סגור
העיתון הדיגיטלי
20.03.25
חיילים בקרב ב זיקים ב 7 באוקטובר פנאי
חיילים בקרב בזיקים ב-7 באוקטובר (צילום: Ilia Yefimovich/ Getty Images)

בלי מסקנות אישיות, עם הקונספציה: צה"ל יציג את תחקירי 7/10

התחקירים, שיכללו בשלב הראשון את 4 נושאי הרוחב שקשורים לקונספציות שלפיהן פעלה ישראל מול חמאס במשך העשור שקדם לטבח, יוצגו תחילה לקהילות ולמשפחות השכולות. בהמשך יוצגו תחקירי הקרבות המרכזיים מתוך עשרות. התמרון שנגמר בעזה לא נבחן ברמה המטכ"לית, והרמטכ"ל לא תוחקר 

צה"ל מתחיל להציג לקהילות בעוטף עזה, למשפחות השכולות מטבח 7 באוקטובר ולציבור כולו את התחקירים על המחדלים שהובילו לאסון: שנה וארבעה חודשים אחרי פרוץ המלחמה, הציבור הישראלי יקבל החל מהשבוע הבא לראשונה מגורם רשמי הסברים וממצאים על הסיבות והנסיבות שהובילו למתקפת הפתע של חמאס באוקטובר 2023.
עד כה הוצג ביולי בשנה שעברה תחקיר הקרב בקיבוץ בארי. דרך הצגת התחקיר כאירוע טקטי, שבו הועלו טענות נגד לוחמים ומפקדי שטח ומבלי שהוצגה התמונה המלאה בפיקוד הדרום, גררה ביקורת גם בתוך צה"ל. כלקח מהצגת תחקיר קרב בארי, צה"ל יציג קודם בשבוע הבא ארבעה מוקדי תחקור רחבים, חלקם אסטרטגיים, שקדמו לפרוץ המלחמה, מהמדיניות והתפיסה כלפי חמאס החל מהעשור הקודם ועד ללילה שקדם ל-7 באוקטובר.
לאחר מכן יוצגו תחקירים יותר טקטיים, ובכללם קרבות מרכזיים שנוהלו ב-7 באוקטובר וחלקם גם גלשו ליממה שאחריה, כמו מוקדי הלחימה במסיבת הנובה, ביישובים כפר עזה, נתיב העשרה, ניר עוז, שדרות ובקיבוץ ובמוצב נחל עוז. בסך הכול תוחקרו 41 מוקדי קרבות, ורק הגדולים שבהם יוצגו לציבור, שכן תחקור מוקדים אחרים של קרבות טרם הושלם.
כפי שפורסם לראשונה ב-ynet ו"ידיעות אחרונות", לתחקיר הקרב במוצב נחל עוז יתווסף נדבך משמעותי שמבוסס על עדות התצפיתניות ששוחררו משבי חמאס. החיילות מסרו לצוות התחקור מידע משמעותי שסייע להשלמת התחקיר בשני אופנים: שעות הפלישה הקריטיות ותפיסת ההגנה של אוגדת עזה.
מיום ראשון, בהליך מדורג, יציגו צוותי התחקור המטכ"ליים, לרוב בראשות תא"לים ואלופים במילואים, את עיקרי התחקירים למשפחות השכולות ולקהילות שנפגעו. החל מיום שלישי הבא הם יוצגו לציבור דרך תדרוכים לכלי התקשורת והעלאת העיקרים לאתר צה"ל באינטרנט.
אלה ארבעת מוקדי תחקירי הרוחב ופוצלו ל-18 תתי-תחקירים שיוצגו תחילה:
1. תפיסות הביטחון כלפי רצועת עזה, הכוללות את משימת ההגנה באוגדת עזה; התוכניות האופרטיביות של פיקוד דרום להתקפה ברצועה; המכשול שהוקם בגבול והתפתחות התפיסה המודיעינית כלפי חמאס. התחקור סקר את השנים 2018 עד לפרוץ המלחמה, אך בחלק מהנושאים נבדקו הסוגיות גם בשנים שקדמו לכך. תקופת מנדט משך התחקור חוצה אפוא אלופי פיקוד, רמטכ"לים, שרי ביטחון ואף ראשי ממשלה.
2. מודיעין - הערכת האויב בעזה, הדרך שבה נאסף המודיעין ברצועה בכל הדרגים והמערכים, הבקרה על המודיעין בהיבטי חמאס (איפכא מסתברא), ההתייחסות לתוכנית "חומת יריחו" של חמאס לפלישה לישראל ועוד.
3. דרך קבלת ההחלטות בלילה שקדם לפלישת חמאס, הטיפול בסימנים המעידים, כיצד והאם שוקפו לדרג המדיני וההחלטות שהתקבלו בצה"ל במהלך הלילה.
4. הפעלת הכוחות של צה"ל ב-7 באוקטובר ועד להשגת השליטה בבסיסים וביישובים שכוחות חמאס כבשו בנגב המערבי - מחילות האוויר והים, דרך פיקוד הדרום ואוגדת עזה, אגף וחטיבת המבצעים במטכ"ל.

לוח הזמנים

עד יום ראשון: תושלם הצגת מרבית התחקירים לשר הביטחון ישראל כ"ץ. מיום ראשון עד יום שלישי: יוצגו התחקירים למשפחות השכולות ולקהילות שנפגעו בעוטף עזה. מיום שלישי ובמהלך השבוע שאחרי: יוצגו התחקירים באופן מדורג לציבור - מנושאי הרוחב ועד למוקדי הקרבות.
בצה"ל אומרים כי הרמטכ"ל רב-אלוף הרצי הלוי, שיוחלף בתחילת החודש הבא על-ידי אייל זמיר, הקדיש לא פחות מ-240 שעות לבחינת התחקירים והפקות הלקחים מהם, וכמויות מכופלות ומשולשות של זמן הוקדשו על-ידי הדרגים שמתחת לרמטכ"ל לטיפול בתחקירים.
יחד עם זאת, את הרמטכ"ל עצמו, כמי שעומד בראש הפירמידה הצבאית ולא רק כפרסונה, לא היה צוות שתחקר; בצה"ל מזכירים שפעלו ויזמו לפני כשנה, בשלהי התמרון בעזה, למנות צוותי תחקור חיצוניים בראשות קצינים בכירים בדימוס כיואב הר-אבן, סמי תורג'מן ושאול מופז, שהם יהיו אלו שיתחקרו את התנהלות הצבא והעומדים בראשו, בדומה לצוותי התחקור שהוקמו לאחר מלחמת לבנון השנייה ב-2006, אז בראשות אלופים לשעבר כיורם יאיר (יה-יה), דורון אלמוג וגיורא איילנד.
בממשלה התנגדו נחרצות לפני כשנה לתחקור החיצוני וסיכלו בתוקף יוזמה זו, שלא יצאה אל הפועל. בנוסף, ראש הממשלה בנימין נתניהו עדיין מתנגד להקמת ועדת חקירה ממלכתית, כפי שהייתה לאחר מלחמות עבר, מיום הכיפורים, אז צה"ל כלל לא תחקר את מחדלי המלחמה ב-73', ועד למלחמת לבנון השנייה (בראשות השופט אליהו וינוגרד). החטיבה הביטחונית במשרד מבקר המדינה בודקת את התנהלות צה"ל במלחמה, אך תחת מגבלות מובנות ושיתופי פעולה חלקיים או איטיים עם צה"ל.
נציגי צה"ל דנו בשבוע שעבר עם ראשי הקהילות בעוטף על הדרך שבה יוצגו להם עיקרי התחקירים שנוגעים אליהם. לשר הביטחון כ"ץ הוצגו כבר על-ידי צה"ל מרבית התחקירים, ונוספים יוצגו לו בימים הקרובים. בצה"ל החליטו לא לכלול בתחקירים הללו מסקנות אישיות נגד קצינים כאלו ואחרים, גם אם נמצאו בתפקודם ליקויים.
החלטות אלו, כמו נזיפות או הדחות של קצינים שנשאו בתפקידים מרכזיים ורלוונטיים למחדלים, צפויות להגיע בנפרד ובהמשך, ולהתגלגל ככל הנראה לפתחו של הרמטכ"ל הבא זמיר. בשורות התחתונות של התחקירים כן יוצגו אמירות ערכיות, ו"ממצאים קשים וכואבים", לפי צה"ל. בנוסף, יוצגו בהמשך גם תחקירים בנושאים שאינם מוגדרים בליבה, כמו ביטחון המידע, הרציפות התפקודית וגיוס המילואים.
בצה"ל מזכירים כי היעד בשנה שעברה היה להציג את התחקירים ולסיימם עד חודש אוגוסט 2024, אך אז החל רצף התקיפות של חיל האוויר בתימן וההתגלגלות למבצע "חיצי הצפון" נגד חיזבאללה בלבנון, שהפכה את הזירה הצפונית לעיקרית, כשבתווך גם קרס משטרו של בשאר אסד וכוחות צה"ל נכנסו לגולן הסורי.
"את התחקירים אנחנו יזמנו ואיש לא אמר לנו 'תתחקרו בעצמכם'", ציינו היום בצה"ל, "יש הבדל בין חקירה לתחקיר, שמיועד להפקת לקחים ושיפור". התחקירים לא עסקו בתמרון של צה"ל ברצועת עזה ולא בפעולה הקרקעית בדרום לבנון שהגיעה לאחר מכן, הגם שאלו תוחקרו עד כה ברמת היחידות בלבד. בצבא אמרו כי בהמשך השנה עשויים להיפתח תחקירי התמרון והדרך שבה צה"ל נלחם ברצועת עזה, אך כעת הצורך הדחוף והחשוב יותר הוא לחשוף קודם לראשונה לציבור הרחב את תחקירי 7 באוקטובר.