פרשנות
לקראת בג"ץ מינוי זיני: שוב קרב ניגוד עניינים מול היועמ"שית
נתניהו מתכתש עם היועצת המשפטית על מינוי ראש השב"כ החדש שיטפל בחקירות נגדו, בעוד ההפיכה המשטרית מתקדמת צעד נוסף לעבר השתלטות על השירות הציבורי
בג"ץ עדיין לא קיבל הודעה מטראמפ לחדול מלהפריע לנתניהו. גם זה יגיע. בינתיים יתקיים מחרתיים (יום שלישי) הדיון במינויו של האלוף דוד זיני לראש השב"כ. הפעם העותרים הם מהצד של ראש הממשלה שמבקשים ממערכת המשפט להימנע מפגיעה בביטחון המדינה ולתת לנתניהו למנות ראש שב"כ כרצונו. היועצת המשפטית לממשלה מתנגדת. מינוי זיני, לתפיסתה, הוא תמונת ראי לפיטורי רונן בר. וכמו שניגוד העניינים אמור היה למנוע את הפיטורים של בר, הוא אמור למנוע את מינוי זיני.
נתניהו יכול היה למנות את זיני אילו המתין ופעל לפני המתווה שהציעה בהרב-מיארה: להאציל את סמכות המינוי לשר אחר, להרחיב את המנדט של ועדת גרוניס לבחינת טוהר המינוי. אבל המהירות שבה הוכרז ואושר המינוי של זיני מעידה שפניו להתכתשות נוספת עם היועצת. התכתשות שחשובה לו יותר מהמינוי עצמו. הוא כבר הודיע שפסק דין בר הוא "שערורייתי" ואין בכוונתו לציית להנחיות המינוי של היועצת. זו דרכו למקסם את האירוע ב"ווין ווין". או שישיג את המינוי או שיקבל עוד הזדמנות לשסות ולנגח את הביס בשנואי נפשו, הנשיא עמית והיועצת בהרב-מיארה.
ושוב, ניגוד העניינים. לרבים זה נשמע כמו התקטננות טרחנית, אבל שחרור המינויים הבכירים ולא רק מהמגבלה הזו היא מסלול ישיר לדיקטטורה, לחלוקת ג'ובים מושחתת, להזניית השירות הציבורי ולקלקולו. זהו נדבך מרכזי של ההפיכה המשטרית. לא צריך חקיקה כדי להשתלט ולהכפיף את השירות הציבורי לשלטון – די במינוי יס-מנים צייתנים ורופסים כדי לחסל את עמוד השדרה של מדינת חוק שיודעת להניף תמרורי עצור בפני השלטון. שלטון החוק בשלטון, כינה זאת אהרן ברק. אם נתניהו יפטר וימנה את האיש שחוקר את לשכתו, שאחראי על חוות הדעת שנוגעות לניהול משפטו הפלילי הוא ירכוש לעצמו השפעה מכרעת על האינטרסים האישיים שלו. קטארגייט וההדלפה ל'בילד' הן שתי פרשות שבכיר לשכתו יונתן אוריך מעורב בהן עד צוואר לצד אנשים נוספים שלו כאלי פלדשטיין ושרוליק איינהורן. הוא כבר הכריז שהחקירות האלה נוגעות אליו (נועדו לרדוף אותו, אלא מה), הוא כבר הכריז שהן פייק ואין בהן ממש. עכשיו הוא צריך רק ראש שב"כ שיחתום על המסקנות שלו. רונן בר (בגיבוי היועצת) סירב ופתח עליו את שערי הגיהנום.
נתניהו הציע שראש השב"כ הנכנס לא יעסוק בחקירות שלראש הממשלה עניין אישי בתוצאותיהן. היועצת דחתה את הפתרון הזה. ראשית, כי זה לא תפקידו לקבוע מי כן ומי לא יופקד על חקירות מקורביו. שנית, יש חשיבות רבה בכך שראש השירות עצמו יוביל את הטיפול, במיוחד לנוכח ההתנגדות הפוליטית העזה לניהולן, לרבות הגינויים והנאצות של ראש הממשלה עצמו כנגד החקירות. לכן, לא ראוי להפקידן בידי דרג נמוך מהראש עצמו.
כרגיל, העימות אינו רק סביב המינוי הפרסונלי אלא סביב שאלה עקרונית שמלווה את ההפיכה המשטרית ומהווה את אחת מאבני היסוד שלה: מי הם הגורמים המוסמכים שקובעים מהו החוק במדינת ישראל? הממשלה או היועצת המשפטית ובג"ץ? נתניהו, לוין, קרעי וחבריהם מודיעים בכל הזדמנות: אנחנו הנבחרים – אנחנו המושלים – אנחנו עושים מה שאנחנו רוצים – ובכלל זה, אנחנו קובעים מה החוק. הרעיונות הדמוקרטיים הוותיקים של הפרדת רשויות, של איזונים ובלמים, של שלטון החוק בשלטון לא עולה על הדעתם. בעצם הוא עולה, רק כאשר החוק "מיישר קו" עם רצונם. לכן חשוב להם למנות את היועצים המשפטיים ולהשתלט על בחירת השופטים. כדי למנוע את ה"חיכוכים" האלה. כדי להסיר כל מגבלה. כדי לאפשר להם לעשות כרצונם. אילו היה מצליח בכך, אילו היה מסיר את עמוד השדרה של מערכות המשפט, הוא לא היה נקלע לעימותים התכופים האלה על מינויי נציב שירות המדינה וראש השב"כ.
ושתי הערות לסיום. עד כה בעתירות המרכזיות שנוגעות להפיכה ישב ההרכב הבכיר של בג"ץ – הנשיא יצחק עמית, המשנה נעם סולברג והשופטת דפנה ברק-ארז. הביקורת הייתה שההרכב הזה מהונדס מראש נגד הממשלה בגלל ששני ה"ליברלים", עמית וברק-ארז, יצרו תמיד רוב נגד ה"שמרן" סולברג, ונגד הממשלה. אולי זו הסיבה שהפעם שובצו לצדו של עמית, השופטים אלכס שטיין וגילה כנפי-שטייניץ. מינויים של השרים איילת שקד (שטיין) וגדעון סער (כנפי-שטייניץ). לכאורה, מדובר כאן בעתירת המשך לבג"ץ בר והרציונלים שלו אמורים לחול כאן. אלא אם שטיין וכנפי-שטיניץ יחשבו אחרת.
ההערה השנייה נוגעת לזיני עצמו. התבטאויות הסגידה שלו לרב המנוח מאיר מאזוז מעוררות דאגה. הן שלב נוסף בהדתה של הצמרת הביטחונית לכיוונים שרותמים את עבודת הביטחון לעבודת השם. וזה מסוכן כאשר מדובר בארגון שאחראי בין היתר לניהול היחסים בין יהודים ופלשתינים בשטחים, ובכלל. וזה מסוכן לדמוקרטיה בהינתן תלמידו המובהק של הרב מאזוז בפוליטיקה, השר שלמה קרעי.
