500 ימים למלחמה: רק בניר עוז עדיין לא אושרה תוכנית שיקום עם מינהלת תקומה
היישובים בעוטף עזה בתנופת שיקום: תקציב מינהלת תקומה לבניית מבנים ותשתיות הוא 1.5 מיליארד שקל; 83% מתושבי העוטף חזרו לבתיהם, ל־13 יישובים מתוך 45 עדיין נמנעת החזרה משיקולי ביטחון או שיקום; בשל סחבת של הממשלה חוק תקומה עדיין לא אושר
מבין עשרת היישובים שספגו את הפגיעה הקשה ביותר בטבח 7 באוקטובר, ניר עוז הוא היישוב היחיד שעדיין לא אושרה בו תוכנית שיקום עם מינהלת תקומה. בכל השאר אושרו תוכניות וברוב המקרים הן כבר בשלבי ביצוע. ההליכים בניר עוז יוצאי דופן בשל המכה הכואבת שספגו התושבים והבקשה של ראשי הקהילה לבחון שוב את התקציב שהוקצה להם. הסוגיה הזו מצויה כעת בדיונים עם מינהלת תקומה.
התקציב שהקצתה מינהלת תקומה לשיקום המבנים והתשתיות בעוטף עזה הוא 1.5 מיליארד שקל, מתוכו כ־900 מיליון שקל מיועדים לשלושת היישובים שספגו את הפגיעה הקשה מכל. לבארי הוקצו 470 מיליון שקל, לניר עוז 230 מיליון שקל, ולכפר עזה 200 מיליון שקל. כל יישוב קיבל את התקציב הזה שמבוסס על מפתח שנקבע במינהלת תקומה, ומשקלל את מספר המבנים שניזוקו ומידת הנזק שלהם. מסלול הפיצויים הזה הוא תקדימי ונוצר בעקבות הטבח. תקציב השיקום גדול פי 4 מהתקציב שכל אחד מהתושבים היה מקבל לו היה תובע את מס רכוש בעצמו. אבל, במסלול הזה הכסף משולם ליישוב ולא לבעלי הבתים. היישוב מכין את תוכניות השיקום על פי צרכיו ומאשר אותן מול מינהלת תקומה, כאשר מרבית התקציב מוקצית לצורך שיקום הבתים, אך אפשר להשתמש בחלק קטן ממנו לצרכים אחרים שקשורים לתשתיות ומבנים.
לכל אחד מהתושבים שמורה הזכות לתבוע בעצמו את מס רכוש, במקרה כזה הכסף שהתושב מקבל מקוזז מהסל היישובי. התושב נדרש לטפל בעצמו בהליכים הבירוקרטיים, לשכור בעצמו קבלנים, וכאמור גם סכום הכסף שהוא מקבל נמוך מהתקציב שמגיע מתקומה. מהסיבות האלה רק 0.5% מהתושבים בחרו במסלול העצמי ורוב מוחלט של התושבים בחר במסלול הקהילתי של תקומה.
על פי דיווח של מינהלת תקומה לציון 500 ימים למלחמה, בקיבוץ בארי החלה בנייה של 64 בתים חדשים, חלקם כבר הגיעו לשלם המעטפת, אחרים בשלב השלד או הקמת התשתיות. בסך הכל בקיבוץ יוקמו שלוש שכונות חדשות שבהן כ־230 בתים. בנוסף כבר נהרסו 70 מתוך 150 הבתים שיועדו להריסה, ושופצו כ־250 בתים מתוך 400 בתים שניזוקו ואפשר לשפץ אותם. בכפר עזה אושרה תוכנית שיקום, נחתמו הסכמים עם קבלנים והעבודות צפויות להתחיל בתוך כמה שבועותויושלמו בשנת 2026.
בכרם שלום הושלמו עבודות השיקום ב־36 בתי מגורים ובשלושה מבני ציבור. החודש יושלמו עבודות ב־24 בתים נוספים, ותיסלל הדרך לחזרת התושבים. ברעים יושלם עד סוף מרץ שיפוץ של 90 מבנים שדרגת הנזק שלהן מוגדרת קלה ובינונית. בנירים החלה כבר מסירה של בתים ששופצו וצפוי כי השיקום יושלם באפריל. בנחל עוז החלו עבודות לשיפוץ 60 מתוך 110 בתים.
עד עתה חזרו לביתם 53 אלף תושבים ב־32 יישובים בעוטף עזה, מתוך 45 יישובים שבהם בסך הכל 64 אלף תושבים. אין אפשרות לחזור כעת ל־13 יישובים מסיבות ביטחוניות או בגלל ההרס בהם. משום כך גם כאשר יושלמו עבודות השיקום ייתכן שהתושבים עדיין לא יוכלו לחזור לביתם בגלל הנחיות צה"ל.
לתושבי ארבעת היישובים שיוכלו לחזור לביתם רק בשנת 2026 מצאה מינהלת תקומה פתרון דיור זמני, שמאפשר להם להתגורר בשכנות ולשמור על אורח חיים קהילתי. בסך הכל שכרה המינהלת 1,800 דירות בערים, למשל בכרמי גת לניר עוז ובתל אביב לקיבוץ רעים, וכמו כן הוקמו שכונות בצמוד ליישובים כפריים ובהם בסך הכל 800 יחידות. למשל 184 יחידות לכפר עזה בקיבוץ רוחמה, 287 לבארי בקיבוץ חצרים, ועבור חולית הוקמו 61 יחידות בקיבוץ רביבים. פתרונות הדיור הזמניים עלו למינהלת תקומה 1.8 מיליארד שקל.
למינהלת תקומה אושר תקציב של 19 מיליארד שקל, 7 מיליארד שקל כבר נוצלו בשנה שחלפה. מהם כאמור סכומי הכסף שמיועדים לשיקום ולמגורים הזמניים. אך תקומה אישרה ותקצבה עוד כ־300 תוכניות אחרות, בין היתר 380 מיליון שקל לחקלאות, וסכום של 111 מיליון שקל לעסקים קטנים. כמו כן יש תקציב עבור מלגות לסטודנטים בספיר, ו־200 מיליון שקל לחוסן נפשי והנגשה של שירותי בריאות.
5 מיליארד שקל מתקציב תקומה מיועדים לפיתוח ולא לשיקום ואותם היא תוכל לקבל לאחר שהכנסת תאשר את חוק תקומה שמעניק לאזור מעמד מיוחד ויכשיר את הנתיב המשפטי להקצאת כספים לאזור.
אנשי המקצוע בתקומה כבר השלימו את העבודה על החוק מול ועדת הכלכלה של הכנסת. אך יו"ר הוועדה דוד ביטן הודיע כי יעכב את ההצבעה בכנסת לאישור החוק עד שהממשלה תאשר הצעת החלטה אחרת לגבי יישובים הסמוכים לחבל תקומה ואינם נכללים בו אך דורשים גם הם תקציב מיוחד בעקבות המתקפה ב־7 באוקטובר. התוכנית היא כי 1.3 מיליארד שקל מתקציב תקומה יוקצו לאותם יישובים. אך על פי החוק, משרד ראש הממשלה חייב להכין הצעת החלטה שתגדיר מהם הקריטריונים לקבלת התקציב, באופן שאפשר יהיה לנמק מדוע מועדפים יישובים מסוימים על פני אחרים.
