הצפון נפגע יותר מהדרום: כך המלחמה השפיעה על התעסוקה
דו"ח של משרד העבודה מצביע על ירידה של 15% בשיעור התעסוקה בקו הגבול בצפון ושל 6% בעוטף עזה ב־2024. כמו כן נרשמה ירידה מדאיגה בשיעור התעסוקה של אנשי מילואים. שיעור העובדים בתכנות עלה יותר מבכל מקצוע אחר מאז 2012
המלחמה פגעה קשות בתעסוקה באזורים הקרובים לגבול, אבל הצפון נפגע הרבה יותר: שיעור התעסוקה ביישובים הקרובים לגבול הצפון במחצית השנייה של 2024 היה נמוך ב־15 נקודות אחוז מהשיעור לפני המלחמה. לעומת זאת, ביישובי עוטף עזה שיעור התעסוקה ירד באותה תקופה ב־6 נקודות אחוז. כך עולה מדו"ח שוק העבודה לשנת 2024 של משרד העבודה שמתפרסם היום.
עוד עולה מהדו"ח כי במהלך המלחמה נרשמה ירידה של יותר מ־3 נקודות אחוז בשיעור התעסוקה של גברים יהודים לא חרדים. במשרד העבודה מסיבירים כי הסיבה לירידה היא שירות המילואים, מה שעלול לפגוע בקריירות של המשרתים.
בצפון הארץ, שרוב יישוביו המפונים נותרו נטושים לאורך כל שנת 2024, נרשמה ירידה חדה במיוחד בתעסוקה. שיעור התעסוקה (אחוז המועסקים מכלל האוכלוסייה, גילאי 25–66) ברצועת הגבול הצפוני (0־3.5 ק"מ מהגבול) ירד מ־82% במחצית השנייה של 2022 ל־67% במחצית השנייה של 2024. זאת לעומת ירידה מ־86% ל־80% באזור עוטף עזה (0־7 ק"מ, חבל תקומה).
הפער נובע בעיקר מהמשך הפינוי בצפון, בגלל המצב הביטחוני המתמשך, מסגירת מקומות עבודה ועסקים ומשיבושים נרחבים בשירותים החיוניים.
אבל בין הדרום לצפון היו פערים עוד לפני המלחמה. תושבי העוטף היו במצב טוב יחסית לשאר המדינה: שיעור התעסוקה באיזור היה 91%, שיעור האקדמאים 32%, והשכר הממוצע כ־13,400 שקל. לעומת זאת, מצבם של יישובי הצפון שפונו במלחמה היה טוב פחות גם לפניה. שיעור התעסוקה היה 78% בלבד, שיעור האקדמאים 28%, והשכר הממוצע 12,150 שקל. נתונים אלה הציבו את תושבי הצפון בעמדה פגיעה יותר עם פרוץ המלחמה.
מהדו"ח עולה כי צעירים בקו הגבול בצפון נפגעו במיוחד. שיעור התעסוקה של בני 25–40 (0–3.5 ק"מ מהגבול) ירד מ־87% במחצית השנייה של 2022 ל־66% במחצית השנייה של 2024. זאת לעומת ירידות מתונות הרבה יותר בקרב מבוגרים וביישובים רחוקים יותר מהגבול. בלטו גם הבדלים מגדריים: שיעור התעסוקה של גברים מפונים בצפון ירד ב־20 נקודות אחוז, פי שניים מזה של הנשים.
ירידה של 3.3 נקודות אחוז נרשמה בשיעור התעסוקה של גברים יהודים לא חרדים בני 40־25 פי 4 מאשר אצל בני 41–66. "חלק מהירידה בשיעור התעסוקה של צעירים ניתן לייחס לשירות מילואים ממושך שפוגע בסיכוי שלהם להתקבל למשרות, בחלק מהמקרים בשל הדרישה לזמינות או שהייה רציפה בעבודה", כותבים מחברי הדו"ח. "פגיעה מסוג זה יכולה להשפיע במיוחד על עובדים בראשית או באמצע הקריירה שלהם, שהוותק שלהם במקום העבודה מועט יחסית". כלומר מדובר לא רק בפגיעה עכשווית בעבודה אלא בפגיעה בקריירה.
גם בנות הזוג של אנשי המילואים נפגעו. שיעור התעסוקה שלהן ב־2024 היה נמוך בכ־1 עד 2.3 נקודות אחוז מקבוצת ביקורת דומה של נשים שבן זוגן לא שירתו במילואים. שיעור נשות המילואמניקים שנאלצו להיעדר זמנית מעבודה או להפחית שעות עבודה היה נמוך ב־2–5 נקודות אחוז מאשר בקבוצות הביקורת. לדברי שר העבודה יואב בן צור, הודות להגנות שהוענקו להן כמו ימי היעדרות בתשלום והגנה מפיטורים, נמנעה פגיעה חמורה יותר בתעסוקת נשות המילואימניקים.
גברים ערבים הם קבוצת האוכלוסייה שבה נרשמה הירידה החדה ביותר בשיעור התעסוקה, שיעור התעסוקה שלהם הגיע לפני המלחמה בתחילת 2023 ל־77.9%, הרמה הגבוהה ביותר בעשור האחרון, אך המלחמה קטעה את ההתקדמות הזו. בסוף 2024 היה שיעור התעסוקה שלהם 75.5%.
הדו"ח בדק את השינוי בחלקם של מקצועות שונים בשוק העבודה בשנים 2024–2012. העלייה הגדולה ביותר בשיעור המועסקים בתקופה זו היתה של "מפתחי תוכנה ומנתחי יישומים": מ־2.9% מהמועסקים ב־2012 ל־5.1% ב־2024 בעקבות התרחבות ענף ההייטק בשנים אלו. עם זאת, מ־2023 יש קיפאון בשיעור המועסקים במקצועות אלה.
משלח היד עם הירידה הגדולה ביותר היה "מוכרים בחנויות". שיעור המועסקים כמוכרים בחנויות ירד מ־4.2% בשנת 2012 ל־3.1% ב־2024. הדו"ח מייחס מגמה זו למעבר למכירה באינטרנט.
הדו"ח מקדיש מקום נרחב לכישלון של ישראל במבחני PIAAC של ה־OECD למיומנויות מבוגרים, שנערך ב־2022-2023. "הפערים בין קבוצות האוכלוסייה במדינה מתרחבים ולפחות כשליש מאוכלוסיית ישראל, לעומת כרבע מהאוכלוסייה במדינות ה־OECD, נחשבים בעלי מיומנויות נמוכות ואינם שולטים ברמה מספקת במיומנויות הנמדדות במבחן", נכתב בדו"ח. הכוונה היא לקריאה, מתמטיקה ופתרון בעיות.
את עוצמת הפערים ממחישה העובדה ששיעור המבוגרים הערבים המתקשים בקריאה נסק מ־46% ב־2014 ל־70%. בקרב הגברים הצעירים הערבים 74% מתקשים בקריאה. "זהו נתון שאינו מבשר טובות לצעירים ערבים המבקשים להשתלב בשוק העבודה", נכתב בדו"ח.
שיעור הגברים החרדים הצעירים המתקשים בקריאה גבוה ב־60% מהשיעור המקביל אצל צעירים יהודים לא חרדים. זהו נתון מדאיג במיוחד לאור העובדה שקריאה היא המיומנות העיקרית שבה סביר שגברים חרדים ישלטו.
