פרסום ראשוןחנן שמש, ממייסדי קרן הגשמה: "לחברה אין כסף, אני עובד בלי שכר"
פרסום ראשון
חנן שמש, ממייסדי קרן הגשמה: "לחברה אין כסף, אני עובד בלי שכר"
ביהמ"ש דן בבקשת קרן הגשמה לעיכוב הליכים ומינוי מנהל הסדר במקום נאמן שישתלט על החברה. עורך הדין המייצג מאות משקיעים הדורשים למנות נאמן לחברה: "אי אפשר שהחתול ישמור על השמנת". בא כוח קרן הגשמה: "הבקשה הוגשה על ידי מנהלי החברה מתוך אחריות למשקיעי החברה"
לאחר שנקלעה למשבר תזרימי, היום (ב') התנהל דיון בביהמ"ש המחוזי מרכז בבקשת קרן הגשמה לעיכוב הליכים ומינוי מנהל הסדר. במהלך הדיון אמר חנן שמש, ממייסדי קרן הגשמה וכיום בעל מניות בה (לשעבר יו"ר הקרן): "לחברה אין כסף, אני עבדתי בלי שכר בכלל ואפשר לבדוק את זה".
בדיון הבהירו את התנגדותם לבקשת עיכוב ההליכים באי כוחם של מאות משקיעים. השופטת עירית וינברג-נוטוביץ קבעה כי בא כוחה של קרן הגשמה, עו"ד שלום גולדבלט, יודיע לבית המשפט את החלטתו בתוך שבוע בנוגע להצעת בית המשפט לפיה ימחק את בקשתו לעיכוב הליכים או שהשופטת תיתן החלטה מנומקת. קרן הגשמה ביקשה כי ימונה לה מנהל הסדר ולא נאמן שישתלט על החברה.
עו"ד גולדבלט טען בדיון כי "יש פה הסדר מסוג שונה, יש בקשה שונה מאלו שאנחנו מכירים. יש פה אמנם הרבה תובעים והרבה התלהטות ויש אמירות קשות במסדרון וגם בכתובים. למשקיעים ברור לחלוטין שזו אלטרנטיבה טובה. ברור להם שההנהלה מסוגלת להביא את הכספים, על אף שיש 180 מיליון שקל שצריכים לחזור הביתה".
עו"ד רונן עדיני, המייצג 72 משקיעים המנהלים במקביל תביעה נגד קרן הגשמה על סך 20 מיליון שקל, אמר בדיון: "אנחנו מתנגדים לעיכוב ההליכים. הלקוחות שלי איבדו את כל ההשקעה שלהם. אני לא יודע מה מצב החברה ואני לא מאמין למילה שהם טוענים, כי זו חברה שפעם אחר פעם מטעה ומסתירה מידע".
עו"ד עומר נירהוד, המייצג מאות משקיעים, אמר: "פנו אליי בשבוע האחרון עשרות משקיעים בשאלה מה לעשות. מרשיי סבורים שאי אפשר שהחתול ישמור על השמנת. יש כאן בעלי מניות שלא מכניסים את היד לכיס וראוי שיכניסו. אני סבור שההליך הראוי ביותר זה לתת להנהלת החברה לנהל את ענייניה בפיקוח של נאמן שיוצע על ידי הממונה".
עו"ד אוריאל זעירא, המייצג משקיעים אחרים, הוסיף כי "יש חשיבות ציבורית רבה, פעם ראשונה שתיק בגודל זה מגיע לביהמ"ש, הדבר החשוב פה שיכול לסייע לכל התובעים הוא שלצד נושא המשרה ימונה חוקר רו"ח עם תאריך התחלה וסיום לחקירתו".
מנגד טען עו"ד גולדבלט, בא כוח קרן הגשמה, כי "יש לפחות שלוש סיבות טובות שביהמ"ש יפסוק שיהיה פה מנהל הסדר ולא יותיר את החברה בלי פתרון ולא מאות משקיעים ומיליוני שקלים ללא מזור".
נציגי הממונה על חדלות פירעון, עוה"ד אילון בריל וגלי עטרון, ציינו בדיון כי "אנחנו פה בנפש חפצה לסייע לחברה ולכל הצדדים להגיע לפתרון המיטבי. אי אפשר לא להתרשם שיש פה הרבה דם רע וחוסר אמון קשה בחברה". עורכי הדין התייחסו לבקשת החברה שלא ימונה לה נאמן, ואמרו כי הם לא רואים כיצד זה אפשרי במסגרת נסיבות אלו. "אני כן מתרשמת שהחברה עושה מאמץ מצדה, למשל נכונות להרחיב סמכויות של מנהל הסדר, אבל בכל הכבוד מנהל הסדר לא יכול לקבל סמכות של נאמן", אמרה עטרון.
נזכיר כי קרן הגשמה, העוסקת בניהול של השקעות בנדל"ן בחו"ל עבור קבוצות משקיעים, פנתה לאחרונה לבית המשפט המחוזי מרכז בבקשה לעיכוב הליכים וזימון אסיפות לשם גיבוש הסדר לחברה. במסגרת הבקשה נטען כי לאורך שנות פעילותה החברה ניהלה עבור קבוצות המשקיעים כ-245 פרויקטים (מעל 300 השקעות) בישראל, ארה"ב, אנגליה, קנדה, גרמניה, הולנד ועוד. עוד נטען כי סך ההון שהושקע על ידי המשקעים בהשקעות השונות שבוצעו לאורך השנים עומד על למעלה מ-3 מיליארד שקל, ושוויים המוערך של פרויקטים אלו עולה על 13.5 מיליארד שקל. הקרן טענה כי אין לה נושים.
לפני מספר שנים המייסדים אבי כץ וחנן שמש נפרדו מהשליטה בקרן הנדל"ן, וכיום בעלי השליטה באמצעות בסד אחזקות הם בין השאר איש העסקים האמריקאי יוג'ין מנדלוביץ ואליהו קנפלר. יש להדגיש כי הבקשה שהגישה קרן הגשמה הוגשה לפי תיקון 4 לחוק חדלות פירעון, המאפשר לסייע לחברות שנקלעו לקושי בעקבות הקורונה. הבקשה היא ייחודית במובן זה שנטען בה כי בשלב זה אין לחברה חובות, אולם היא הגישה אותה לאור העובדה שהיא צופה כי תיקלע לקשיים בקרוב מאחר שהיא חווה משבר תזרימי.
עו"ד שלום גולדבלט, בא כוח קרן הגשמה, מסר בתגובה: "הבקשה הוגשה על ידי מנהלי החברה מתוך אחריות למשקיעי החברה שעדיין אמורים לקבל מהשקעותיהם סך של כ-180 מיליון שקל ובמטרה להמשיך להפעיל את החברה לצורך כך. למרבה הצער, כפי שקורה לא אחת בהליכים כאלו, קולם של כ-1,141 המשקיעים שקיבלו את הבקשה ואף לא אחד מהם התנגד לה לא נשמע, וחלף זאת נשמעו קולות של באי כוח תובעים שהינם אדישים לגורל החברה. חבל ששמירת האינטרסים של הרוב השקט לא קיבל את ביטויו בדיון. החברה שוקלת את המשך צעדיה ותודיע על כך לבית המשפט כמתחייב מההחלטה".
