ניתוח
רכישת רשת 13: חוסר הוודאות עלול להחריף את המשבר בערוץ
מאחורי ההודעה החגיגית על עסקת רכישת הערוץ מסתתרת תמונה עגומה: בעל השליטה לן בלווטניק מחפש דרך להתנער מהשקעה כושלת, בעוד הערוץ המדמם מאבד טאלנטים ומעמיק בגירעון של מאות מיליוני שקלים. האם הרוכש, מנכ"ל הערוץ אמיליאנו קלמזוק, יצליח לגייס משקיעים שיסכימו להציל את הספינה הטובעת?
רשת 13 הודיעה היום (ב') על השלמת ההסכם להעברת השליטה בערוץ הטלוויזיה למנכ"ל הערוץ אמיליאנו קלמזוק – שאמור לגבש קבוצת משקיעים להשלמת הרכישה, בכפוף לאישור הרשות השנייה. אלא שמדובר בעסקה מסוג חדש – כזו שבה יש מוכר, אבל הקיום של הקונים מוטל בספק. חוסר הוודאות עלול להחריף את המשבר בערוץ – שכיום סובל מהפסדים כספיים, ירידה ברייטינג וגל עזיבות של עיתונאים בכירים.
לפני קצת יותר מחודש בעל השליטה בערוץ הטלוויזיה עוד היה במשא ומתן למכירת השליטה ליזם ההייטק ניר צוק. הצדדים כבר הגיעו לשלב של בדיקת נאותות – אך לא הבשילה לעסקה. ב-16 במרץ הודיעו בערוץ הטלוויזיה על הפתעה – מנכ"ל הערוץ אמיליאנו קלמזוק חתם על מזכר הבנות לקבלת השליטה בערוץ מבעלי השליטה הנוכחיים. קלמזוק מונה לתפקיד מנכ"ל הערוץ במרץ של השנה שעברה ומרבית ניסיונו היה בשידורי טלוויזיה בחו"ל.
במסגרת העסקה קבוצת המשקיעים החדשה תקבל 74% ממניות הערוץ, ואקסס שבבעלות לן בלווטניק ו-WBD יחזיקו ב-26% הנוספים. כאמור, מרבית ההערכות בשוק התקשורת שכלל לא קיימת קבוצת משקיעים. לפי גורמים בשוק התקשורת, קלמזוק נפגש בשבועות האחרונים עם משקיעים פוטנציאליים שונים, אך לא ידוע אם משהו באמת הבשיל.
אם אכן קיימת קבוצה שכזו – ההסתרה שלה תמוהה. בסופו של דבר יידרשו בערוץ להציג את הקבוצה ואת הגופים והאנשים המרכיבים אותה. ערוץ טלוויזיה שמשדר חדשות בישראל כפוף לשורה של הוראות חוק ורגולציה שונות בחוק הרשות השנייה, בכללים ובהוראות הרישיון. עץ השליטה שבו כל מפוקחי הרשות השנייה - ערוצי הטלוויזיה המסחריים בישראל ותחנות הרדיו האזוריות - מפורסם לציבור באתר הרשות.
מעבר לכך, כדי לאשר את העסקה ובכלל כדי לדון בה, הרשות השנייה צריכה לוודא ראשית שתנאי הכשירות להחלפת הבעלות בערוץ מתקיימים – למשל אדם המחזיק בנתח מסוים בעיתון או במשרד פרסום אינו יכול להיות ביעל רשיון או מחזיק בבעל רישיון. כמו כן, הרשות השנייה צריכה לאשר איתנות פיננסית ולבחון עמידה בחובות וכן הפקדת הביטחונות והערבויות המתחייבים לבעלי הערוץ החדשים. כלומר, הדרך להשלמת עסקה מסוג זה ללא פרסום של זהות קבוצת המשקיעים אינו אפשרי, ולכן אם היא קיימת – לא ברור מדוע בוחרים שלא לפרסם אותה.
ניתן לראות את ההודעה של הערוץ גם במבט אחר – בעל השליטה לן בלווטניק רוצה להסיר אחריות מערוץ הטלוויזיה בו החזיק ב-6 שנים האחרונות, והוא מעביר את האחריות הלאה בתהליך שקט של התרחקות והותרת כרית פיננסית מוגבלת לתקופה הקרובה. לאחר שלא מצא רוכש לערוץ – הוא בחר פשוט להתרחק ממנו, גם ללא תמורה וכדי למזער את נזקיו.
מצב כלכלי בעייתי
בזמן שבעלי הערוץ מוציאים הודעות על השלמת עסקאות ללא ודאות שאכן הדבר אפשרי – מצב הערוץ מידרדר והצורך הוא דווקא ביציבות. עוד לפני בדיקת הנאותות עם ניר צוק התקיים משא ומתן עם עופר ינאי, הבעלים של הפועל תל אביב בכדורסל ובעל השליטה בחברת האנרגיה המתחדשת נופר, לרכישת 10% מהערוץ. גם פה העסקה לא הבשילה. לאחר שלא הגיע להסכמות עם רשת 13 על התשלום, הוא הגיש תביעה בה טוען שהעניק לערוץ הלוואה של 15.8 מיליון שקל אותם הוא דורש בחזרה.
התביעה חשפה את המצב הכלכלי הבעייתי בו נמצא הערוץ. לפי התביעה, ב-2023 רשמו ברשת 13 הפסד תפעולי-תזרימי של 95 מיליון שקל, ו-118.1 מיליון שקל ב-2024 (ייתכן שאפילו יותר שכן הנתונים הועברו לפני סוף השנה). צפי ההכנסות ב-2023 היה 543.3 מיליון שקל – אך בפועל הערוץ הכניס 379.6 מיליון שקל.
המשמעות של הפערים היא שהקושי של הערוץ הוא לא רק במציאת הרוכש שיסכים לשים את הכסף – אלא שכרגע מדובר בעסק הפסדי, וקבוצת הרוכשים תיאלץ להביא כסף רב מהבית ולבצע שינויים מרחיקי לכת בפעילות הערוץ כדי לחזור לאיזון.
חוסר יציבות גם בחברת החדשות
בחברת החדשות של הערוץ המצב אינו טוב בהרבה - עם גל עזיבות של עיתונאים בכירים, כמו אלמוג בוקר וספי עובדיה, כשרק השבוע הודיע על עזיבת הערוץ טל שורר, וחוסר ודאות לתפקיד מנכ"ל חברת החדשות. ערוצי הטלוויזיה 12 ו-13, המחזיקים ברישיון לשידור חדשות מהרשות השנייה, מחויבים להחזיק חברת חדשות נפרדת. המטרה של חברת החדשות הנפרדת היא יצירת הפרדה ברורה בין השיקולים המסחריים של הנהלת הערוץ לבין שידורי החדשות.
בראשות חברת החדשות יש דירקטוריון ש-40% מכוח ההצבעה בו הוא של נציגי הציבור הממונים על ידי הרשות השנייה. כיום בדירקטוריון חברת החדשות של הערוץ יש שישה חברים: נדב טופולסקי (יו"ר הערוץ), אמיליאנו קלמזוק (מנכ"ל) וצבי חפץ הם נציגי הבעלים בערוץ; נציגי הציבור הם איל דה פאו, נתן אברהם ויפעת בן חי שגב.
כדי למנות מנכ"ל לחברה – שהוא גם העורך הראשי של חברת החדשות של הערוץ – נדרש רוב של 75% מהדירקטוריון. אלא ששניים מנציגי הציבור – אברהם ובן חי שגב, מתנגדים לאשר את המועמדת של יתר חברי הדירקטוריון – טלי בן עובדיה. בשל כך, ובהסתמך על חוות דעת משפטית שגובשה בערוץ, הוחלט שניתן למנות את בן עובדיה כממלאת מקום. ברשות השנייה הודיעו לערוץ שהם נדרשים למנות מנכ"ל קבוע – אך הדבר טרם קרה בשל התנגדותם. חברי הדירקטוריון האחרים אף פנו לרשות השנייה בבקשה להחליף את שני הדירקטורים, בטענה שאינם פועלים משיקולים ענייניים.
במכתב ששלחו לרשות השנייה ציינו: "כך, למשל, לפי עדותה של בן עובדיה, אחד מנציגי הציבור אמר לה בלשון שאינה משתמעת לשני פנים: 'תעיפי את רביב דרוקר מהתוכנית בשבע'; כשהמסר הסמוי היה ברור: לו הייתה בן עובדיה נכנעת לתכתיב זה ייתכן וההתנגדות האישית למינויה הייתה מוסרת. חשוב לציין כי תוכניתו של רביב דרוקר כלל אינה תוכנית שבאחריותה של חברת החדשות".
