מ"חבר מביא חבר" עד תקרת הזכוכית בסמינרים: למה חרדים וערבים משתלבים פחות בהייטק?
למרות הגידול בשיעור הסטודנטים הערבים, רשתות הקשרים החברתיות המצומצמות מונעות מהם כניסה לחברות; במקביל, הנשים החרדיות מצליחות להשתלב אך נותרות בתחתית השכר. מחקר חדש של בנק ישראל קובע: ללא לימודי ליבה ושינוי בשיטות הגיוס, שילוב המגזרים, המהווים כ-30% מכוח העבודה, ימשיך לדרוך במקום
הערבים מתקשים למצוא עבודה בהייטק, הנשים החרדיות המועסקות בענף מתקשות להגיע לשכר הממוצע בו, והגברים החרדים מתקשים לרכוש את ההשכלה המתאימה בכדי להשתלב בתחום. אלה שלוש התובנות המרכזיות שפרסם היום (ב') בנק ישראל בנוגע להשתלבות הערבים והחרדים במגזר ההייטק הישראלי.
מסקנות המחקר נכתבו על ידי יובל שדה ואלעד דה-מלאך ואלה מתפרסמות כחלק מסדרת ניתוחי מדיניות וסוגיות מחקריות. מרבית הממצאים אינם מפתיעים לאלו העוסקים בתחום, אך ערך המחקר בכך שהוא עשוי למקד את המאמצים הממשלתיים והחברתיים בכיוון הנכון.
שיעור החרדים והערבים מכלל האוכלוסייה בגילאי העבודה עומד על כ-30%, אך שיעורם בהייטק 6.5% בלבד. התפיסה היא שמכיוון שהשכר בהייטק גבוה יותר, אם לא היו חסמי כניסה ייחודים לאוכלוסיות הללו, הרי שהם היו נוהרים לתחום. לכן המחקר סוקר את ההתפתחויות בנוגע לכל אחת מהאוכלוסיות.
בנוגע לאוכלוסייה הערבית, ישנה עליה חדה בשיעור הערבים מכלל בוגרי התארים להייטק. בשנת 2012 רק 4% מהבוגרים להייטק היו ערבים, ב-2023 היו כבר 10%. עם זאת, גם בנוגע להשתלבות בהשכלה גבוהה יש להוסיף כוכבית, שיעור הסטודנטים הערבים בהייטק עומד כיום על 16%, אך כאמור, כשמסתכלים על בוגרי התארים אנו רואים רק 10%. המשמעות היא שהערבים נושרים מהלימודים בשיעור גבוה יותר משאר הסטודנטים.
האירוע המעניין בחברה הערבית, שלמרות ששיעורם בקרב בוגרי ההייטק הוכפל כמעט פי 2.5%, הרי ששיעורם בתעסוקת ההייטק כמעט ולא עלה. שיעורם ב-2015 עמד על 3.2%, וכיום עומד על 3.7% (במספרים מוחלטים מדובר על כ-5,300 עובדים גברים ערבים בהייטק, ועל כ-2,100 עובדות ערביות בהייטק). ואם מגדירים את ההייטק בצורה רחבה יותר אז שיעורם עלה מ-5% ל-6.4%. מעניין לציין כי החלוקה הפנימית בקרב עובדי ההייטק הערביים השתנתה לחיוב, וכיום כבר 34% מהם נשים לעומת 22% ב-2014 (שיעור הדומה לשיעור הנשים היהודיות שאינן חרדיות בהייטק).
מבחינת החוקרים משמעות הממצא שיש חסם כניסה משמעותי לערבים בשלב מציאת העבודה בענף ההייטק. החוקרים אומרים כי קשה להסביר את הקושי של הערבים במציאת עבודה כקשור לכך שהם למדו במכללה ולא באוניברסיטה, שכן שיעור הערבים שרכשו תואר במכללה דומה למדי לזה של יהודים. החוקרים גם שוללים את ההסבר לפיו הקושי קשור לכך שרבים מהם גרים בצפון, שכן הנתונים מראים שגם הערבים המתגוררים במרכז סובלים מאותה בעיה. מסקנת החוקרים כי ככל הנראה הגיוס בעולם ההייטק מבוסס על פרקטיקות של 'חבר מביא חבר', והערבים פחות מחוברים לרשתות הקשרים החברתיים של היהודים.
את החלק על הערבים כדאי לחתום גם בסקירה של ממצאי השכר. השכר החודשי של עובדי ההייטק הערבים הגברים עומד על כ-22.6 אלף בממוצע - שכר גבוה במעט מהגבר החרדי שעובד בהייטק ונמוך משמעותית מהממוצע של הגבר שאינו חרדי בהייטק (שעומד על 33.2 אלף שקל בחודש). אך מנגד, השכר של הגבר הערבי בהייטק גבוה מזה של האישה הערבייה באופן משמעותי, וזו מרוויחה רק 15.3 בהייטק, והשכר השעתי שלה הוא 91 שקל - זאת לעומת 118 שקל אצל הגבר הערבי.
השכר של האישה הערבייה בהייטק דומה לזו של החרדית, אך אצל החרדיות ההסבר קשור לכך שההכשרה איננה אקדמית. בנוגע לשכר הערביות אין התייחסות מיוחדת של החוקרים. עם זאת, ערביות שעובדות במשלח יד טכנולוגי (סיווג נוסף שמוודא גם את טיב העבודה בהייטק מרויחות 109 שקל לשעה, סכום הגבוה ב-15% מהאישה החרדית, אך נמוך בשיעור דומה מהאישה היהודית הלא-חרדית.
באשר לאוכלוסייה החרדית, כיום יש כ-151 אלף חרדיות שמועסקות בשוק העבודה הישראלי, כ-8.5 אלף מהן עובדות בהייטק - כ-5.5% מעובדי ההייטק בישראל. זאת לעומת 2009, אז שיעור החרדיות מכלל המועסקים בענף היה 3.1% בלבד. על פניו נראה כי מדובר בסיפור הצלחה פנים-חרדי שכן ההשתלבות הזו אירעה ללא שהחרדיות רכשו זכאות לבגרות בתיכון או תואר באוניברסיטה, אך למעשה שיעור החרדיות בעלות התואר האקדמי בענף ההייטק הלך ופחת עם השנים: ב-2015 כ-36.2% מהנשים החרדיות שלמדו להייטק למדו באקדמיה, ב-2023 המספר ירד ל-22.5%. הסיפור מאחורי המספרים הוא שהממסד החרדי הבין שעליו לגוון את מקצועות התעסוקה של הנשים החרדיות, אך בד בבד הוא רצה לשמר את ההכשרה שלהן אצלו (בסמינרים) ולכן סמינרים רבים החלו לפתח הכשרות של מה"ט (משרד הכלכלה) בתוך הסמינר.
ולסיפור ההצלחה הזה יש שני חורים משמעותיים שהחוקרים עומדים עליהם: הראשון, "מסלולי המה"ט מספקים כרטיס כניסה לתעסוקה בהייטק אך הם עלולים להוות תקרת זכוכית מבחינת איכות המשרות ורמת ההשתכרות", החרדית בהייטק משתכרת את השכר השעתי הנמוך ביותר מעובדי ההייטק (93 שקל במשלח יד טכנולוגי, אל מול 130 של של הגבר החרדי, 109 של ערבייה, ו-132 של האישה היהודית הלא-חרדית). החרדית בהייטק מועסקת בשיעור הגבוה ביותר במבנה של עובדות קבלן, 9.1% מהנשים החרדיות עובדות במסגרת של עובדות קבלן, זאת לעומת 4.7% מהעובד הגבר החרדי, לעומת 1.3 מעובדת ההייטק הערבייה, ולעומת 1.4 מכלל העובדות היהודיות שאינן חרדיות.
החור השני הוא שאלת ההתאמה של תכני מה"ט ושל ההכשרה בסמינרים לעולם הבינה המלאכותית. בהקשר זה החוקרים מציגים מספר כיווני פעולה, אך לא מכריעים ביניהם, הם מציעים לשפר את ההכשרות בסמינרים, ליצור מסלול מצטיינות, ולייצר דרכי כניסה פשוטות לאקדמיה לתלמידות חרדיות שבחרו בכך.
הדיון של החוקרים נחתם בגברים החרדים, שם הסיפור הוא המסתכל ביותר. יש כ-86 אלף גברים חרדים בשוק העבודה, מתוכם כ-3,200 עובדי הייטק, המהווים כ-3.7% מכלל המועסקים החרדים - אך כ-1% בלבד מכלל עובדי ההייטק בישראל, שכרם השעתי של החרדי בענף ההייטק נמוך משמעותית מזה של היהודי שאינו חרדי (116 לשעה לעומת 165) ונמוך במעט מזה של הגבר הערבי (116 לעומת 118). אך התסכול קשור בעיקר לכך שלבינתיים יש קושי משמעותי להגדיל את מספר החרדים מהייטק.
לשם הדגמה, בעשור של 2009-2019 נרשמה עליה בקרב הסטודנטים החרדים הלומדים את מקצועות ההייטק, אך מאז – שש שנים – שיעור הסטודנטים החרדיים בהייטק תקוע על 2%. כמו גם שיעור החרדים מכלל עובדי ההייטק בישראל (כיום השיעור הוא 1.1% מכלל עובדי ההייטק לעומת 0.9% לפני עשור).
החוקרים מציינים כי דווקא בנוגע לשילוב חרדים בהייטק יש לא מעט נסיונות ממשלתיים ופרטיים לשלבם בהייטק, החל בסבסוד לימודים אקדמאים וכלה בתכניות כמו מסלול שח"ר בצבא, תכנית קודקוד בצבא, תכנית מיגו, וסבסוד ללימודי מה"ט.
מבחינת החוקרים, העובדה שהושקע כל כך הרבה בשילוב גברים חרדים בהייטק אך ללא הצלחה משמעותית בשטח, מלמד כי אין מנוס ולא ניתן לדלג על לימודי הליבה הבסיסיים בבתי הספר (בעיקר מתמטיקה ואנגלית). האפשרות להשלים את הלימודים ולהשתלב בהייטק בשלב מאוחר רלוונטית רק לשיעור נמוך מקרב הצעירים החרדיים.
