סגור
השר דודי אמסלם ומנהלת רשות החברות הממשלתיות היוצאת מיכל רוזנבוים
השר דודי אמסלם ומנהלת רשות החברות הממשלתיות היוצאת מיכל רוזנבוים (צילומים: יואב דודקביץ, אלעד מלכה)

ניתוח
התפטרות רוזנבוים: מינוי פוליטי אחד הלך, עכשיו סכר הג'ובים ייפתח

לשר הממונה דודי אמסלם יד חופשית במינויי מקורבים; שורת הפרטות שעומדות על הפרק, ובראשן זו של הדואר, עלולה להיתקע והדיבידנדים מהחברות עשויים להפוך לקלף מיקוח פוליטי

מנהלת רשות החברות הממשלתיות מיכל רוזנבוים הודיעה אתמול על סיום תפקידה בעוד כחודש, לאחר כשנה ושמונה חודשים בתפקיד. התפטרותה מגיעה לאחר תקופה סוערת בתפקיד שלוותה בסכסוך מתוקשר עם השר לשיתוף פעולה אזורי והממונה על רשות החברות דודי אמסלם ובתלונות ותביעות של עובדים ברשות על התנהלותה. עזיבתה מותירה שורה ארוכה של מינויים בכירים, מאות דירקטורים, הפרטות והחלטות בידיו של אמסלם. אותו אמסלם שרק לפני כמה חודשים אמר בריאיון לתחנת הרדיו כאן ב': "את מי אני אמנה? אני מגיש אנשים שאני מכיר מהחבר'ה. התפקיד שלי זה להגיש אנשים שאני מכיר ומעריך".
הסיבה להתפטרותה של רוזנבוים במועד הנוכחי, כך לפי מכתב ההתפטרות ששלחה לראש הממשלה בנימין נתניהו, היא השלמת המעבר של רשות החברות לידיו של אמסלם, שנכנס לתוקף היום. בשלב הראשון קיבל אמסלם אחריות על מינויי דירקטורים וועדת השרים להפרטה, אך הניהול בפועל של כוח האדם ותקציבי רשות החברות נותרו בידי משרד האוצר. כעת אלו גם יעברו למשרדו של אמסלם. ברקע ההתפטרות של רוזנבוים עולות גם שתי תביעות של עובדים ברשות החברות נגדה על התעמרות שהוגשו בחודשיים האחרונים. כך או כך, לעזיבתה של רוזנבוים עלולות להיות השלכות משמעותיות על עתיד החברות הממשלתיות במשק.

הרשות הולכת לאן שאמסלם הולך

זו לא הפעם הראשונה שבה רשות החברות עוברת "דירה" כדי להכפיפה לאמסלם. ב־2021, אז כיהן כשר הדיגיטל, נדדה הרשות ממשרד האוצר למשרדו. באותה עת המועמדת שלו לתפקיד מנהלת הרשות היתה לא אחרת מרוזנבוים עצמה, שנחשבת למקורבת לגורמים פוליטיים במספר מפלגות, כולל בליכוד. היא מונתה לבסוף רק ב־2022 על ידי שר האוצר לשעבר אביגדור ליברמן. ב־2019 רוזנבוים היתה מועמדת לתפקיד מבקר המדינה, אך בסופו של דבר הפסידה במאבק למבקר הנוכחי, מתניהו אנגלמן.
רשות החברות אחראית לתפקודן התקין של החברות וכוללת גם את האחריות לאיוש חברי הדירקטוריון של אותן חברות, שמספרם מוערך במאות. אמסלם עצמו רואה בכך נכס אסטרטגי של מאגר ג'ובים שיכול לשמש למינוי מקורבים וחברי מפלגה.
כדי למנות דירקטור בחברות הממשלתיות, מלבד לתנאים מינימליים ואישור בוועדת המינויים, דרושה גם חתימה של שני שרים: השר שבתחום אחריותו החברה והשר הממונה על רשות החברות, שעד כניסתו של אמסלם לממשלה, היה זה שר האוצר. למשל, מינוי דירקטור בחברת החשמל דורש את ההסכמה של שר האנרגיה ושל השר הממונה על הרשות. המינויים עוברים גם דרך רשות החברות עצמה. כך, למשל, בתקופת כהונתה התנגדה רוזנבוים לכמה מינויים לדירקטורים בחברת הדואר בשל מעורבותם הפוליטית.
הדירקטורים שניתן למנות לחברות הממשלתיות הם חלק מנבחרת הדירקטורים – מאגר של מועמדים שמתוכם יכולים השרים לבחור את הדירקטורים, שעומדים בתנאי סף מסוימים. בשל הרצון של אמסלם לבטל את נבחרת הדירקטורים הוקפאו מרבית המינויים בחברות הממשלתיות וכיום נותרו פתוחים מקומות לכ־300 דירקטורים בחברות הממשלתיות, קרוב למחצית מכלל הדירקטורים. כבר ב־2021 טען אמסלם שנבחרת הדירקטורים היא קבוצה אליטיסטית, אך דו"ח פנימי של רשות החברות הממשלתיות קבע שחלה ירידה של עשרות אחוזים בנפוטיזם במינויים ברשות החברות. אחד המינויים הקריטיים ביותר בחברות הממשלתיות הוא של יו"ר חברת החשמל, שמאז קיץ 2021 פועלת ללא יו"ר קבוע. אמסלם טרם הציג מועמד מטעמו לתפקיד.
מלבד המינויים בחברות הממשלתיות, ברשות החברות עצמה חסרים שלושה תפקידים בכירים: יועץ משפטי לרשות, שתהליך המינוי לו מתקדם בימים אלה, משנה למנהלת רשות החברות וסגן למנהלת הרשות האחראי על החברות הביטחוניות, כמו רפאל והתעשייה האווירית. מדובר בשלושה תפקידים מהבכירים ביותר ברשות החברות, עם השלכות משמעותיות לתפקוד החברות והפיקוח עליהן. כחלק מהמאבק בין רוזנבוים לאמסלם החליט השר על הקפאת מינויים ברשות, וביולי הוקפאו מינויים על ידי נציבות שירות המדינה.
בימים אלה מקדמת רשות החברות שלוש הפרטות גדולות: דואר ישראל, התעשייה האווירית ונמל אשדוד. ההפרטה שנמצאת בשלב המתקדם ביותר היא זו של דואר ישראל, שצפויה להסתיים בתוך כחצי שנה, ועולה חשש מסוים שעם פרישתה של רוזנבוים יעוכבו חלק מההפרטות. ב־2020 תמך אמסלם בהכנסת משקיע פרטי לדואר, בתמורה למכירה של כ־20% ממניות החברה. בסופו של דבר, שר התקשורת הקודם יועז הנדל שינה את ההחלטה וקבע כי תתבצע מכירה מלאה של הדואר.
אף שאמסלם עומד בראש ועדת השרים להפרטה שאישרה את קידום מכירת הדואר למשקיע פרטי, בדיון בכנסת בחודש שעבר שעסק בבקשה של דפוס בארי לדחות את הליכי ההפרטה בשל רצון החברה להשתתף בהליך ולאור המלחמה, הביע אמסלם חשש שהפרטה מלאה של החברה תוביל לפגיעה בחלוקת המכתבים בפריפריה: "מהרגע שדואר ישראל יופרט, לא יחולקו מכתבים בפריפריה". לאורך הדיון טענותיו של אמסלם העלו ספק ביחס לכוונותיו להשלמת ההפרטה. רוזנבוים תמכה בקידום הפרטת הדואר, וטרם ברור כיצד אמסלם יפעל בנושא לאחר פרישתה.
ביטול הפרטת הדואר בשלב זה עלול להוביל לפגיעה קשה באמון המשקיעים בהליכי ההפרטה של המדינה, ולהוביל את החברה חזרה להפסדים. בשנים 2022-2020 הפסידה חברת הדואר 1.9 מיליארד שקל, ובחברה שררה אווירה של מינויים פוליטיים ועודף משמעותי של עובדים. לאחר קידום תוכנית הבראה בחברה ופרישה מוקדמת של כ־20% מעובדי הדואר, במהלך השנה האחרונה הגיע הדואר לשלושה רבעונים רצופים של רווחיות.

שאלת המחליף וחלוקת הדיבידנדים

האפשרות של אמסלם להשתלט על רשות החברות בצורה מלאה תלויה בזהות מי שיעמוד בראש הרשות. כעת מחפש אמסלם מועמד לתפקיד ממלא מקום מנהל הרשות ומועמד למשרת המנהל הקבוע. מינוי ממלא מקום טעון את אישורו של נציב שירות המדינה פרופ' דניאל הרשקוביץ. לאחר מינוי ממלא המקום, יפתח אמסלם בהליך למינוי מנהל הקבוע. לצורך כך יהיה צורך בהקמת ועדת איתור, שתאפשר הצגת מועמדים שעונים על תנאי הסף לתפקיד. דרישות הסף הן השכלה אקדמית, תואר ראשון רצוי בתחומי הכלכלה, המשפט, מדיניות ציבורית, וניסיון רלבנטי של עשר שנים וכן חמש שנות ניסיון בתפקידי ניהול בכירים.
מידת ההשתלטות של אמסלם על הרשות תשפיע גם על היכולות שלו לחלק דיבידנדים בחברות. אחד הקרבות המשמעותיים בין אמסלם לרוזנבוים עסק בחלוקת הבונוס לעובדי רפאל בגובה של 60 מיליון שקל על שנת 2022 – סכום הגבוה מהרווח הנקי של החברה. משיקוליו, אמסלם מסרב לאשר תשלום דיבידנד למדינה מהחברות הממשלתיות בגובה 2 מיליארד שקל, למרות הצורך במימון המלחמה ורצון מנהלת רשות החברות לאשר את העברת הכספים.
בשיחה בין השניים ביוני האחרון - שבה הביע אמסלם את חוסר שביעות הרצון שלו מרוזנבוים — טען כי השר הוא זה שקובע את המדיניות, גם בנושאי דיבידנדים מהחברות הממשלתיות ובונוסים לעובדי החברות. חלוקת הבונוסים נקבעת בימים אלה - סוף השנה.