כשהמציאות משתנה – גם התקנות חייבות להשתנות
הטילים שקטו – אבל עסקים רבים עדיין משותקים – התקנת תקנות מתאימות חיונית למניעת משבר כלכלי שניוני
בעל בית קפה במרכז הארץ השקיע את כל חסכונותיו בהקמה מחודשת, רק שלושה חודשים לפני שנפגע ישירות מירי טילים במסגרת מבצע "עם כלביא". לדבריו, "אין סיכוי לסדר את זה. צריך לעשות כמעט הכול מחדש. השקענו באומנות, ברמקולים בעיצוב אישי – זה הבית שלי. נשבר לי הלב." כמה רחובות משם, בעל מספרה ותיקה שיקם את המקום אחרי הפגיעה הקודמת – וכעת מצא שוב את כל הציוד, המטבח והדלתות הרוסים. אלו לא מקרים חריגים – אלא דוגמאות חיות לכך שפגיעה פיזית מיידית יכול שתהיה מתורגמת לקריסה עסקית ממושכת.
הטילים שקטו רק שלשום עם כניסת הפסקת האש לתוקף בין ישראל לאיראן, אך מבחינת אלפי עסקים ברחבי ישראל, הפגיעה הכלכלית יכול שתמשך זמן רב. גם אם התיווך האמריקאי והקטארי הפיח אופטימיות זהירה, הנזקים המצטברים – ישירים ועקיפים והיקפם קשים מנשוא. קרוב ל-40 אלף תביעות נזק רכוש כבר הוגשו לקרן הפיצויים, אך אלפי עסקים מושבתים עדיין ממתינים למענה.
ביום 23 ביוני 2025 הוכרז על ידי משרד האוצר מתווה הפיצויים (מענק המשכיות עסקית והקלות בחל"ת). מתווה שמבקש לתת מענה לעסקים שנפגעו בישראל. אנו מברכים על המתווה אולם יש סוגיות רבות שמרחפות בחלל האוויר וטרם נמצא להם מענה ראוי, כפי שהדגיש יו"ר ועדת הכספים, הרב משה גפני בדיון שנערך בבוקרו של יום ההכרזה על המתווה: "אם האיראנים חושבים שהם ינצחו אותנו כלכלית - הם טועים!" – על מנת שננצח נדרש מתווה פיצוי שנותן מענה לכלל אירועי ונזקי המלחמה החריגים.
עוד משנותיה הראשונות, מדינת ישראל נטלה על עצמה בחקיקה לפצות את תושביה על נזקים ישירים ועקיפים שנגרמו כתוצאה מפעולות מלחמה וממעשי איבה. הזכאות לפיצויים וכן מנגנוני הפיצויים השונים מעוגנים בחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961 וכן תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף), תשל"ג-1973 אשר הותקנו מכוחו. בעוד פיצוי על נזק ישיר ניתן לכל עסק שנפגע, פיצוי על נזק עקיף מוגבל כיום ליישובי ספר בלבד. עם זאת, סעיף 36 לחוק מס רכוש מקנה לשר האוצר, באישור ועדת הכספים, סמכות לקבוע בתקנות מסלולי פיצוי ייחודיים – כפי שנעשה בעבר במבצעים קודמים באמצעות הוראות שעה.
היקף הנזק הישיר במבצע "עם כלביא" הינו חסר תקדים, ואנו עדים למקרים של נזק עקיף שנוצר כתוצאה מהנזק הישיר ומוביל לנזק כלכלי מתמשך מחמת אי יכולת להפעיל מחדש את העסק. לפי המתווה הנוכחי, עסק שיש לו פעילות יצרנית וחטף פגיעה ישירה באופן שהמפעל אינו בר הפעלה וידרשו חודשים רבים לשיקומו, יפוצה רק על הנזק הישיר (הקירות והציוד שניזוקו) ובהתאם למתווה הנזק העקיף פיצוי לחודש יוני 2025 בהתאם למסלול הוצאות מזכות וחל"ת ל-12 יום. אולם מה עם אובדן הפדיון המתמשך, תשלומי שכר לעובדים בתקופת השיקום הארוכה, שינוע פעילות ו/או ההעתקת המפעל לאתר אחר כאשר ההוצאות הקבועות ממשיכות להיערם. כך גם, בעלי נכסים למגורים ולעסקים שניזוקו וספגו ביטול חוזי שכירות – בשל קריסת עסקים או נטישת השוכרים – נותרים עם נזק מלא.
בעל דירה שנפגעה זכאי, לפי חוק מס רכוש והתקנות, למימון מגורים חלופיים (מלון לתקופה ראשונית, החזר שכר דירה), שיפוץ מלא של הדירה, פיצוי על תכולה שנפגעה לפי מחירון, ולעיתים גם סיוע נוסף במקרים חריגים. ראוי ליישם מודל דומה לעסק שנפגע שנדרש להתמודד עם שיקום ארוך, ללא מענה מספק להוצאות העקיפות והחריגות. אשר על כן, אנו מציעים לעגן בתקנות החדשות שיותקנו למבצע "עם כלביא" קטגוריה חדשה: פיצוי "נזק עקיף כתוצאה מנזק ישיר" או "נזק ישיר-מורחב", שיאפשר פיצוי ראוי לעסקים שנפגעו פגיעה ישירה ונדרש זמן רב לשקמם.
התקנת מתווה פיצוי מדויק, רגיש ומעודכן מתוך אחריות לאומית וערבות הדדית הינו מנוע הכרחי לשיקום והאצת כלכלת ישראל, לאמון הציבור ולחיזוק החוסן הכלכלי והביטחוני של מדינת ישראל.
עו"ד רו"ח ליאת נויבירט היא ראש תחום מע"מ ומס רכוש, גולדפרב גרוס זליגמן
