יעשו החייבים אם יקדימו פניה לעורכי הדין".
"אנו צופים עלייה דרמטית בשימוש במנגנונים של הליכי חדלות פירעון בינלאומיים, גם בישראל"
עורכי הדין אשר השתתפו בפורום העלו סוגיות רבות אחרות לדיון. עו"ד פיני יניב, שותף, מיתר עורכי דין, דיבר על התנגשות דינים והליכי חדלות פירעון בינלאומיים, "בעוד שהכלכלה העולמית מתנהלת ללא גבולות, אין לחקיקה הקיימת מענה למצבי חדלות פירעון של חברות ישראליות, שמתנהל הליך חדלות פירעון שלהן במדינות שונות בו זמנית. החוק הקיים מתיימר להתמודד עם סוגיות של חדלות פירעון בינלאומיות, אך בפועל מספק רק מסגרת דקלרטיבית ללא כלים אופרטיביים. כשנאמנים מקבילים מתמנים בישראל ובחו"ל, נוצרת אנדרלמוסיה משפטית המובילה לבזבוז משאבים, סחבת, כפילויות והפסד לנושים. נדרשת רפורמה שתיצור מנגנון בינלאומי מחייב להכרעה במחלוקות בין נאמנים שהתמנו במקביל לאותו גוף".
עו"ד נדב לב, שותף בעלים, נדב לב משרד עורכי דין המתמחה בחדלות פירעון בינלאומית, גם התייחס בדבריו לזירה הבינלאומית, "נתוני הרבעון האחרון ממחישים העמקה מתמשכת של מצוקה תאגידית ברחבי אירופה, כאשר מגזר הקמעונאות בולט במיוחד ומשמש כסמן אזהרה. העלייה המתמשכת בעלויות, יחד עם ירידה חדה באמון, דוחקות עסקים – במיוחד קטנים ובינוניים – אל סף הקיום. המלחמה אצלנו, באוקראינה, באיראן, וכל זעזוע נוסף – החל מהתקפת סייבר, דרך שיבוש סחר עולמי של החותים בתימן – עלול להפיל עסקים יציבים לכאורה. המציאות הזו אינה תוצאה של אירוע בודד, אלא של שחיקה מצטברת לאורך זמן. אנחנו רואים פחות גמישות במערכת, ופחות יכולת לספוג סיכונים עתידיים.
נוכח מכלול התנאים הללו, אנו צופים עלייה דרמטית בשימוש במנגנונים של הליכי חדלות פירעון בינלאומיים, גם בישראל, הן לצרכי הגנה מפני נושים והן לצורך גיבוש הסדרים חוצי גבולות. השוק הגלובלי נעשה פחות צפוי, ויותר ויותר חברות יבקשו להסתייע במסגרת משפטית שמאפשרת ניהול אפקטיבי של משברים בינלאומיים".
עו"ד חגית בלייברג, ראש מחלקת ליטיגציה תאגידית, מנהלית ותובענות ייצוגיות, גולדפרב גרוס זליגמן, התמקדה בהליכי גישור ובוררות, "הליכי גישור ובוררות יכולים לשמש כלי יעיל ליישוב סכסוכים בהליכי חדלות פירעון, כמובן, שבכפוף לפיקוח הדוק של בית המשפט. ניתן לשלב את הליך הגישור בכמה צמתים מרכזיים - לפני הגשת הבקשה כדי להגיע להסדר עם הנושים או מייד לאחריה, במהלך בדיקת תביעות החוב כדי ליישב מחלוקות בין הנאמן לנושים או בשלב גיבוש תוכנית השיקום.
אומנם קיימים חסרונות להליך גישור כמו מורכבות החובות, לחץ זמן, ועלות הגישור עצמו, אך בלתי אפשרי להתעלם מהיתרונות הברורים - קיצור תהליכי התדיינות שעלולים להימשך שנים, חסכון בעלויות לצדדים, חיסכון בזמן שיפוט לבתי המשפט, מניעת קריסה נוספת, חיסיון וסודיות להליך, ואלו רק חלק מהיתרונות, היכולים להשפיע באופן קריטי על החברה, נושיה ובעלי מניותיה.
בכלל, הליך גישור בו ישתתפו כלל הצדדים הרלוונטיים, ובמיוחד כזה שיקצב מראש בזמן קצר מוגבל, יביא לחיסכון בזמן ובעלויות של הליך משפטי לפתרון מהיר אשר יסייע לכלל הגורמים, ובמיוחד לנושים קטנים שזקוקים לכספים אך אין להם את אורך הרוח להמתין לסופו של הליך כזה".
עו"ד גלעד נרקיס, בעלים גלעד נרקיס משרד עורכי דין טען כי, ״תחום הגישור שחדר לכל ענפי משפט עדיין לא מצא מקומו בהליכי חדלות הפירעון. גם המחוקק שותף לעמדה שיש לעודד הסכמי פשרה והסדרים שבוודאי מיטבים עם כל הצדדים . אף במדינות מעבר לים הדבר מקובל. לפיכך חובה על כל השחקנים בהליך לעשות שימוש רחב בהליך הגישור וטוב שהמחוקק יקדם חקיקה בתחום כפי המקובל בתחומי משפט אחרים".
עו"ד רז מנגל, בעלים, רז מנגל ושות', אמר מענה לטענה שעלתה בעניין הצורך לאפשר חקירות דירקטורים במקרים של הסדרי חוב כי, "לעיתים קרובות המפתח להסדר חוב הוא מציאת משקיע לחברה, שיזרים הון לצורך תשלום חובות ושמירת החברה כעסק חי. סיכון של חקירות דירקטורים עלול בוודאות גבוהה להבריח משקיעים ולסכל מראש הליכי הסדר"
עו"ד רונן נאווי, שותף, בר-יוסף, נאוי, תורג'מן ושות', משרד עורכי דין התייחס גם הוא לנושא הסדרי חוב, "הצלחתו של הסדר חוב שקט - המבוצע מחוץ לכתלי בית המשפט - תלויה לא רק בתזרים, אלא באמון. הקרדיט לו זוכה בא-כוח החברה בעיני הקולגות – עורכי הדין של הנושים – הוא תנאי הכרחי. לכן, שקיפות מלאה וחשיפת כלל הנתונים הרלוונטיים לנושים הן לא המלצה – הן תנאי בסיסי להצלחת ההליך. תחשפו הכל. תגלו הכל. רחב יותר ממה שהייתם כותבים לבית משפט מפני שמנגנוני הביקורת נמוכים יותר מחוץ לבית המשפט ואינכם רוצים להכשיל את חבריכם באי כח הנושים.
"הסדר שקט" חוסך עלויות ניהול ושכר טרחה, ולכן מניב כמעט תמיד דיבידנד גבוה יותר לנושים ומפגיש את הנושים עם חלקם בפרק זמן קצר יותר. כדי להגדיל את סיכויי ההצלחה של המהלך, ראוי לאפשר לנושה המרכזי להציב את בא כוחו כמשקיף (עם יפוי כח לקבלת כל נתון בו יחפוץ) שיוודא שאין הברחות נכסים ושנשמרים עקרונות העל של ההליך כפי שהיו נשמרים בבית המשפט - דוגמת עקרון השיוויון בין הנושים.
ההסדרים השקטים הם הזדמנות – אך גם מבחן בגרות לעולם המשפט והעסקים. זה לא רק פתרון פיננסי – זה כלי להצלת עסקים ולשיקום אמון, אגב שמירה על המוניטין העסקי והקרדיט בבנקים. הדין מאפשר זאת – השאלה היא אם התרבות המשפטית והעסקית בשלה לכך. הכדור בידיים שלנו".
עו"ד מור נרדיה, מנהל מחלקת חדלות פירעון, לוי טילר, נרדיה, הר צבי, ברא״ז ושות׳, הסבירה כי "יזמים וקבלני ביצוע מתמודדים בתקופה הנוכחית עם צבר רב של גורמים שעלולים להביא לסחרור כלכלי ועל רוכשי דירות להיזהר מהאלמנטים הבאים: סביבת ריבית גבוהה, מחסור בכוח אדם, עליה בתשומות הבניה, הגבלות על מבצעי 20-80 שסייעו במכירת דירות ותביעות רוכשים לפיצויים.
בהליכי חדלות פירעון בהם מעורבים מספר רב של צדדים בהחלט יש לשקול פנייה להליכי גישור. במקרים פחות מורכבים הכלי המשפטי של בקשה למתן הוראות מספק מענה מהיר ויעיל לפתרון מחלוקות. אין מקום להקניית סמכויות חקירה בהסדרי נושים לפי חוק חדלות פירעון, למצער לא להקניה גורפת. הסדר נושים נועד להביא למיצוי טענות הצדדים וזכותם של הנושים להעדיף פירעון מהיר על פני ניהול הליכים ממושכים".
עו"ד שירלי יפרח-אזור, שותפה, ליפא מאיר, שיתפה עם באי הפורום כי, "בחיבור לתיק החדל"ת של "דונה ויקטוריה", בו אני מכהנת כנאמנת, במסגרת מינוי של ביהמ"ש המחוזי בת"א, כבוד השופטת נועה גרוסמן, ערב המלחמה (יום חמישי 12.6.2025, אחה"צ): מדובר ברשת אופנת הלבשה תחתונה לנשים, שהפעילה, ערב המינוי וערב המלחמה, כ-30 סניפים בקניונים ומרכזי קניות ברחבי הארץ. מחד, ההפעלה היא הכרחית, על מנת לשמר את העסק כ"עסק חי" ולהשיא את פוטנציאל השיקום. מאידך, אתגרי ההפעלה הם יוצאי דופן בצל המלחמה, בנוסף על האתגרים "הרגילים" שבהפעלת עסק בחדלות פירעון בענף הRetail-.
בראש ובראשונה - סגירתם של סניפים, יחד עם כלל המשק, לפי הנחיות פיקוד העורף, מה שמביא לאיפוס מוחלט בהכנסות, בעוד שההוצאות הקבועות לא משתנות (ותלויות בחסדם של בעלי הנכסים/בעלי הקניונים, הרשויות המקומיות וכו'); דרך - פגיעה קשה בהתנהגות הצרכנית, גם לאחר פתיחת המשק, בוודאי כשמדובר ב"מותרות", ולכן ירידה חדה בפדיונות; ולבסוף - אי-יציבות תפעולית - קושי בשימור העובדים, על רקע חוסר הוודאות של מתווה החל"ת או כרית ביטחון אחרת (וחוסר יכולת תזרימית לשלם שכר על תקופת המלחמה), שיבושים בשרשרת האספקה ואי זמינות של שירותים חיוניים. מציאות זו מחייבת את בעל התפקיד, ובית המשפט, לקבלת החלטות מהירה ומותאמת נסיבות, תוך לקיחת סיכונים מסוימים, ומציבה דילמות מורכבות יומיומיות".
עו"ד רונן מטרי, שותף מייסד, מטרי מאירי וכט ושות׳, דיבר על סעיף 327ב - אי מינוי מנהל הסדר כנאמן, "הפתרון שנבחר לבעיה שהסעיף מבקש לפתור הינו בבחינת "לירות בתותח כדי להרוג זבוב". פתרון לא מידתי בעל פוטנציאל נזק גדול בהרבה מהבעיה שהוא מבקש כביכול לפתור. מנהל הסדר שנבחר על ידי בית משפט מרשימה שהביא הממונה, אינו נתון להשפעות הצדדים והוא בעל תפקיד אובייקטיבי. לוקח זמן קריטי עד שהוא לומד את המערכת ויודע להשפיע עליה, ואין שום תבונה או תכלית בלזעזע את המערכת שוב בשלב מינוי הנאמן.
בעניין זה יש להבחין בין מנהל הסדר הממונה על ידי בית המשפט מרשימה שהביא הממונה למנהל הסדר שבחרו הצדדים לדיון ובית המשפט אישר את בחירת הצדדים, ולקבוע כי התיקון יחול לכל היותר על הסוג השני".
עו״ד חיות גרינברג, מתמחה בשיקום חברות וניהול משברים עסקיים, בעלים ב'חיות גרינברג חברת עו״ד טענה כי, "כבר כמעט שנתיים מרגישים שאנחנו לעצמנו ולגורלנו. אין מבוגר אחראי ועלינו לטפל בבעיה לבד. מבלי לסמוך על החקיקה/ המערכת. ולכן חשוב לקדם שיח והליכים אלטרנטיביים, על בסיס של אמון בין הצדדים באירוע כלכלי, בגישה לפיה הסדר יהיה הפתרון המיטבי לכולם.
התנאי הוא שמגיעים לשולחן כשכל צד חושב על הצורך של הצד השני ואיך מצמצמים את הפער בין הצרכים ליכולת".
d&b – לדעת להחליט
